ילדים רגישים מאוד: מה זה אומר ולמה הם זקוקים?

אם ניסיתם פעם לגדל סחלב, אתם בוודאי יודעים שכדי לאפשר לו ללבלב, הוא זקוק לסביבה המתאימה בדיוק לצרכיו. כך גם ילדים רגישים מאוד – כאשר הסביבה מותאמת אליהם, הם פורחים, אך בסביבה מציפה מבחינה חושית ורגשית הם עלולים לחוות חרדה, עצב או הימנעות מפעילויות מאתגרות.

אם כך, בכתבה הבאה ננסה להבין מהם מאפייניו של ילד רגיש מאוד? כיצד ניתן לתמוך ולהעצים אותו? ומה קורה כאשר ההורה עצמו הוא אדם רגיש מאוד?

מה זה אדם רגיש מאוד?

המונח "אדם רגיש מאוד" (Highly Sensitive Person; HSP) מתייחס לתכונה אישיותית אשר מתארת מבוגרים וילדים בעלי מערכת עצבית רגישה במיוחד, המובילה אותם להיות קשובים מאוד לסביבתם ולתחושות הפנימיות שלהם.

"אדם רגיש מאוד" אינו מונח שניתן למצוא בספר האבחנות (DSM-5), אך לאורך השנים המונח צבר פופולריות בקרב מטופלים ואנשי מקצוע לאור זאת שהצליח לתאר תכונה שרבים הזדהו עמה. על פי ד"ר איליין ארון, שטבעה את המונח, כ-20% מהאוכלוסייה עונים על הקריטריונים של רגישות גבוהה. מאפיינים אלו יכולים להופיע גם בהפרעת קשב וריכוז (ADHD), חרדה או אוטיזם, אך לרוב אינם מצביעים על אבחנה קלינית.

איך מזהים ילד רגיש מאוד? 

לפניכם כמה מאפיינים המקושרים לילדים רגישים מאוד על פי ד"ר איליין ארון:

1. רגישות חושית

מאפיין מרכזי של הילד הרגיש מאוד הוא נטייתו לעיבוד חושי מעמיק. הם נוטים לחוות חוסר נוחות מגירויים שהסובבים אותם "מצליחים" להתעלם מהם. רגישות זו יכולה להיות רגישות לרעש, אור חזק, בהיר או מרצד, מרקמים שונים של בגדים או של מאכלים, טעמים, ריחות, או חוויות גופניות כמו קפיצה או תנועה. לדוגמה, רגישות לטעמים וריחות עלולה להקשות על השתתפות בארוחות משפחתיות ולהסביר אכילה בררנית.

2. תגובה רגשית מוגברת

ילדים אלו מגיבים לגירויים – חיוביים או שליליים, פנימיים או חיצוניים – בצורה עוצמתית ומוגברת. הם עשויים לשמוח ולהתרגש מדברים פשוטים; במצבי תסכול להתפרץ בבכי או בכעס; להגיב בבהלה יותר מאחרים; או להיראות ביישנים או שקטים. הם מגיבים בעוצמה לא רק לרגשותיהם, אלא גם לרגשותיהם של הסובבים אותם. מאפיין זה מתקשר גם לכך שילדים רגישים מאוד מפתחים יכולת אמפתית מאוד גבוהה ובעלי מצפוניות וחוש צדק.

3. תגובתיות וערנות מוגברות לסביבה

התכונות שצויינו מעלה מובילות לכך שילדים אלו להיות יותר ערניים לניואנסים עדינים בסביבתם ונוטים להיות מושפעים מהם. נטייה זו מאפשרת להם לקלוט מסרים נסתרים דרך תקשורת לא מילולית, שינויים בסביבה הפיזית וכדומה. ערנות זו יכולה להיות יתרון בהבנת סיטואציות מורכבות ולתרום ליצירתיות. עם זאת, לקלוט על כך הרבה מידע עלול להוביל גם לעומס מחשבתי ונטייה לפרפקציוניזם.

4. פגיעות להצפה רגשית-חושית

כאשר ילדים רגישים מאוד חשופים לעומס של גירויים רגשיים או חושיים, אותם הם חווים באופן עמוק וחזק, הם יכולים להגיע למצב של "הצפה". ההצפה עשויה להוביל לתסכול, עייפות רגשית או קושי לתפקד בסביבות עם הרבה גירויים. פגיעות זאת יכולה להוביל להימנעות מסיטואציות חברתיות כמו מסיבת יום הולדת או חוגי העשרה, ובמקרים עוצמתיים יותר לקשיי הסתגלות לבית הספר. לכן, הם זקוקים ליותר זמן כדי "להתחמם" לפני כניסה לאינטראקציה חברתית, וכן זמן התאוששות ללא גירויים לאחריה. 

האם גם את.ה הורה רגיש מאוד?

הרגישות אינה ייחודית רק לילדים – גם הורים יכולים להיות רגישים מאוד, מה שעשוי להשפיע על סגנון ההורות שלהם. מחקר אשר עסק בהורים בעלי רגישות חושית, מצא כי הם דיווחו יותר על סגנון הורי סמכותני (נטייה לשליטה הורית) או מתירני (היענות מלאה לצורכי הילד), ופחות סגנון ההורי הסמכותי – המועדף יותר מבין השלושה. הורות סמכותית נעה בין שליטה הורית לבין היענות לדרישת הילד, תוך תמיכה, שיתוף ומציאת פתרונות ביניים.

בעקבות ממצאים אלו, החוקרים העלו השערה כי להורה רגיש מאוד ישנם אסטרטגיות ויסות אשר מובילות לסגנונות הורות אלו. למשל, אכיפת שגרה ומשמעת קפדנית בסגנון הורות סמכותני עשויה לסייע להורה לשלוט בעוצמת הקלט החושי ולהגביר את יכולת ניבוי שלו. לחילופין, ייתכן כי הנטייה לאפשר לילד לעשות כרצונו בסגנון הורות מתירני מהווה דרך עבור ההורה להתרחק מהגירויים (כמו בכי או "נדנוד") וכך להימנע ממצב בו הוא עצמו מגיע להצפה חושית-רגשית. מכאן כי האתגרים של הורים רגישים מאוד עשויים להוביל לסגנונות הורות פחות רצויים. 

איך לתמוך בילדים רגישים מאוד?

מחקרים מראים כי רגישות גבוהה בילדות יכולה להיות קשורה לסיכון מוגבר לפתח חרדה ודיכאון בבגרות. עם זאת, ילדים רגישים במיוחד יכולים גם לפתח יכולת התמודדות טובה יותר עם אתגרים כאשר הם גדלים בסביבה תומכת ומבינה. ההבדל בין ההתפתחות לכיוונים שונים טמון באופן שבו הסביבה מתייחסת לרגישות של הילד. 

1. הכרה וקבלה של החוויה הרגשית: לעיתים, סביבת הילד מתקשה להתמודד עם הסערה הרגשית שהוא חווה, או מאמינה שהוא זקוק לגבול כדי לעצור אותה. אך גישה כזו עלולה להחמיר את המצב, שכן הילד עלול לחוש שהוא מאכזב, מתנהג באופן לא מקובל, נדחה על ידי ההורה או מכעיס אותו. נסו להימנע מאמירות כמו "אתה רגיש מדי" או "למה אתה לוקח הכל ללב?". לעומת זאת, אמירות כמו "אני רואה שקשה לך" או "זה באמת הרבה בשבילך" יכולות לתמוך ולסייע בוויסות. 
2. הכינו רשימה של פעילויות מרגיעות ומהנות: חפשו יחד עם הילד מה מסייע לו להירגע, כגון מקלחת חמה, משחק, מוזיקה אהובה, או פעילויות שמסיחות את הדעת. תוכלו להכין רשימה של פעילויות כאלה שיכולות לעזור בזמני סערה רגשית ולתלות אותה במקום בולט בבית, כך שהיא תהיה נגישה כאשר הילד יזדקק לה. בנוסף, ניתן ללמוד יחד טכניקות להרגעת מערכת העצבים, כמו מדיטציית מיינדפולנס או פעילות ספורטיבית.
3. הטרימו לקראת שינויים ומעברים: שגרה יציבה מסייעת לילדים רגישים מאוד בכך שהיא מפחיתה חוסר ודאות ויוצרת תחושת יציבות וביטחון. כאשר ישנה יציאה מהשגרה, כמו חוג חדש או מסיבת יום הולדת, הכינו את הילד מראש והסבירו לו מה עתיד לקרות. בנוסף, אפשרו לילדכם להתבונן לפני שהוא מצטרף לפעילות חדשה ולא מוכרת. 
4. זכרו, ילדיכם רגישים מאוד גם לחוויות חיוביות: ילדים רגישים במיוחד מגיבים בעוצמה לא רק לגירויים שליליים, אלא גם לחוויות חיוביות והם נוטים להצליח בצורה יוצאת דופן בסביבות תומכות. שימו דגש על העצמת הצדדים החיוביים של ילדיכם, ולא רק אלו שמצריכים תמיכה רגשית. 
5. צרו לילד סביבה יציבה ותומכת: כאמור, ילדים רגישים מאוד מושפעים מאוד מסביבתם. מכאן כי ניתן במידת הצורך לשתף פעולה עם הצוות החינוכי, כך שיוכל להכיר ברגישות של הילד ולהירתם לתמיכה בו. בנוסף, ניתן להיעזר בעזרה מקצועית, כמו הדרכת הורים שתוכל להבין איך תוכלו להיות מותאמים יותר לילדכם הרגיש, או טיפול רגשי בילדים אשר יוכל לסייע לו בעיבוד וויסות רגשי. 

על הכותבת - רוית בכר 

פסיכולוגית בהתמחות קלינית. מטפלת במחלקת ילדים ד׳ בביה״ח לילדים בשיבא – תל השומר, ובקליניקה פרטית בת״א (ליד רכבת מרכז).  

מקורות 

Aulinas, A., Muhammed, M., Becker, K. R., et al. (2023). Oxytocin response to food intake in avoidant/restrictive food intake disorder. European Journal of Endocrinology, 189(2), 149–155. https://doi.org/10.1093/ejendo/lvad087

Boterberg, S., & Warreyn, P. (2016). Making sense of it all: The impact of sensory processing sensitivity on daily functioning of children. Personality and Individual Differences, 92, 80–86. https://doi.org/10.1016/j.paid.2015.12.022

Booth, C., Standage, H., & Fox, E. (2015). Sensory-processing sensitivity moderates the association between childhood experiences and adult life satisfaction. Personality and Individual Differences, 87, 24–29. https://doi.org/10.1016/j.paid.2015.07.020

Branjerdporn, G., Meredith, P., Strong, J., & Green, M. (2019). Sensory sensitivity and its relationship with adult attachment and parenting styles. PLOS ONE, 14(1), e0209555. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0209555

Kennedy, E. (2013). Orchids and dandelions: How some children are more susceptible to environmental influences for better or worse and the implications for child development. Clinical Child Psychology and Psychiatry, 18(3), 319–321. https://doi.org/10.1177/1359104513490338

Malinakova, K., Novak, L., Trnka, R., & Tavel, P. (2021). Sensory Processing Sensitivity Questionnaire: A psychometric evaluation and associations with experiencing the COVID-19 pandemic. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18(24), 12962. https://doi.org/10.3390/ijerph182412962

• הדרכת הורים
• טיפול רגשי לילדים