ילד רגיש מאוד נוטה להיות ערני ותגובתי יותר לסביבתו – לטוב ולרע. אם כך, כיצד ניתן לתמוך בילדים רגישים? ומה קורה כשההורה עצמו הוא אדם רגיש מאוד?
שיתוף.jpg)
אם ניסיתם פעם לגדל סחלב, אתם בוודאי יודעים שכדי לאפשר לו ללבלב, הוא זקוק לסביבה המתאימה בדיוק לצרכיו. כך גם ילדים רגישים מאוד – כאשר הסביבה מותאמת אליהם, הם פורחים, אך בסביבה מציפה מבחינה חושית ורגשית הם עלולים לחוות חרדה, עצב או הימנעות מפעילויות מאתגרות.
אם כך, בכתבה הבאה ננסה להבין מהם מאפייניו של ילד רגיש מאוד? כיצד ניתן לתמוך ולהעצים אותו? ומה קורה כאשר ההורה עצמו הוא אדם רגיש מאוד?
המונח "אדם רגיש מאוד" (Highly Sensitive Person; HSP) מתייחס לתכונה אישיותית אשר מתארת מבוגרים וילדים בעלי מערכת עצבית רגישה במיוחד, המובילה אותם להיות קשובים מאוד לסביבתם ולתחושות הפנימיות שלהם.
"אדם רגיש מאוד" אינו מונח שניתן למצוא בספר האבחנות (DSM-5), אך לאורך השנים המונח צבר פופולריות בקרב מטופלים ואנשי מקצוע לאור זאת שהצליח לתאר תכונה שרבים הזדהו עמה. על פי ד"ר איליין ארון, שטבעה את המונח, כ-20% מהאוכלוסייה עונים על הקריטריונים של רגישות גבוהה. מאפיינים אלו יכולים להופיע גם בהפרעת קשב וריכוז (ADHD), חרדה או אוטיזם, אך לרוב אינם מצביעים על אבחנה קלינית.
לפניכם כמה מאפיינים המקושרים לילדים רגישים מאוד על פי ד"ר איליין ארון:
מאפיין מרכזי של הילד הרגיש מאוד הוא נטייתו לעיבוד חושי מעמיק. הם נוטים לחוות חוסר נוחות מגירויים שהסובבים אותם "מצליחים" להתעלם מהם. רגישות זו יכולה להיות רגישות לרעש, אור חזק, בהיר או מרצד, מרקמים שונים של בגדים או של מאכלים, טעמים, ריחות, או חוויות גופניות כמו קפיצה או תנועה. לדוגמה, רגישות לטעמים וריחות עלולה להקשות על השתתפות בארוחות משפחתיות ולהסביר אכילה בררנית.
ילדים אלו מגיבים לגירויים – חיוביים או שליליים, פנימיים או חיצוניים – בצורה עוצמתית ומוגברת. הם עשויים לשמוח ולהתרגש מדברים פשוטים; במצבי תסכול להתפרץ בבכי או בכעס; להגיב בבהלה יותר מאחרים; או להיראות ביישנים או שקטים. הם מגיבים בעוצמה לא רק לרגשותיהם, אלא גם לרגשותיהם של הסובבים אותם. מאפיין זה מתקשר גם לכך שילדים רגישים מאוד מפתחים יכולת אמפתית מאוד גבוהה ובעלי מצפוניות וחוש צדק.
התכונות שצויינו מעלה מובילות לכך שילדים אלו להיות יותר ערניים לניואנסים עדינים בסביבתם ונוטים להיות מושפעים מהם. נטייה זו מאפשרת להם לקלוט מסרים נסתרים דרך תקשורת לא מילולית, שינויים בסביבה הפיזית וכדומה. ערנות זו יכולה להיות יתרון בהבנת סיטואציות מורכבות ולתרום ליצירתיות. עם זאת, לקלוט על כך הרבה מידע עלול להוביל גם לעומס מחשבתי ונטייה לפרפקציוניזם.
כאשר ילדים רגישים מאוד חשופים לעומס של גירויים רגשיים או חושיים, אותם הם חווים באופן עמוק וחזק, הם יכולים להגיע למצב של "הצפה". ההצפה עשויה להוביל לתסכול, עייפות רגשית או קושי לתפקד בסביבות עם הרבה גירויים. פגיעות זאת יכולה להוביל להימנעות מסיטואציות חברתיות כמו מסיבת יום הולדת או חוגי העשרה, ובמקרים עוצמתיים יותר לקשיי הסתגלות לבית הספר. לכן, הם זקוקים ליותר זמן כדי "להתחמם" לפני כניסה לאינטראקציה חברתית, וכן זמן התאוששות ללא גירויים לאחריה.
הרגישות אינה ייחודית רק לילדים – גם הורים יכולים להיות רגישים מאוד, מה שעשוי להשפיע על סגנון ההורות שלהם. מחקר אשר עסק בהורים בעלי רגישות חושית, מצא כי הם דיווחו יותר על סגנון הורי סמכותני (נטייה לשליטה הורית) או מתירני (היענות מלאה לצורכי הילד), ופחות סגנון ההורי הסמכותי – המועדף יותר מבין השלושה. הורות סמכותית נעה בין שליטה הורית לבין היענות לדרישת הילד, תוך תמיכה, שיתוף ומציאת פתרונות ביניים.
בעקבות ממצאים אלו, החוקרים העלו השערה כי להורה רגיש מאוד ישנם אסטרטגיות ויסות אשר מובילות לסגנונות הורות אלו. למשל, אכיפת שגרה ומשמעת קפדנית בסגנון הורות סמכותני עשויה לסייע להורה לשלוט בעוצמת הקלט החושי ולהגביר את יכולת ניבוי שלו. לחילופין, ייתכן כי הנטייה לאפשר לילד לעשות כרצונו בסגנון הורות מתירני מהווה דרך עבור ההורה להתרחק מהגירויים (כמו בכי או "נדנוד") וכך להימנע ממצב בו הוא עצמו מגיע להצפה חושית-רגשית. מכאן כי האתגרים של הורים רגישים מאוד עשויים להוביל לסגנונות הורות פחות רצויים.
מחקרים מראים כי רגישות גבוהה בילדות יכולה להיות קשורה לסיכון מוגבר לפתח חרדה ודיכאון בבגרות. עם זאת, ילדים רגישים במיוחד יכולים גם לפתח יכולת התמודדות טובה יותר עם אתגרים כאשר הם גדלים בסביבה תומכת ומבינה. ההבדל בין ההתפתחות לכיוונים שונים טמון באופן שבו הסביבה מתייחסת לרגישות של הילד.
פסיכולוגית בהתמחות קלינית. מטפלת במחלקת ילדים ד׳ בביה״ח לילדים בשיבא – תל השומר, ובקליניקה פרטית בת״א (ליד רכבת מרכז).
Aulinas, A., Muhammed, M., Becker, K. R., et al. (2023). Oxytocin response to food intake in avoidant/restrictive food intake disorder. European Journal of Endocrinology, 189(2), 149–155. https://doi.org/10.1093/ejendo/lvad087
Boterberg, S., & Warreyn, P. (2016). Making sense of it all: The impact of sensory processing sensitivity on daily functioning of children. Personality and Individual Differences, 92, 80–86. https://doi.org/10.1016/j.paid.2015.12.022
Booth, C., Standage, H., & Fox, E. (2015). Sensory-processing sensitivity moderates the association between childhood experiences and adult life satisfaction. Personality and Individual Differences, 87, 24–29. https://doi.org/10.1016/j.paid.2015.07.020
Branjerdporn, G., Meredith, P., Strong, J., & Green, M. (2019). Sensory sensitivity and its relationship with adult attachment and parenting styles. PLOS ONE, 14(1), e0209555. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0209555
Kennedy, E. (2013). Orchids and dandelions: How some children are more susceptible to environmental influences for better or worse and the implications for child development. Clinical Child Psychology and Psychiatry, 18(3), 319–321. https://doi.org/10.1177/1359104513490338
Malinakova, K., Novak, L., Trnka, R., & Tavel, P. (2021). Sensory Processing Sensitivity Questionnaire: A psychometric evaluation and associations with experiencing the COVID-19 pandemic. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18(24), 12962. https://doi.org/10.3390/ijerph182412962