איך מדברים רגשות? ויסות רגשי בילדות

צוות בטיפולנט

מהו ויסות רגשי אצל ילדים?

ויסות רגשי אצל ילדים מתייחס ליכולת לזהות, להבין, לנהל ולהביע רגשות בצורה מותאמת לסביבה ולסיטואציה. על אף שילדים שונים נולדים עם יכולות ויסות רגשות שונות, אין מדובר ביכולת מולדת בלבד, אלא מיומנות נרכשת אשר מתפתחת לאורך הילדות והבגרות. יכולת וויסות רגשות אצל ילדים מושפעת מגורמים סביבתיים, התפתחותיים ופסיכולוגיים, והיא חשובה במיוחד בהתפתחות רגשית-חברתית תקינה.

כלומר, היכולת של ילדים לווסת רגשות משפיעה על ההתנהגות, על היחסים החברתיים ועל היכולת להתמודד עם מצבים של לחץ, תסכול ואי ודאות. בכתבה זו נתאר את האופן בו רגשות והיכולת לווסת אותם מתפתחים, את החשיבות של יכולת ויסות רגשי אצל ילדים ואת התפקיד המכריע שלנו כהורים בהתפתחות מיומנויות וויסות רגשות אצל ילדים.

איך מתפתח ויסות רגשי אצל ילדים?

במהלך הגיל הרך הולכת ומתפתחת המורכבות הרגשית וסיטואציות מעוררות רגש מתווספות לחייו של הפעוט. בגילאים אלו הולכת ומתפתחת מודעות גבוהה יותר לעצמי ולאחר (למשל, הבנה טובה יותר של מה שלי ומה לא שלי) וישנה הבנה טובה יותר של גבולות וציפיות חברתיות. בהתאם, מתפתחים רגשות מורכבים יותר הכוללים בושה, גאווה וערך עצמי.

התפתחות המורכבות הרגשית הולכת וגדלה בגילאי הגן, ופעוטות בתקופת חיים זו לומדים להכיר באופן מעמיק יותר את רגשותיהם ואת רגשות האחרים. כך, הם לומדים להבין כי רגשות אינם מושפעים רק מהמציאות אלא גם ממחשבות וציפיות. בשנות בית הספר ובמהלך ההתבגרות היכולת לבטא רגשות מתפתחת, כמו גם הבנה מיטיבה יותר של גורמי הרגש, דרכי הביטוי הנאותות שלו והיכולת האמפתית המתבטאת ביכולת לחוש את כאבו ושמחתו של האחר.

מדוע וויסות רגשות אצל ילדים הוא כה חשוב?

במהלך שנות החיים הראשונות, מוחו של הילד עובר שינויים מבניים ופונקציונליים שמאפשרים לו ללמוד ולהפנים דפוסי ויסות רגשי. ילדים שאינם מפתחים יכולות ויסות רגשי מספקות עשויים לחוות קשיים בהתמודדות עם תסכולים, נטייה להתפרצויות זעם, חרדה או קושי ביצירת קשרים חברתיים. לעומת זאת, מיומנויות גבוהות של ויסות רגשי אצל ילדים נמצאו מקושרות להסתגלות טובה למסגרות חינוכיות, הישגים אקדמיים ובניית תחושת מסוגלות עצמית.

פיתוח מיומנויות של ויסות רגשות אצל ילדים מושפע ממגוון רחב של גורמים: טמפרמנט אישי, מודלים הוריים, אינטראקציה עם קבוצת השווים, גישות חינוכיות, חשיפה לתקשורת ותרבות. לדוגמה, הורים אשר מגלים רגישות לתגובות הרגשיות של ילדיהם, מספקים תמיכה אמפתית ומעודדים שיח רגשי פתוח, תורמים לחיזוק היכולת של ויסות רגשי אצל ילדים. גם סביבות חינוכיות המעודדות ביטוי רגשי ומספקות כלים להתמודדות עם קונפליקטים תומכות בתהליך ההתפתחות הרגשית.

מחקר מפורסם בתחום הויסות הרגשי מכונה 'מבחן המרשמלו': ילדי גן הושארו למשך כרבע שעה לבדם עם סוכריית מרשמלו, כאשר נאמר להם שמי שלא יאכל אותה יקבל בהמשך שתי סוכריות מרשמלו. ילדם אשר הצליחו להתאפק השתמשו בטכניקות של הסחת דעת ושעשוע עצמי, וכאשר השוו בשנים שלאחר מכן לילדים שלא התאפקו, הם נמצאו כבעלי ציונים גבוהים יותר, דימוי עצמי גבוה יותר, וכן כישורים חברתיים ובין אישיים מפותחים ויעילים.

• האם אנחנו מאפשרים לילדים שלנו יותר מדי ביטוי רגשי? 

  
• צפו עכשיו:
  ויסות רגשי אצל ילדים

  
• אינטליגנציה רגשית – איך אנחנו מבטאים ומבינים רגשות?

  

כיצד ניתן לסייע לילדנו לרכוש מיומנויות ויסות רגשי?

הנטייה המולדת לויסות רגשי אינה מספיקה להתמודדות עם האתגרים שמציבה המציאות. החל מהגיל הרך נאלץ הילד להתמודד עם איסורים, דרישות ואינטראקציות בין אישיות אשר מאלצים אותו ללמוד לזהות ולווסת את רגשותיו. בשל ההכרה בחשיבותה של יכולת זו, פותחו גישות רבות לקידום ויסות רגשות אצל ילדים – הן במסגרות חינוכיות והן בטיפול רגשי. גישות כמו CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי) ומיינדפולנס מתמקדות בהענקת כלים לזיהוי רגשות, לשיום רגשי ולתגובה מסתגלת. מחקרים מראים כי שילוב תכנים של ויסות רגשי בתכניות לימוד בגיל הרך משפר את האקלים הכיתתי, תורם להפחתת בעיות התנהגותיות, ואף משפיע לטובה על הישגים לימודיים.

לצד כל אלו, אחת הדרכים העיקריות ללמידה של ויסות רגשי אצל ילדים מתרחשת באמצעות ההורים. מחקרים בתחום מצאו כי הורים המתקשים בוויסות רגשי נוטים להפגין פחות חום ויותר עוינות כלפי ילדיהם, מה שעלול להוביל לבעיות רגשיות והתנהגותיות אצל הילדים.  לכן, ישנה חשיבות לפיתוח יכולות וויסות רגשי גם בקרב הורים ובסביבה הביתית. בפועל, מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי להקנות לילדנו מיומנויות יעילות לויסות עצמי?

• עזרו לילדכם לזהות את רגשותיו – הצעד הראשון לעבר ויסות רגשי הוא היכולת לזהות את הרגשות המתעוררים. זכרו שילדים צעירים אינם מבחינים היטב בין רגשות וזקוקים להדרכה כדי להכיר את מגוון הרגשות ולהבחין ביניהם. לכן, ניתן לשיים בקול רם את הרגשות שלכם, ולהציע להם שמות לרגשות המתעוררים בהם.

• למדו טכניקות לויסות רגשי – מיומנויות ויסות רגשי הן טכניקות אשר ניתן ללמוד, להתאמן ולתרגל. כאשר אתם או ילדכם מוצפים ברגשות, חפשו דרכים אפקטיביות להרגעה עצמית: נשימה, זמן חיבוק, פסק זמן, שיח ועוד.

• תנו לגיטימיציה לרגשות, לא לאופן ההתנהגות – חשוב להעביר לילד מסר כי כל רגש הוא לגיטימי, אך לא כל תגובה התנהגותית לרגש היא לגיטימית. לכן, תגובות כמו "מאוד נעלבת, אבל אתה לא יכול להרביץ" נותנות לגיטימציה לרגש אך מעבירות מסר ברור לגבי התנהגות שאינה מקובלת כתגובה אליו.

• תסכול זו לא מילה גסה – אחת הדרכים הטבעיות והיעילות לרכישת מיומנויות ויסות רגשי היא פשוט לאפשר לילדכם להתמודד עם המציאות. ההתנסות בהתמודדות עם איסור או דרישה המוצבים באופן ברור ועקבי תאפשר לילדכם לרכוש מיומנויות של דחיית סיפוקים ותפתח את יכולתו לווסת את הכעס והתסכול שהוא חווה.

• הוו מודל יעיל – ילדים לומדים באמצעות חיקוי ולא רק באמצעות הוראה ישירה, ולכן חשוב להוות מודל להתמודדות עם רגשות: ניתן לשתף את הילד בחוויה הרגשית באופן מתאים לגילו ולשתף באסטרטגיית ההתמודדות המועדפת. לאורך זמן, כאשר ילדכם יראה אתכם מווסתים רגשות באופן מותאם, הוא יפנים זאת וילמד לעשות זאת בעצמו.

סיכום

ויסות רגשי אצל ילדים אינו מותרות אלא מרכיב יסוד בהתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. השקעה בקידום היכולת הזו – הן בבית, הן במסגרות החינוך והן ברמה הקהילתית – היא השקעה בתשתית הבריאות הנפשית של הדור הבא. ככל שנלמד לזהות ולשיים רגשות, וכן להבין לעומק את הגורמים המשפיעים על ויסות רגשות אצל ילדים ונציע מענים מותאמים, נוכל לתמוך בהם בצורה מיטבית וללוותם לעבר חיים מאוזנים ובריאים.

יחד עם זאת, יש פעמים בהם הקושי לווסת רגשות הינו משמעותי וילדים חווים תסכול רב מעוצמת הרגשות שלהם ומחוסר היכולת שלהם להכיל, להרגיע או להתמודד באופן יעיל עם הרגשות שלהם. הדבר עלול לקרות כאשר הילדים חשופים לאירועים קשים ומעוררי רגש, כאשר מדובר בילדים רגישים במיוחד, או כאשר ישנו קושי גם מצד ההורים לווסת רגשות באופן יעיל. במצבים אלו, ההמלצה הינה לפנות לטיפול רגשי בילדים אשר יספק סיוע מקצועי ולתמיכה, הן עבור ההורה והן עבור הילד, אשר יסייעו ברכישת כלים פרקטיים לוויסות רגשות והתמודדות מיטבית עם רגשות עזים או מציפים.

מקורות

Bariola, E., Gullone, E., & Hughes, E. K. (2011). Child and adolescent emotion regulation: The role of parental emotion regulation and expression. Clinical child and family psychology review, 14, 198-212

Pickerell, L. E., Pennington, K., Cartledge, C., Miller, K. A., & Curtis, F. (2023). The effectiveness of school-based mindfulness and cognitive behavioural programmes to improve emotional regulation in 7–12-year-olds: A systematic review and meta-analysis. Mindfulness, 14(5), 1068-1087

Zeman, J., Cassano, M., Perry-Parrish, C., & Stegall, S. (2006). Emotion regulation in children and adolescents. Journal of Developmental & Behavioral Pediatrics, 27(2), 155-168

Zitzmann, J., Rombold-George, L., Rosenbach, C., & Renneberg, B. (2024). Emotion regulation, parenting, and psychopathology: A systematic review. Clinical Child and Family Psychology Review, 27(1), 1-22