רק מילה טובה? על שיח רגשי שומר עם בינה מלאכותית

יובל הבר, ד"ר קרני גיגי ואלעד רפואה

"רק מילה טובה או שתיים, לא יותר מזה"? כולנו כמהים למילים טובות. מילה טובה יכולה לשנות את מה שאנחנו מרגישים, ואת האופן בו אנו תופסים את עצמנו. אנחנו לומדים את עצמנו דרך השפה של האחר, ובמובן הזה, התודעה שלנו תלויה במידה רבה במבטו. 

תיאוריות פסיכולוגיות והתפתחותיות עסקו רבות במשמעות המבט הזה, שמתחיל ברגע הלידה ומתעצב דרך עיני הורינו, חברינו לעבודה ובני ובנות הזוג שלנו. הכמיהה האנושית למבט מיטיב משקפת צורך פסיכולוגי אוניברסלי: הצורך בקשר, קבלה ושייכות, אשר מסופק כשאנו מרגישים משמעותיים ורצויים בעיני אחרים, וחיוני לצמיחה ולרווחה הנפשית שלנו. צורך זה נטוע עמוק בטבע האנושי, ומהווה תוצר של התפתחות אבולוציונית שהעניקה יתרון הישרדותי לקשרים חברתיים.

עם זאת, חוסר מענה לצורך בקשר עלול להוביל לכאב נפשי עמוק. הוא עלול לעורר תחושות קשות של ניכור חברתי, דחייה ובדידות, ומגביר משמעותית את הסיכון למצוקה ולפסיכופתולוגיה. במילים פשוטות, "מילה טובה" היא לא רק מחווה נעימה – היא אבן יסוד בבריאות הנפשית שלנו.

עד היום, היה ברור שכאשר אנו מחפשים את מבטו של האחר, אנו מחפשים לרוב מבט אנושי. עם זאת, בשנתיים האחרונות האנושות נחשפת למבט אחר, זר ומוכר כאחד: מבטה הלא אנושי של הבינה המלאכותית. זו כבר לא תופעה שולית. יותר ויותר אנשים פונים לצ'אטבוטים המוכרים (למשל, ChatGPT ו-Claude) כדי למצוא תחושת קרבה ומילה טובה.

בדו"ח שפורסם לאחרונה ב-Harvard Business Review, נמצא כי השימוש הנפוץ ביותר בבינה מלאכותית, הוא עבור צרכים רגשיים – כמו שיחות שמזכירות טיפול או קשר חברי. מחקר נוסף, שנערך בקרב אמריקאים המתמודדים עם קשיים נפשיים, מצא שכמעט מחציתם (48.7%) השתמשו בבינה מלאכותית לתמיכה פסיכולוגית. המניעים העיקריים לכך היו נגישות, עלות נמוכה, אנונימיות והיעדר סטיגמה.

המשמעות היא שהבינה המלאכותית הופכת, דה-פקטו, לספקית שירותי בריאות נפש הגדולה בעולם. ההזדמנות עצומה. לבינה המלאכותית פוטנציאל משמעותי לשיפור והנגשה של תמיכה פסיכולוגית לקהל הרחב. היא מאפשרת זמינות, היעדר שיפוטיות, התאמה אישית ועלות נמוכה. מעולם לא היה קל כל כך לספק מילים טובות לאנשים רבים כל כך. אולם, יתרון עצום זה טומן בחובו גם מורכבות רבה, ואת השאלה המתבקשת: האם מילה טובה מבינה מלאכותית שווה לזו הניתנת על ידי גורם אנושי?

קבלת תמיכה מבינה מלאכותית: יתרונות ומגבלות

לבינה מלאכותית יתרונות רבים במתן תמיכה רגשית. היא יודעת להפיק תגובות משמעותיות ומדויקות, לעיתים בצורה טובה יותר מאנשי מקצוע. מחקרים מראים שהיא מזהה טוב יותר מאדם רגשות בטקסט, בקול ובווידאו. יתרה מכך, הבינה המלאכותית, בניגוד לזו האנושית, לא מתעייפת. היא נכונה לכל בקשה, נגישה בכל שפה, ובכל זמן. כמו כן, אין לה רגשות – היא לא תתאכזב, תגרום לנו לחוש אשמה, או תעמיס עלינו מכובד עולמה.

עם זאת, יתרון זה מהווה גם את נקודת החולשה של הבינה המלאכותית: שהרי אם מבטו של האחר היה זמין ומקבל תמיד – לא היה לו ערך רב כל כך עבורנו. הצורך האנושי בקשר ובקבלה אינו מסתכם רק בתוכן הנאמר, אלא נשען על החוויה העמוקה של נוכחות, של אחר סובייקטיבי שבוחר להיות שם ולהקשיב.

היכולת האנושית להקשיב ולהרגיש אמפתיה אינה רק פונקציה קוגניטיבית, אלא תהליך אמפתי שנשען על וויסות וסנכרון גופני, רגשי ובין-אישי. זהו ריקוד עדין של קשב הדדי שמתרחש בין שני סובייקטים, דבר שמודלים סטטיסטים ואלגוריתמיים קיימים, מתוחכמים ככל שיהיו, לא יכולים לשחזר. הבינה המלאכותית אינה סובייקט בעל רצון. נדגיש זאת – כאשר היא מגיבה ב"תודה ששיתפת, אני כאן איתך" חשוב לזכור שזה לא ממש מדויק. הרי, הבינה אינה 'אני' אשר מסוגל לחוש, ובוודאי אינה נמצאת 'כאן', במובן האנושי של נוכחות וקשר.

כששואלים אנשים מה מושך אותם לשיחה עם הבינה, התשובות חוזרות על עצמן: "היא תמיד מקבלת אותי", "היא לא שיפוטית", "היא תמיד מרימה לי ומחזקת אותי". ואכן, לבינה המלאכותית יש יכולות שפתיות שמאפשרת לה להעביר תחושת קבלה, אמפתיה ומרחב אינטימי – יכולת שאינה מובנת מאליה בעולם המודרני. עם זאת, גם ביכולת זו טמון אתגר: אחת ממטרות הבסיס של הבינה המלאכותית היא לרצות את המשתמש, לגרום לו להרגיש טוב, ובאופן זה לעודד שימוש חוזר שלו במערכת. בדיוק מסיבה זו היא מתקשה לייצר מרחב להתפתחות אמיתית, כפי שמתרחש בטיפול פסיכולוגי, שעשוי להעלות גם תסכול וחיכוך.

למעשה, עימות ומפגש עם המציאות מהווים חלק מהותי ביחסים בכלל, ובטיפול בפרט. רגעים של חוסר הבנה או פספוס מצד המטפל, אשר מכונים בשפה המקצועית "כשל אמפתי", מהווים מרכיב חשוב בתהליכים טיפוליים שמאפשרים צמיחה. בהקשר הזה, חשוב לזכור: במפגש עם הבינה, איננו פוגשים 'אחר' אמיתי עם רצונות ומחשבות משלו, אלא בעיקר את עצמנו – בחדר מראות מתוחכם, המשקף לנו את החומרים שהזנו לתוכו באין-סוף וריאציות.

אחת הבעיות בשיח על השימוש בבינה המלאכותית הוא שאנו תקועים מדי בשיח של 'בעד' או 'נגד', ולכן פחות מצליחים לחשוב בבהירות על היתרונות והמגבלות של הטכנולוגיה הזו. זו בדיוק הבעיה שאנו מזמינים להתייחס אליה בעבודות המחקר שאנו מובילים בשנתיים האחרונות במכון המו"פ של 'השלישי המלאכותי' וכן בחלק הבא.

מודל שומֵ"ר: שימוש מאוזן בבינה המלאכותית

בהרצאה שערך אחד מהכותבים, יובל הבר, בכנס שנתי של מטפלים המתמודדים עם לקות ראייה, אחת המשתתפות שיתפה בדימוי מעורר השראה: "הבינה המלאכותית זה כמו כלב נחייה. מצד אחד, אדם עיוור ללא כלב – אבוד במרחב, ולכן הוא תלוי בו במידה רבה. מצד שני, אם אדם עיוור מאבד שליטה לגמרי לכלב הנחייה שלו הוא עלול להיות אבוד עוד יותר".

במילים אחרות, ניתן לדמות את היחסים הפרדוקסליים בין האדם לבינה המלאכותית לתנועה שבין האדם העיוור לכלב: ביחסים אלה, נדרשת מידה מסוימת של הישענות ותלות על מנת להתקדם, אך יש להיזהר ולא להתפתות להעביר את השליטה באופן מוחלט. כשהאדם העיוור אוחז במושכות, ומנהל את הכלב והדרך, נוצרת שותפות בריאה ותומכת המסייעת לו להתנהל בבטחה בעולם. באותו האופן, גם הבינה המלאכותית יכולה להיות כלי מנווט ומעצים, כל עוד המשתמש בה שומר על הובלה, אחריות וביקורת – או במילותיו של דוד אבידן, מקפיד על כך שהוא נשאר "המוח מנחה והעין המאשרת".

על מנת להשתמש בבינה המלאכותית בצורה מאוזנת, פיתחנו את מודל שומֵ"ר לשיחה בטוחה. אם בחרתם להשתמש בבינה מלאכותית לתמיכה נפשית, רגשית או בין-אישית, חשוב להכיר ולאמץ ארבעה עקרונות יסוד שיסייעו לכם לשמור על עצמכם ועל הקרובים שלכם:

● ש' – שמירה על פרטיות: השיחה אינה פרטית באמת. התייחסו אליה כאל כתיבה בפורום ציבורי. הימנעו משיתוף פרטים מזהים, מידע אישי רגיש או כל נתון שאינכם רוצים שיישמר, ינותח או ייחשף. גם כאשר אתם מקבלים התחייבות שהמידע "אינו נשמר" או "נעשה בו שימוש לצורך אימון המודל" זכרו שהמידע לא בהכרח מאובטח ברמה הנדרשת למידע רפואי או פסיכולוגי. ממחקרים שפרסמה לאחרונה "אנת'רופיק" (החברה שפיתחה את הצ'אטבוט Claude) ניתן לראות שהם עוקבים, ומקרוב מאוד, אחר כל ההתכתבויות שלנו. זכרו זאת!

● ו' – ויסות התלות: הקפידו להשתמש בבינה המלאכותית ככלי עזר אשר תומך ומקדם קשרים אנושיים, ולא כתחליף לקשר אנושי. השימוש בה יכול להיות מצוין לארגון מחשבות או כסימולטור להכנה לשיחה קשה, אך מאבד מערכו אם הוא מחליף את השיחה האנושית עצמה. אם אתם מרגישים שהשימוש בבינה המלאכותית מרחיק קשרים אמיתיים, זוהי נורת אזהרה המסמנת לאזן מחדש, ולפנות לאנשים קרובים לכם, או למערך תמיכה מקצועי.

● מ' – מודעות למגבלות: זכרו שאתם מדברים עם אלגוריתם, לא עם ישות אנושית ש"מבינה" או "מרגישה", גם אם לפעמים זה לא מרגיש כך. הבנה זו חיונית כדי לשמור על פרופורציות ולא להשליך על המכונה ציפיות השייכות לעולם האנושי.

בנוסף, זכרו שהתוצרים של הבינה המלאכותית תלויים במידה רבה באופן בו אתם משתמשים בה. ככל שתיטיבו להסביר את עצמכם, להביא הקשר רחב, לספק מידע רלוונטי, ולכוון את הקשב של הבינה למטרתכם – התוצרים יהיו טובים ומדויקים יותר. מוזמנים להיכנס ולתרגל מדריך (פרומפטים) לשיח אפקטיבי עם בינה מלאכותית, שהכנו לכם כאן.

● ר' – ראייה ביקורתית: הבינה המלאכותית עלולה לטעות או להמציא מידע. אל תקבלו שום דבר כמובן מאליו, וזכרו שהבינה נוטה להסכים איתכם על מנת לרצות אתכם. אם לא תבקשו לאתגר את עצמכם, הבינה המלאכותית לרוב לא תעשה זאת עבורכם. הפעילו שיקול דעת, הצליבו מידע, והכי חשוב – שמרו על חירותכם. אתם המומחים לחייכם, והמילה האחרונה תמיד צריכה להיות שלכם.

כאשר בינה מלאכותית נותנת לכם עצה או המלצה, טובה ככל שתהיה, היא לא מחליפה את הבינה האנושית שלכם. בנושאים רגישים וקריטיים לעולם אל תסתפקו רק בשיחה עם הבינה המלאכותית, ופנו לאדם קרוב. אם קיימת סכנה לפגיעה בגוף ובנפש, פנו תמיד לאיש מקצוע, מוקד סיוע או לכוחות הביטחון וההצלה.

אנחנו חיים בעידן מרגש, שבו האינטליגנציה האנושית פיתחה אינטליגנציה מלאכותית רבת עוצמה, שנמצאת בכף ידינו בכל רגע. אולם, עוצמתה האמיתית לא טמונה רק ביכולותיה, אלא באופן שבו נבחר להשתמש בה. כשמדובר בשיחה עם בינה מלאכותית, לפעמים מילה טובה או שתיים של המערכת יכולות לעשות לנו טוב, אך לפעמים דווקא להזיק. הכול תלוי באופן שבו אנו בוחרים להשתמש בה. אז כן, השתמשו בבינה המלאכותית, אך הקפידו לעשות זאת באופן ששומר עליכם ועל סביבתכם. זכרו להישאר בעלי הבית – אלה שמובילים את הדרך ולא אלה שמובלים על ידה. ובעיקר, אל תשכחו לתת גם מילה אנושית טובה לאחרים, וגם לעצמכם.

על הכותבים

יובל הבר – פסיכולוג חינוכי מומחה, MA פסיכולוגיה קלינית, מייסד ומנהל קהילת ומכון המו"פ של 'השלישי המלאכותי', מייסד-שותף שותף ומנכ"ל CESURA – פלטפורמת AI לסימולציות לקידום מיומנויות רכות. דוקטורנט באוניברסיטת בר אילן, במסלול לפסיכואנליזה ופרשנות. מרצה בתוכנית פסיכותרפיה CBTECH באוניברסיטת בר אילן.

ד"ר קרני גיגי – ד״ר קרני גיגי, פסיכולוגית חינוכית מומחית בשירות הפסיכולוגי חינוכי של עיריית תל-אביב יפו ובקליניקה פרטית. חברה במכון המו״פ של השלישי המלאכותי.

אלעד רפואה – דוקטורנט ומנהל המעבדה לרגש ויחסים בין -אישיים במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, פסיכולוג בהתמחות קלינית בבית החולים איכילוב.חבר במכון המחקר והפיתוח של "השלישי המלאכותי".

השלישי המלאכותי – קהילה ומכון מחקר ופיתוח, אשר עוסקים במפגש בין בינה מלאכותית לבריאות הנפש. הקהילה כוללת א.נשים המגיעים ממחוזות מקצועיים מגוונים, כמו מחקר, טיפול, טכנולוגיה ועוד. לצאת זאת, המכון של השלישי המלאכותי מתמקד במחקר ובפיתוח כלים מבוססי בינה מלאכותית הנוגעים בבריאות הנפש, ועוסק בשירותי מחקר, פיתוח כלים, ייעוץ והדרכה.

מקורות

אבידן, ד.(1974). הפסיכיאטור האלקטרוני שלי - שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב, לוין-אפשטיין-מודן

Baumeister, R. F., & Leary, M. R. (1995). The need to belong: Desire for interpersonal attachments as a fundamental human motivation. Psychological Bulletin, 117(3), 497–529

Dweck, C. S. (2017). From needs to goals and representations: Foundations for a unified theory of motivation, personality, and development. Psychological Review, 124(6), 689-719

Elyoseph, Z., Hadar-Shoval, D., Asraf, K., & Lvovsky, M. (2023). ChatGPT outperforms humans in emotional awareness evaluations. Frontiers in psychology, 14, 1199058

Elyoseph, Z., Gur, T., Haber, Y., Simon, T., Angert, T., Navon, Y., Tal, A., & Asman, O. (2024). An ethical perspective on the democratization of mental health with generative AI. JMIR Mental Health, 11, e58011

Haber Y, Levkovich I, Hadar-Shoval D, Elyoseph Z. The Artificial Third: A Broad View of the Effects of Introducing Generative Artificial Intelligence on Psychotherapy. JMIR Ment Health. 2024 May 23;11:e54781

Huang, S., Durmus, E., McCain, M., Handa, K., Tamkin, A., Hong, J., Stern, M., Somani, A., Zhang, X., & Ganguli, D. (2025). Values in the wild: Discovering and analyzing values in real-world language model interactions. arXiv

Refoua, E., Elyoseph, Z., Wacker, R., Dziobek, I., Tsafrir, I., & Meinlschmidt, G. (2025). The Next Frontier in Mindreading? Assessing Generative Artificial Intelligence (GAI)’s Social-Cognitive Capabilities using Dynamic Audiovisual Stimuli. Computers in Human Behavior Reports, 100702

Rousmaniere, T., Li, X., Zhang, Y., & Shah, S. (2025, March). Large language models as mental health resources: Patterns of use in the United States (Version 1). PsyArXiv Preprints

Ryan, R. M., & Deci, E. L. (2017). Self-determination theory: Basic psychological needs in motivation, development, and wellness. Guilford Press

Safran, J. D., Muran, J. C., & Eubanks-Carter, C. (2011). Repairing alliance ruptures. Psychotherapy, 48(1), 80–87

Vansteenkiste, M., Ryan, R. M., & Soenens, B. (2020). Basic psychological need theory: Advancements, critical themes, and future directions. Motivation and Emotion, 44(1), 1–31

Weiß, M., Krop, P., Treml, L., Neuser, E., Botsch, M., Herrmann, M. J., ... & Hein, G. (2025). The buffering of autonomic fear responses is moderated by the characteristics of a virtual character. Computers in Human Behavior, 168, 108657

Winnicott, D. W. (1967/1971). Mirror-role of mother and family in child development. In Playing and reality (pp. 111–118). London, UK: Tavistock