תפריט נגישות
חיפוש

סמים לב לנוער: שימוש בסמים בגיל ההתבגרות

סמים לב לנוער: שימוש בסמים בגיל ההתבגרות

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בעשורים האחרונים אנו עדים לעלייה במספר בני הנוער המשתמשים בסמים ולירידה בגיל התחלת השימוש. בני נוער רבים מתנסים בשימוש חד פעמי בסמים מסוגים שונים אך אצל חלקם הופך השימוש המזדמן לשימוש קבוע ומביא לפגיעה בהיבטי חיים רגשיים, משפחתיים, חברתיים ולימודיים. למרות מורכבות התופעה והגורמים לה, עשויה התערבות טיפולית מתאימה להביא להפסקת השימוש ולהפחתת הקשיים אשר הביאו לשימוש בסם מלכתחילה.

הגורמים לשימוש בסמים: הכל בא מהבית או ילדים רעים מבית טוב?

בעבר קושר השימוש בסמים לעבריינות ולקבוצות שוליים אך כיום ידוע כי רבים מבני הנוער המשתמשים בסמים הם "ילדים מבית טוב". ואכן, למרות שקשיים משפחתיים מהווים גורם סיכון משמעותי לשימוש בסמים, גיל ההתבגרות הוא גורם סיכון משמעותי בפני עצמו לפנייה לסם; הגורמים לשימוש בסמים בגילאי ההתבגרות הם רבים ומורכבים, ונוגעים להיבטים ביולוגיים, רגשיים ופסיכוסוציאליים.

בגיל ההתבגרות המוח עדיין נמצא בתהליך של הבשלה והתפתחות. קצב ההבשלה אינו אחיד בכל חלקי המוח כך שאיזורים הנוגעים לרגשות וליכולת שיפוט מתפתחים לאט יותר מאיזורים הנוגעים לפעילות גופנית ולקליטה של גירויים חושיים. בהתאם, בני נוער פגיעים יותר להתנהגויות אימפולסיביות, לקיחת סיכונים ובחירה בריגושים חדשים וחוויות חושיות, ואילו יכולתם להפעיל שיקול דעת ולדחות סיפוקים מצומצמת יחסית. נטייה זו נלווית לצורך המשמעותי להשתייך לקבוצה חברתית ומגבירה את הסיכוי להיענות לשימוש בסמים בתגובה ללחץ חברתי.

גורמים משמעותיים המגבירים סיכון זה נוגעים לסביבה המשפחתית ממנה בא בן הנוער: מחקרים מצביעים על כך שבמשפחות בהן ההורים היו פחות מעורבים בחיי המתבגר (למשל, לא ידעו לרב היכן הוא מבלה ועם מי), גדל הסיכון לשימוש בסמים וחומרים פסיכואקטיביים אחרים. בדומה, מתבגרים אשר סובלים מהזנחה, באים ממשפחות עם קונפליקטים קשים או שקשריהם עם הוריהם רופפים מצויים בסיכון גבוה יותר. באופן טבעי, בני נוער אשר גדלים בבתים בהם ההורים משתמשים בעצמם בסמים ואלכוהול ייטו גם הם לשימוש בסמים: החשיפה והלגיטימיות לשימוש בחומרים, האווירה הביתית הקשה והבלתי יציבה וההתעללות וההזנחה אשר נלווים לעיתים לשימוש בסם מגבירים את מצוקתו של בן הנוער והופכים אותו לפגיע יותר.

יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי שימוש בסמים מתרחש גם כאשר המתבגר גדל בסביבה ביתית חיובית ותומכת: בני נוער אשר נמצאים במשבר, סובלים מבעיות התנהגות, קשיים חברתיים וקשיים רגשיים כדיכאון עשויים לפנות לשימוש בסמים מתוך ניסיון להתמודד עם הקשיים. השימוש בסם מטשטש תחושות של כאב, אכזבה, כישלון וחוסר ערך ויוצר אשליה של שליטה בחיים ובקשיים.

לדבריה של רותי רק, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת אל-סם, מרבית בני הנוער המשתמשים בסמים מצביעים על ההנאה מהסם כגורם המרכזי לשימוש בו. התחושה הנעימה או הפחתת הרגשות הבלתי נעימים מעוררת את הרצון להתנסויות חוזרות ובני נוער רבים מניחים כי כל עוד אין מדובר בסם הנחשב לקשה וממכר- כגראס או אקסטה- אין כל סיבה שלא להמשיך את השימוש בו. עם זאת, לאורך זמן לשימוש בסם ישנן השלכות משמעותיות על חיי המתבגר והתפתחותו.


עזוב אותך מגראס, אני בדיוק מתפתח רגשית: השפעות הסמים בגיל ההתבגרות

גם אם נדמה כי ההתמודדות המורכבת ביותר הניצבת בפני מתבגרים היא בחירת הג'ינס והנדנוד של ההורים לסדר את החדר, גיל ההתבגרות מלווה במשימות התפתחותיות משמעותיות. בתקופה זו המתבגר מתחיל לעצב את זהותו הבוגרת ובהתאם ניצב בפני אתגרים בתחום הרגשי, החברתי והבין אישי.

לדבריה של רותי רק, רגישותה של תקופה זו מביאה להשפעות שליליות ייחודיות לשימוש בסמים בקרב מתבגרים: "מלבד הבעיות הנובעות מהשפעות הסם, עצם השימוש בו מקשה על היכולת להתפתח באופן תקין ולהשלים את המשימות ההתפתחותיות. מדובר בגיל אשר עשוי להיות רגיש וסוער בין כה וכה והשימוש בסמים פוגע בתחום הלימודי והחברתי ובתקשורת עם המשפחה, עקב הניסיון להסתרה. למעשה, בן הנוער יוצר מסלול חיים נוסף המתנהל לצד המסלול הגלוי".

כמו כן, מדגישה רותי רק כי לתחושות החיוביות הנלוות לשימוש בסם מצטרפות תוך זמן קצר גם תחושות שליליות של חרדה, אי שקט, עצבנות, דכדוך ומתח. כדי להמנע מתחושות אלו המתבגר פונה שוב ושוב לשימוש בסם, ועם הזמן נפגעת היכולת לחוות הנאה, שמחה וכיף באופן טבעי וללא עזרת הסם.


למרות ההשלכות השליליות הנלוות לשימוש בסמים מעורר הטיפול בבני נוער המשתמשים בהם מספר קשיים מרכזיים.

במרבית המקרים בן הנוער עצמו אינו מעוניין להפסיק את השימוש בסם ואינו תופס אותו כבעייתי ואף להיפך: הפסקת השימוש בסם כרוכה בהתמודדות עם התחושות אותן בא השימוש בסם לטשטש (דיכאון, חרדה, בדידות, חוסר ערך, שעמום וכד'), ומהתמודדות זו מנסה בן הנוער להמנע. כמו כן, מאחר ומקרים רבים של שימוש בסמים מתקיימים במקביל לקשיים במערכת המשפחתית ובקשר עם ההורים, בדרך כלל יש צורך בהתערבות טיפולית מערכתית אשר דורשת שיתוף פעולה ומוטיבציה הן מהמתבגר והן ממשפחתו.


הכרות עם קשיים אלו ועם מאפייניה הייחודיים של אוכלוסיית המתבגרים עומדים בבסיס הטיפול הניתן בעמותת אל-סם. "מרבית הפניות לטיפול נעשות ביוזמת ההורים ולא ביוזמתו של המתבגר", אומרת רותי רק, "ובהתאם, הצעד הראשון הוא יצירת קשר של אמון, זיהוי הגורמים והרקע לשימוש בסם והעלאת המוטיבציה להפסקת השימוש בו. מדובר בויתור לא פשוט עבור המתבגר מאחר ופעמים רבות אורח החיים כולו סובב סביב הסם והקבוצה החברתית שלו משתמשת גם היא בסמים ואלכוהול. יחד עם זאת, מרבית ההתערבויות הטיפוליות הן קצרות יחסית (מספר חודשים) וכ- 77.3% מבני הנוער המגיעים לטיפול מפסיקים את השימוש בסמים וחווים שיפור משמעותי בתחום הרגשי, החברתי והלימודי".


הטיפול הניתן באל-סם הוא אנונימי לגמרי ואינו מחייב מבחינה חוקית, ועל כן ממליצה רותי רק לפנות ולהתייעץ בכל מקרה של חשש משימוש בסמים: "הורה שמבין שילדו נגע בסם יתקשה להעריך את היקף השימוש, חומרתו והשפעתו. לכן, בכל מקרה של חשד כדאי להגיע להתייעצות בה ניתן יהיה לבצע הערכת מצב מדויקת יותר ולקבוע האם יש צורך בהתערבות טיפולית. רב ההורים לא יודעים כיצד להגיב לשימוש בסם ובאל-סם ניתן לקבל הכוונה והדרכה כיצד לסייע לבן הנוער ולא להגביר את התנגדותו".


ביבליוגרפיה:

1. Adolescent Chemical Dependency, J.E Meeks (1988). Adolescent Psychiatry, 15:509-521.

2. Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (2007) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry tenth edition.
3. הרשות הלאומית לשימוש בסמים ואלכוהול: http://www.antidrugs.gov.il/

אנשי מקצוע בתחום

התמכרויות

עוד מאמרים שיעניינו אותך