תפריט נגישות
חיפוש

חרם אונליין: על חרם בקרב ילדים בעידן הווירטואלי

חרם אונליין: על חרם בקרב ילדים בעידן הווירטואלי

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

"הקיץ של אביה". מי מאיתנו לא זוכר את סצנת מסיבת יום ההולדת? אביה ואמה (גילה אלמגור) יושבות ומחכות, חגיגיות ושקטות, אבל אף ילד לא מגיע. הלב של אביה נשבר, ולב הצופים יחד אתה, כשהן ואנחנו מבינים שילדי הכיתה החרימו אותה ולא יבואו למסיבה. האם הסרט, שעלילתו מתרחשת בשנות ה-50, עדיין מתאר היטב את חוויית החרם של ילדים בהווה? יהיו שיגידו שכן, כי הכאב של ילד מוחרם הוא אותו הכאב. אבל חרם בימינו נראה ומתרחש באופן שונה: לא רק בכיתה או במסיבות יום הולדת, אלא ממשיך גם בבית, דרך הטלפון הסלולרי והמחשב. גם היום חרם הוא עניין נפוץ, מכאיב ועלול להיות מצלק – אבל באמצעות טיפול וליווי מתאימים, אפשר לרכך את השפעותיו.

חרם ללא גבולות מסביב לשעון

בעבר היה החרם מוגבל בזמן ובמרחב – ילד שהוחרם על ידי ילדי כיתתו, למשל, סבל מכך מספר שעות ביום בבית הספר, אך היה זוכה להקלה עם החזרה הביתה, למרחב הבטוח שלו. כיום, במרחב הדיגיטלי האינסופי, החרם עשוי להתרחש שעות ארוכות אחרי סיום יום הלימודים. האמצעים להפעלת החרם התרבו ו"השתכללו" פלאים: פייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם ושאר הרשתות החברתיות מאפשרות אמנם לילדים לשמור על קשר קרוב והדוק עם חבריהם, אך באותה מידה יוצרות מצב בו החרם עשוי להתרחש במקומות בהם למורים ולהורים אין גישה. מלאכת הטלת החרם הפכה קלה בצורה כמעט מקוממת – בהינף מקלדת אפשר לפתוח קבוצת שנאה בוואטסאפ, או להפיץ תמונות וסרטונים לא מחמיאים באינסטגרם. כמו-כן, עלינו לזכור כי האינטרנט מתעד את הכל; גם לאחר שהוסר החרם, כפי שאכן קורה לרוב אחרי זמן מה, העדויות הווירטואליות נשארות לעד. צילומי המסך, התמונות והפוסטים מתועדים ונחקקים, לא רק בנפשו של הילד המוחרם, אלא גם ברחבי הרשת.

ערנות היא שם המשחק: לא נופלים ברשת

איך יכול הורה לדעת אם ילדו חווה חרם במרחב הוירטואלי? גם אם אתם חשים כי ילדיהם "שוחה" ברחבי הרשת טוב יותר מכם, לא כדאי לכם להישאר בחוץ – רצוי וכדאי לפקח על המתרחש בכל אותן מדיות וירטואליות. ממש כשם שלפני שנים עמדו ההורים במסיבת הכיתה והשגיחו, כך כיום כדאי לפקוח עין על האינטראקציות החברתיות המתרחשות בתוך המסך. בתיאום עם הילד, אפשר להסביר את כללי השימוש ואת החשיבות של ההשגחה ההורית. המעורבות והפיקוח יכולים לעזור לגלות האם הילד סובל מהצקות או מחרם.

שמים לב לסימנים הקטנים

ילד אשר מוחרם לאורך זמן יסבול ודאי מתחושות בדידות, ועלול לגלות סימני דכאון וחרדה. יתכן שינסה להימנע מהליכה לבית ספר או לפעילויות חברתיות שונות, יגלה עצבנות ונטייה להסתגרות. שימו לב להתנהגויות שכאלה, ונסו לברר האם גם המורה חשה בשינוי אצל הילד. כמו-כן, אל תהססו לפנות לטיפול פסיכולוגי, אשר יוכל להקל ולו במעט על תחושות אלה. הדרכה להורים על ידי פסיכולוג המומחה עשויה גם היא לסייע לכם להוות רשת תמיכה "מפצה" עבור הילד ולהעניק לו חוויות טובות ובטוחות במרחב הביתי. לבסוף, זכרו כי ישנן פעילויות חברתיות נוספות מחוץ לבית הספר, בהן כדאי לעודד את הילד להשתלב. כך למשל, כדאי להציע לו להירשם לחוגים שונים אחר הצהריים, לייצר מפגש משותף עם הילדים והילדות של חבריכם הטובים או להיפגש עם ילדי השכנים.

מחוברים לחיים

אך לא הכל כה קודר. חשוב לזכור, שכמו שהחרם הוא תופעה הקיימת עידן ועידנים, כך דורות של ילדים שחוו חרמות גדלו להיות מבוגרים מתפקדים, חברותיים ומצליחים. החרם הוא חוויה קשה, אך ניתן להתגבר עליו ולצמוח ממנו. בהקשר זה, גם הרשתות החברתיות מתפקדות כחרב פיפיות, וניתן למצוא בהן נחמה: כך למשל, ילד שסובל מחרם בכיתה יכול למצוא לעצמו מסגרות חברתיות אלטרנטיביות בקבוצות פייסבוק הקשורות בתחביביו. באופן זה, הרשת עשויה להוות מקום מפלט ולייצר קהילה תומכת, שלא היתה קיימת בעבר, בה כל אחד מוצא את מקומו. בנוסף, הוא עשוי להשתמש ברשת כדי לפנות לגורמי תמיכה וירטואליים, כמו אלה שמפעילות עמותות כמו 'עלם', ולקבל תמיכה מקצועית לבני נוער בצ'אטים.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים ,טיפול בילדים

אנשי מקצוע בתחום

טיפול בילדים

עוד מאמרים שיעניינו אותך