14.03.19
ספיר קינן
פורים כבר כאן, ועבור רוב הילדים – השמחה, ממש כמו הציפייה לקראתו, גדולה. החג שנמשך רק יום אחד בשנה (למה לא כל יום פורים, בעצם?) טומן בחובו חגיגה צבעונית ומרגשת, תחפושות וממתקים, אביזרים ואיפור, ובעיקר יציאה מרעננת משגרת היומיום. שלא כמו בימים אחרים, בהם לא תמיד מקבל הילד חופש בחירה, בחג הזה מומלץ לאפשר לילד שרוצה להתחפש - לבחור את התחפושת שלו בעצמו. מנהג התחפושות בפורים למעשה מעניק לילד הזדמנות ייחודית להיות כל מי ומה שירצה להיות. תחושת עצמאות וחופש, שמאפשרת לילד לומר "היום אני בוחר מי אני, היום אני בוחר איך אתם תראו אותי". אמירה כזו מקפלת בתוכה שחרור, וביטוי חשוב לעולמו הפנימי.
מכינים תחפושת, בוראים עולם
כשילד בוחר דמות כלשהי אליה ירצה להתחפש, הוא אמנם לוקח על עצמו תפקיד קיים, אך גם יכול ליצוק לתוכו משמעות משלו, ליצור ולעצב את הדמות כרצונו, לברוא עולמות. הכנת התחפושת יכולה להיות תהליך משותף ומקרב: הורים וילדים יכולים לחשוב יחד איך הדמות מתנהגת וחושבת, מה היא צריכה ואיך תיראה. פעמים רבות, ילדים אף ממציאים עלילות וסיפורים סביב הדמות שבנו, באופן שמעשיר את חוויותיהם. כך, חפצים דוממים, בגדים שנראים רגילים בשאר ימות השנה, צבעים ואביזרים – הופכים בעזרת הומור ודמיון עשיר, ובקריצה, לדמויות קסומות. כך לומדים הילדים גם להתבונן בעולם דרך עיניהם של אחרים, וגם לתת דרור ליצירתיות בעולם של פנטזיה ואפשרויות אינסופיות.
משחק זהויות: לטייל בין דמויות מבלי ללכת לאיבוד
לבישת התחפושת מביאה איתה לרוב עוד הבנה חשובה עבור הילדים, כבר מגיל הגן: בעוד הם נשארים עצמם, הם יכולים לשחק ולקחת תפקידים של מישהו אחר. "לעשות כאילו". אפשר לשחק עם הזהות, לשנות אותה, מבלי להסתכן באיבוד שלה (לעבד מבלי לאבד, אם תרצו). הילד יכול להעמיד פנים, גם אם לרגע קל, שהוא מי או מה שהוא רוצה להיות. לכן, אגב, ולא במפתיע, ילדים בוחרים לעתים קרובות להתחפש לדמויות נערצות, כמו אמנים, נסיכות או אנשים מפורסמים, סלבס. יש בכך ממד מסוים של הבעת משאלה או חלום, אשר התחפושת מאפשרת להגשים. כלומר, היא מייצרת הזדמנות להביע תכונות נסתרות ולבדוק יכולות, תוך בחינת תגובות הסביבה. ניקח דוגמה שתמחיש את העניין: ילד ביישן המתחפש לגיבור-על. הגיבור משדר עוצמה ונוכחות, והילד יכול לשאוב ביטחון ולשחרר עכבות בעזרת הדמות שבחר. והנה דוגמה מעט מורכבת יותר, אך חשובה לא פחות: ילדים שמבקשים להתחפש לדמויות המזוהות עם המגדר השני. הם עשויים לבקש להביע בכך צדדים נוספים שקיימים בהם, שבמהלך השגרה קשה להביאם לידי ביטוי. בחירת הילד בתחפושת ספציפית יכולה ללמד את ההורים לעתים על מה שאין, ועל מה שאולי הילד היה רוצה שיהיה. פורים במובן הזה הוא הזדמנות "לשחק" עם הסביבה, לבחון תגובות ולהתנסות בכל מה שמסובך להתנסות בו ביומיום.
להאניש במקום להעניש: להתיידד עם המפלצת
ולא רק החצנת חלומות ומשאלות לב כמוסות - ילדים רבים מנצלים את פורים על מנת להתמודד עם פחדים שונים. ילד שמפחד ממפלצות או מחיות מסוימות, יתכן שיבחר להתחפש דווקא למושא הפחד, כדי לבחון מקרוב את הדמות המאיימת, להאניש אותה, ולהתחבר אליה. במקום לנסות למגר את המפלצת, התחפושת תוכל להוות גשר מחבר בין הילד לפחדים, ולאפשר לו לצעוד איתם במעט יותר הרמוניה.
אז למה לא כל יום פורים? אז מה אם לא כל יום פורים
אמנם פורים נחגג יום בשנה (אז רגע, למה לא כל יום פורים בעצם?) אך את היתרונות וההנאה שבתחפושות אין צורך להגביל. בעוד שפורים מאפשר לילדים לגיטימציה לשינוי זהות מחוץ לבית, אפשר ואף מומלץ לאפשר לילדים להתחפש ולשחק באביזרים בבית במשך כל השנה. ניתן להקדיש לכך פינה או ארגז, שיכללו אביזרים ותלבושות של דמויות שונות ומגוונות, בין אם מומצאות ובין אם קיימות, וכן תחפושות של חיות ובעלי תפקידים שונים. כדאי לאפשר לילד חופש בבחירת התלבושות, הן מבחינת מגדר הדמויות והן מבחינת הרגשות שהן עשויות לעורר. תחפושות עשויות להיות מהנות במיוחד למבוגרים ולילדים כאחד. ולכן, משחק משותף של הורים וילדים בתחפושות יכול להוות פעילות משפחתית מהנה (שלא לומר מצחיקה) עבור המשפחה כולה, ובמשך כל השנה.
על הכותבת – ספיר קינן
ספיר קינן הינה דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בן-גוריון. מחקרה מתמקד בתחומי המגדר והמיניות.
