תפריט נגישות
חיפוש

האתגר שבמציאת זוגיות חדשה: ראיון עם פסיכולוג קליני - יגאל קידר

האתגר שבמציאת זוגיות חדשה: ראיון עם פסיכולוג קליני - יגאל קידר

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

"שמתי לי פודרה
צבעתי ריסים

לבשתי שמלה מקושטת כיסים

סלסלתי שיער הכל כבר מוכן

עכשיו רק חסר שיבוא החתן" (אביתר בנאי ואפרת בן צור)

אחת מצורות הארגון הבסיסיות והמשמעותיות בחברה המערבית היא התא המשפחתי. צעירים מצופים ליצור קשרים זוגיים אשר בהמשך יורחבו לתאים משפחתיים, וסגנונות חיים אחרים מעוררים פעמים רבות תמיהה או דחייה: "איך יכול להיות שבחורה נחמדה כמוה עדיין רווקה"? "משהו בטח לא בסדר אצלו אם עד היום לא היה לו קשר רציני...". ריבוים של אתרי הכרויות, מסיבות פנויים פנויות, סוכנויות שידוכים וכן הלאה מדגימים, אולי, עד כמה חזק הצורך במציאת קשר זוגי, ובהתאם אחת הסיבות השכיחות לפנייה לקבלת טיפול פסיכולוגי היא קושי ביצירת קשר זוגי.

רבים מהנשים והגברים הנחשבים למוכשרים ומוצלחים בתחומי הקריירה, האקדמיה וכד' מתקשים להבין מדוע הם נכשלים דווקא במציאת בן/בת זוג לחיים. יגאל קידר, פסיכולוג קליני, עונה על מספר שאלות הקשורות בסיבות לקשיים ביצירת קשר זוגי.

היום, המונח "קושי ביצירת קשר זוגי" הוא מונח מאוד מוכר ומקובל, אבל בעבר לא היה דבר כזה- היו הסכמי נישואין, הזוג התחתן והקשר התקיים, בין אם הוא היה נפלא ובין אם הוא היה נורא. על מה ועל מי אנחנו מדברים היום, כשאנחנו מדברים על קושי ביצירת קשר?

קושי במציאת בן/בת זוג היא תופעה בת זמננו. בעבר, אנשים לא בחרו בני זוג מאחר וההורים בחרו עבורם. היום, יש בחירה אין סופית- אפילו בחברה החרדית הסגורה, יחסית, יש לצעירים זכות וטו על הבחירה של ההורים, ויותר ויותר אנשים יכולים לבחור האם ובאיזה זוגיות להיות. מעבר לכך, אנחנו רואים שהתא המשפחתי הולך ונחלש. בעבר, כל החיים היו מאורגנים סביב המערכת המשפחתית-זוגית שרק במסגרתה ניתן היה להתפרנס, להביא ילדים וליהנות מחיי מין. היום, ניתן להשיג את כל האלמנטים האלו מחוץ לתא המשפחתי, אבל הכמיהה לתחושת השייכות נשארה משמעותית, והיא מעמיסה עול גדול מאוד על הזוגיות- כבר לא מדובר בשיקול פרקטי ("הוא גבר שמביא פרנסה הביתה", "היא אישה טובה שדואגת לבית ומטפלת בילדים"), אלא בחיפוש אחרי רגש, אהבה. למעשה, הזוגיות איבדה הרבה מכוחה אבל עדיין מאוד רוצים ומחפשים אותה, ולכן מתעוררים קשיים ביצירה ושמירה על קשרים זוגיים.

"קושי ביצירת קשר" הוא מונח מאוד רחב. איזה סוגי קשיים, בפועל, מפריעים לאנשים ליצור קשר ולהישאר בו?

אני רואה שני קשיים מרכזיים, מנוגדים זה לזה.

הקושי הראשון הוא הרומנטיקה: הרבה אנשים שבויים במיתוס של מציאת בן/בת הזוג האחד והיחיד, זה שנועד לנו משמיים. הרצון למציאת הפרטנר המושלם, ושפע האפשרויות לבחירה, לא מאפשרות לבחור פרטנר שאינו מושלם. תמיד יש תחושה ש"זה לא זה", שאפשר למצוא משהו טוב יותר.

הקושי השני הוא חרדת הנטישה. אריקסון ניסח תיאוריה התפתחותית על פיה מתרחש בילדות תהליך הפנמה של דמות אם טובה ומספקת: בינקותו המוקדמת, התינוק הרעב נרגע רק כאשר הוא יונק מהפטמה; בהמשך, הוא נרגע ברגע שאמו מרימה אותו בזרועותיה מאחר והוא מקשר בין מגעה לבין החלב המשביע. בשלב מאוחר יותר, הילד הצעיר יירגע ברגע שישמע את אמו אומרת "אני כבר באה" מהחדר השני. הפנמת דמות אם טובה היא הבסיס ליצירת קשר בעתיד. כיום, ילדים הולכים לגן ונפרדים מאמם הרבה יותר מוקדם מבעבר ולכן יש יותר ויותר חרדה סביב פרידות ונטישה. חרדת הנטישה מביאה הרבה אנשים להעדיף הימנעות מקשר על פני הסיכון לנטישה: במקרה הקיצוני אנחנו רואים את האדם הבוחר חיים של בידוד מוחלט ואחר כך אנשים שמקיימים זוגיות במתכונת של היעדרויות רבות (עבודה רק במשמרת לילה, נסיעות רבות לחו"ל וכד'). בהמשך הרצף אנחנו רואים אנשים שיוצאים עם מספר פרטנרים זוגיים במקביל וכאלו שעוזבים את הזוגיות רגע לפני שיעזבו אותם, או מסרבים למחויבות.

כמה וכמה תיאורטיקנים דברו על הגורמים האישיותיים שמאפשרים לנו להתאהב וליצור קשר: פרויד דיבר על התפתחות פסיכו סקסואלית שמכשירה את הקרקע, קרנברג דיבר על בשלות של האישיות... איך אתה רואה את הדברים? מיהם האנשים שיתקשו ליצור קשרים זוגיים, ולמה?

אנשים מכריזים, הרבה פעמים, שהם מחפשים בני זוג דומים להם, אבל בפועל אנשים בוחרים בני זוג שמזכירים להם את ההורה בן המין השני, בין אם זה מודל חיובי וממטיב ובין אם הוא רע. בנוסף, בוחרים אנשים שישלימו, או יאזנו, את הצדדים היותר חלשים שלנו: אישה בזבזנית, למשל, עשויה למצוא את עצמה עם גבר חסכן או קמצן. ברגע שהאדם בוגר דיו להבין ולהיות מודע לאלמנטים האלו בבחירה, תהיה לו יכולת גבוהה הרבה יותר ליצור זוגיות ולהחזיק בה מעמד. ברגע שאין הבנה ויכולת לקבל ואפילו להתייחס בהומור לצדדים של הצד השני, מתחילות מריבות וקשה לשמר את הקשר.

אתה אומר, בעצם, שלסביבה הראשונית בה אנו גדלים יש השפעה רבה על הזוגיות שלנו. בהקשר הזה, קיימות לא מעט תיאוריות שמקשרות בין דפוס ההתקשרות שלנו בילדות (אופי הקשר עם האם, או הדמות המטפלת הראשונה) לבין סוג היחסים שאנחנו יוצרים בבגרות. איך אתה רואה את הקישור הזה? זה באמת כל כך פטאלי?

בהחלט. לקשר הראשוני יש השפעה מכרעת על סוג היחסים הזוגיים שניצור בבגרות. "הנוסחה המנצחת" לזוגיות היא קשר שיהיה מספיק דומה לבית ממנו אני בא, כדי שיהיה מה שימשוך אותי, ומצד שני, שיהיה שוני מספיק גדול בשביל למנוע תחושה של מוכרות וקירבה גדולה מדי. אם יש דמיון גדול מדי, אי אפשר ליהנות מהמיניות והתשוקה שבקשר. מעבר לכך, בילדות לומדים דפוסי תקשורת והתנהגות משמעותיים לעתיד: ילד שילמד לנהל משא ומתן עם הדמות המטפלת, המתייחס לצרכים של שני הצדדים, יוכל גם לבנות זוגיות שיתופית.

אנחנו כל כך רגילים לשמוע שגברים ונשים צריכים ומחפשים דברים שונים בזוגיות; גם הקשיים איתם מתמודדים נשים וגברים שונים זה מזה?

הפער בצרכים של נשים וגברים הוא טבעי. בטבע, יש חלוקה ביולוגית: הנקבה מגדלת את הצאצאים, הגבר מביא גנים טובים וחזקים שיאפשרו הישרדות של הדור הבא. מטבע הדברים, הזכר מנסה להפיץ את הגנים שלו לכמה שיותר נקבות והנקבה, שיש לה מספר מוגבל של ביציות להפריה, מחפשת את המפרה הטוב ביותר. הפער הזה רלוונטי גם אלינו, כמו שמדגים ניסוי שבדק את הבדלי חום הגוף בין גברים לנשים שצפו בסרט פורנוגראפי וקראו רומן רומנטי ביותר: חום גופם של הגברים עלה רק בתגובה לסרט ואילו חום גופן של הנשים עלה רק בתגובה לרומן. כלומר, מה שהעלה את הריגוש הגופני עבור גברים הוא מין ועבור נשים- סיפור מציאת "האביר על הסוס הלבן". יחד עם זאת, גם עבור גברים וגם עבור נשים אנחנו רואים איך הקשיים מושפעים, בדרכים שונות, ע"י המיתוס הרומנטי וחרדת הנטישה: נשים מחפשות ומחפשות אחר הגבר שיהיה האב המושלם לילדיהן ולכן מתקשות לבחור, כאשר חרדת הנטישה והפחד להישאר עם משפחה ללא אב מגבירים את הקושי. גברים, לעומת זאת, מושפעים בעיקר מחרדת הנטישה ומתקשים לוותר על שפע האפשרויות הניצבות בפניהם.

כמו שאמרת, לא משנה כמה קשיים מביא איתו החיפוש אחר קשר זוגי, הרבה אנשים עדיין מאוד כמהים אליו. בהתאם, אחת הסיבות השכיחות לפנייה לטיפול פסיכולוגי היא קשיים ביצירת קשר זוגי. איך טיפול יכול לעזור?

מעבר לקשיים הרגשיים-אישיותיים-חברתיים שבמציאת בן זוג, גם האופן שבו מוצאים בני זוג, כיום, הוא מורכב יותר ומועד לקשיים: בעבר, בני זוג נמצאו באופן טבעי, מתוך הכרות במקומות עבודה, אירועים חברתיים וכד', היום, יש יותר ויותר מקומות מפגש מלאכותיים: אתרי אינטרנט, מפגשי פנויים- פנויות. אם פעם הייתה הכרות הדרגתית שבסוף הובילה לביסוס הקשר, היום יש את תרבות הדייטים, בה מאוד קל לפסול פרטנרים פוטנציאליים, והגורמים שמקשים על הבחירה והכניסה לקשר צפים מהר מאוד. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור בהבנת הגורמים והמניעים לבחירות שאנחנו עושים, בשינוי הרגלי חיים שחוסמים את האופציה לקשר רציני ובלמידת מיומנויות של הקשבה, יצירת דיאלוג וניהול משא ומתן בין אישי. טיפול קבוצתי העוסק בקושי ביצירת קשר יכול להיות מאוד אפקטיבי מאחר והוא מאפשר התבוננות והבנה במגוון מניעים וקשיים שמגבילים קשרים של אנשים אחרים.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה

עוד מאמרים שיעניינו אותך