מה זה טיפול בחשיפה ממושכת (PE) ולמי הוא מתאים?

צוות בטיפולנט

אנשים שחוו טראומה או מתמודדים עם פוסט-טראומה, עשויים לחוות סימפטומים כמו עוררות מוגברת, סיוטים, תחושות דיכאון, חרדה ועוד. כחלק מכך, לפעמים יש רצון להימנע מחוויות שמזכירות את הטראומה – כמו מקומות, מצבים חברתיים או אפילו מחשבות או רגשות מסוימים.

אחד הטיפולים שנמצאו כיעילים עבור טראומה הוא טיפול בחשיפה ממושכת (Prolonged Exposure), אשר יכול לתרום להפחתת תסמינים וכן לסייע לאדם לחזור להיות במגע עם אזורים בחיים מהם הייתה הימנעות. אז מה זה PE ? איך הוא עובד? ולמי הוא מתאים? הכל בכתבה הבאה.

מה קורה בטיפול PE?

חשיפה ממושכת היא שיטה מבוססת מחקר שפותחה על-ידי פרופ' עדנה פואה ושותפיה במהלך שנות ה-80. הטיפול הוא אחד-על-אחד, כשכל מפגש אורך כ-90 דקות, לרוב בתדירות של פעם בשבוע למשך כשלושה חודשים, בהתאם למקרה. הטיפול מורכב משני חלקים משלימים: מפגשים טיפוליים, ומשימות בית המתורגלות באופן עצמאי.

מפגשים טיפוליים

בחדר הטיפולים מטפל PE ילמד את המטופל או המטופלת על טראומה ועל טכניקות נשימה, ישתמש בדמיון מודרך ובייחוד – יעודד את המטופל לספר על הטראומה באופן חזרתי. לפי מחקרים, החשיפה הרגשית דרך עיסוק חזרתי במקרה, בתחושות ובמחשבות שעלו במהלכו ובעקבותיו, יכולה לסייע בעיבוד רגשי של הטראומה.

עבודה עצמאית

חשיפה בחיים האמיתיים (in vivo) דרך משימות בית מאפשרת למטופל "ללמוד דרך הרגליים". במפגש עם התרחשות שמזכירה את הטראומה, יש אפשרות ללמד מחדש את הגוף והראש לזהות שלא מדובר בסכנה למרות הרושם העוצמתי שהשאירה החוויה הטראומתית. אופי המשימות וקצב ההתקדמות מותאמים באופן אישי כחלק מתוכנית חשיפה הנבנית יחד עם המטפל או המטפלת במהלך הטיפול.

תהליך כזה, עבור אדם שמתמודד עם טראומה מתאונת דרכים למשל, עשוי לכלול את השלבים הבאים:

• הכנת רשימה של 'דברים מהם נמנעתי' מאז תאונת הדרכים, כמו שהייה ברכב, נהיגה ועוד. הרשימה תכלול מצבים שהם בטוחים עבור המטופל.

• דירוג הרשימה הקודמת מהמשימה שהכי קל לי להתמודד איתה עד למשימה ממנה אני הכי נמנע, כדי לבנות 'היררכית חשיפה'.

על בסיס רשימה זו, המטופל מתחיל לתרגל חשיפה באופן עצמאי, תוך עיבוד החוויות מתרגילים אלו בטיפול.

לפרק את החיבור בין חוויה לסכנה: הבסיס הקוגניטיבי של PE

במהלך אירוע טראומתי, הראש שלנו עשוי להצמיד רשמים יומיומיים – למשל שיר ברדיו שהתנגן ברכב – לרגע של סכנה, כמו תאונת דרכים. עבור אדם שחווה תסמינים פוסט-טראומטיים, השיר יכול להזכיר את הסכנה גם בסביבה בטוחה ולהוביל לתחושות לא נעימות, מה שיכול להוביל לרצון להימנע מהשיר. למול זאת, המטרה של שיטת PE היא להפריד את הצימוד שנוצר סביב האירוע הטראומטי. זאת, על ידי שילוב בין הפעלת הזיכרון הטראומטי וחשיפה הדרגתית.

במהלך הטיפול יש חזרה על הזיכרון הטראומטי בסביבה מוגנת. שיח על מה שהיה באירוע יכול לסייע למטופל לראות מה השתנה בעולמו הפנימי במהלך המקרה, ולעבוד על כך בטיפול. בעקבות כך, אפשר להתאים תרגילים עצמאיים במהלכם המטופל ייחשף לתחושות ויוכל 'להוכיח' לעצמו שהכל בסדר; למשל, להאזין לאותו שיר בסביבה בטוחה. כך אפשר לאורך זמן ללמד את הגוף שהשיר לא מעיד על סכנה, ולפרק את הצימוד שנוצר, וכן להמשיך ולעבוד על צימודים נוספים שנוצרו סביב האירוע הטראומטי.

האם טיפול בחשיפה ממושכת מתאים לי?

PE יכול להתאים לאנשים שחוו אירוע טראומטי ומתמודדים בעקבות כך עם תסמינים ספציפיים, וכן לאנשים אשר אובחנו עם הפרעת דחק פוסט טראומתית.

כיוון שהטיפול דורש משאבים נפשיים ומוכנות לחשיפה, הוא פחות מתאים עבור אנשים שמתמודדים עם התמכרות, הפרעות נפשיות נוספות או מצבים רפואיים קשים. במקור, שיטה זו הותאמה לאנשים שחוו אירוע ספציפי או מספר אירועים חד-פעמיים. אך לפי מחקרים מהשנים האחרונות, גם מי שחווה טראומה יותר מורכבת עשוי להיתרם מהטיפול.

מקורות

Foa, E. B. (2011). Prolonged exposure therapy: Past, present, and future. Depression and Anxiety, 28(12), 1043–1047

https://doi.org/10.1002/da.20907https://www.psychologytoday.com/us/therapy-types/prolonged-exposure-therapy

McLean, C. P., Levy, H. C., Miller, M. L., & Tolin, D. F. (2022). Exposure therapy for PTSD: A meta-analysis. Clinical psychology review, 91, 102115

Sele, P., Hoffart, A., Cloitre, M., Hembree, E., & Øktedalen, T. (2023). Comparing phase-based treatment, prolonged exposure, and skills-training for Complex Posttraumatic Stress Disorder: A randomized controlled trial. Journal of Anxiety Disorders, 100, 102786