תפריט נגישות

שימוש באינסטגרם וטיקטוק – כיצד הוא משפיע על ילדים ובני נוער?

שימוש באינסטגרם וטיקטוק – כיצד הוא משפיע על ילדים ובני נוער?

צוות בטיפולנט

בעידן הדיגיטלי בו אנו חיים, פלטפורמות כמו אינסטגרם וטיקטוק הפכו למקור השפעה משמעותי על חייהם של ילדים ומתבגרים, כאשר בתוך המסך האישי של כל אחת ואחת מהם, מתקיים מרחב לו השפעה ישירה על עולמם הרגשי ובפרט על היבטים של ערך עצמי והשוואה חברתית.

כהורים, חשוב להכיר היטב את האופן בו פלטפורמות אלו יכולות להשפיע על ילדיכם. כך תוכלו להיות במודעות למה שהם עשויים לחוות, לזהות האם הדבר מעורר מצוקה ולפעול בעת הצורך. בכתבה זו נציג את ההשפעות אשר עשויות להיות לשימוש ברשתות החברתיות על ילדים ומתבגרים, לצד הצעות להתמודדות עם התופעה.

אידאל יופי בלתי מציאותי

העובדה שאידאל היופי נקבע לפי דוגמניות ושחקניות מהמדיה הפופולרית מוכרת כבר שנים ארוכות. עם זאת, בשנים האחרונות, לאור העלייה הדרמטית בשימוש ברשתות החברתיות, אידאל היופי נקבע גם על בסיס תכנים אליהם נחשפים ילדים ובני נוער ברשת, בה הם מבלים שעות ארוכות, הרבה יותר מאשר אל מול קמפיינים או תכניות טלוויזיה.

מחקרים מראים כי צעירים, ובמיוחד צעירות המעבירות מספר שעות ביום אל מול פלטפורמות אלו, חוות ירידה בדימוי הגוף. אפליקציית אינסטגרם, המבוססת על תמונות וסרטונים מציגה תמונות רבות אשר עוברות תהליך של עריכה ושימוש בפילטרים. כתוצאה מכך, מופנם אידאל יופי בלתי מציאותי, המשאיר את המשתמשות והמשתמשים בחוויית חוסר שביעות רצון מהמראה שלהם. בני ובנות נוער נוטים שלא להבחין בין תמונות שעברו מניפולציה באמצעות פילטרים ואפקטים של עריכה לבין כאלו שלא, מה שמעיד על כך כי הם תופסים תמונות בלתי מציאותיות כמייצגות מציאות אמיתית.

איך מתמודדים?

חשוב לסייע למתבגרות והמתבגרים להבין שיש להבחין בין תוכן שמשקף את המציאות, לבין תוכן הכולל ייצוגים בלתי מציאותיים. מוטב לסייע לבצע צפייה ביקורתית בתכנים, לשאול עצמם האם מה שהם רואים עבר פילטר או ליטוש, ולזכור כי במידה וכן, הדבר אינו מייצג קנה מידה שהוא מציאותי, ובר השוואה לעצמם.

לייקים ככלי לאישור

בגיל ההתבגרות האישיות מתעצבת, וכחלק מהתהליך גובר הצורך באישור וקבלה מצד קבוצת השווים – בני נוער אחרים. בתהליך השוואה חברתית, צעירים משווים עצמם לאחרים, מתוך רצון לבסס קבלה ושייכות. במציאות הדיגיטלית של הרשתות החברתיות, קבלה ואישור מהחברה תורגמו לדבר קונקרטי אותו ניתן למדוד, מספר הלייקים והתגובות שמקבלות תמונותיהם ברשת.

במיוחד ברשתות כמו אינסטגרם וטיק-טוק, שם בני הנוער מראים את עצמם באופן וויזואלי, האפשרות להשוואה חברתית גוברת. לפי מחקרים בתחום, נערות ונערים בעלי נטייה חזקה יותר להשוואה חברתית, כלומר חיפוש אישור וקבלה מצד הסביבה, חווים ירידה במצב רוח ואובדן הערכה עצמית, כאשר אינם מקבלים לייקים או פידבקים חיוביים לתכנים שהם מעלים ברשת. לעומת זאת, במקרים בהם אינם מצליחים לקבל אישור מן הסביבה הממשית, הרשת החברתית יכולה לספק צרכים פסיכולוגיים מסוג זה, דרך לייקים ותגובות אוהדות. אף שלדבר יש שני צדדים, נראה כי ככל שמייחסים יותר חשיבות ל״לייק״, כך גדל הסיכוי שלא לחוש מוערך על ידי הסביבה.

איך מתמודדים?

נסו לעודד את ילדיכם לאזן בין פעילות ברשת ובמציאות. עודדו אותם לבלות זמן בביצוע תחביבים, פעילות גופנית או מפגשים פנים מול פנים עם בני גילם. כך, הם יוכלו לפתח אינטראקציות מציאותיות, ולקבל מהסביבה פידבק, קבלה ואישור ממשיים, מחברים או משפחה. הם יוכלו לבטא את עצמם ואת אישיותם באופן מלא, ללא קבלת אישור מספרי ומדיד כמו הלייקים ברשת.

מעקב אחרי אחרים והפחד להחמיץ

כחלק מהשימוש ברשתות חברתיות, מתחולל תהליך הדדי של ״מעקב חברתי״, בו המשתמש לא רק עסוק בחשיפה של עצמו, אלא גם חשוף לתוכן שאחרים מפרסמים, ללייקים והתגובות שאלו מקבלים. לרוב, מתבגרים מבצעים ״מעקב חברתי״ בתדירות גבוהה יותר מכלל האוכלוסייה, לאור הצורך בהשוואה חברתית בין בני גילם. עיסוק מוגבר במעקב חברתי עלול להשפיע לרעה על בני נוער ולחזק מרדף אחר מה שנחשב ״נורמלי״, רצוי ופופולרי בקהילה המקוונת, על פני להביא לידי ביטוי את עצמם באופן אותנטי. הדבר בולט בטרנדים הנפוצים בטיקטוק, שם ילדים ובני הנוער נחשפים לסרטונים של ריקודים, הכנת מאכלים או שלל פעילויות שהופכות ״מקובלות״ ברשת, וכך במקום להביא לידי ביטוי את הייחודיות שלהם, הם עוסקים רבות בניסיון לקחת חלק בנורמות ובמעשים שהם מזהים שעושים האחרים.

תוצאה של המעקב החברתי, עשויה לעורר גם את הפחד להחמיץ, או במילים אחרות את ה-FOMO (fear of missing out). חוויית הגלילה בפיד, בה רואים כיצד אחרים מבלים ונהנים עשויה לעורר תחושה של הפרט כי הוא ״מפספס״ משהו שאחרים לוקחים בו חלק. פעמים רבות מדובר כמובן באשליה – שכן המידע שאנשים משתפים ברשת הוא חלקי ומוטה. בנוסף, הפחד להחמיץ עשוי להוביל את המתבגרים להגביר את השימוש בפלטפורמה, שכן יחושו כל הזמן כי הם חייב לבדוק שלא מתרחש משהו שהם מפספסים. חוויה ממושכת של פחד מלהחמיץ קשורה לתחושות של חרדה, תשישות, והשפעה שלילית על מצב הרוח הכללי.

איך מתמודדים?

הקפידו לעודד את המתבגרים לעקוב ברשתות אחר אנשים ודמויות שמעודדים אותנטיות, קבלה עצמית ומעלים תכנים משמעותיים. הנחו אותם לעקוב אחר חשבונות שעומדים בקנה אחד עם הערכים שלהם, וכך ייחשפו לתכנים המחוברים לעצמי שלהם, ולא יהוו רק נורמות שיש לפעול לפיהן. בנוסף, הציבו גבולות לשימוש ברשתות החברתיות. במיוחד לאור הפחד להחמיץ והמעקב החברתי, המתבגרים עלולים להיסחף לשעות מול המסך. הגבילו את זמן המסך ושימרו על אזורים בבית ללא טכנולוגיה בשעות מסוימות ביום. עודדו אותם לקחת הפסקות משימוש ברשתות, בהן יהיו מעורבים בפעילות פנים אל פנים עם אנשים.

לסיכום - שמרו על תקשורת פתוחה

השימוש ברשתות החברתיות מהווה חלק נרחב מהאינטראקציות החברתיות שמנהלים בני נוער בעידן הדיגיטלי. אף שמרחב זה מהווה מקום להבעה עצמית, לחשיפה לבני נוער אחרים ולעיתים לחיזוק תחושת הקבלה והשייכות, לשימוש נרחב בפלטפורמה עשויות להיות גם השלכות שליליות על חייהם הרגשיים של המתבגרים, כפי שתוארו כאן בטקסט.

לצד הטיפים שניתנו להתמודדות עם ההשפעות שעשויות להיות לשימוש נרחב באינסטגרם וטיקטוק, חשוב לשמור על תקשורת פתוחה עם המתבגרים – להתעניין בחווייתם ברשת, לאפשר להם לבטא אותה, לחלוק את הדאגות, ההנאות והמורכבויות, תוך ניסיון להקשבה פתוחה והימנעות משיפוטיות. כך, הילדים והמתבגרים יוכלו להרגיש בנוח לחלוק עמכם את חווייתם ולהביע מצוקה, אם היא קיימת. בכל מקרה בו נראה כי חלה מצוקה רגשית ממשית, מוטב לפנות להתייעצות עם אנשי מקצוע.

מקורות

Fardouly, J., Diedrichs, P. C., Vartanian, L. R., & Halliwell, E. (2015). Social comparisons on social media: the impact of Facebook on young women's body image concerns and mood. Body image, 13, 38-45

https://www.psychologytoday.com/us/blog/social-instincts/202206/3-ways-instagram-changes-the-way-you-see-yourself

https://www.psychologytoday.com/us/blog/social-instincts/202205/why-some-young-adults-are-so-sensitive-instagram-feedback

https://www.psychologytoday.com/us/blog/love-digitally/202210/how-filtered-social-media-photos-can-affect-body-image

https://www.psychologytoday.com/us/blog/the-asymmetric-brain/202106/fomo-and-social-media

אנשי מקצוע בתחום

טיפול במתבגרים

עוד מאמרים שיעניינו אותך