תפריט נגישות
חיפוש

מקרב לקירבה: גישור ליישוב סכסוכים

מקרב לקירבה: גישור ליישוב סכסוכים

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

"לא פותרים מריבה במכות"

"הפוליטיקאים בארץ לא יודעים לנהל משא ומתן"

"על גופתי המתה אני מוותרת לו"...

קונפליקטים וסכסוכים מלווים אותנו החל מגיל הילדות ומתעוררים בתחומים מדיניים, חברתיים, עסקיים, זוגיים ומשפחתיים. סכסוכים בלתי פתורים מלווים לרב בעוגמת נפש (לשני הצדדים) ולא פעם מגיעים לידי הליכים משפטיים. בעשורים האחרונים התפתח תחום הגישור אשר מציע אלטרנטיבה ליישוב סכסוכים שלא באמצעות בית המשפט.

ממשפט שלמה ועד לספת המגשר: כיצד ומתי מסייע הגישור?

בחברה הערבית עשויים אפילו סכסוכים קשים המערבים פגיעה בנפש להסתיים באמצעות טקס הסולחה: טקס בו מסכימים הצדדים על גובה הפיצוי המגיע לצד הנפגע, סועדים יחד ומכריזים על ברית שלום. תהליך ה'סולחה' הוא תהליך ייחודי מאחר והוא מבוסס על משא ומתן בין הצד הפוגע לצד הנפגע ולא על פסק דין הניתן על ידי שופט או מחוקק.

על אף שבסכסוכים רבים קשה להבחין באופן חד משמעי בין צד פוגע לצד נפגע, מצביע המגשר ד"ר דוד סילורה על היתרונות הטמונים באפשרות להגיע לפשרה: "פסקי דין הניתנים על ידי בית משפט לא תמיד מייצגים את צרכיהם של שני הצדדים. בהתאם, סכסוכים רבים הנפתרים באמצעות הליכים משפטיים מסתיימים בתחושת מרירות, תסכול והחמצה. בתהליך הגישור, לעומת זאת, מתרחש תהליך בו מבינים הצדדים כי ניתן להגיע לפתרון עם רווח הדדי, אשר יענה על האינטרסים של שני הצדדים. כאשר הפתרון מושג מתוך תהליך של משא ומתן, ושני הצדדים חשים כי ניתן מענה לצרכיהם, עשוי הסכסוך להיפתר באופן נעים ושלם יותר".

סכסוכים וקונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מחיינו ועשויים להתפתח במישורי חיים זוגיים, משפחתיים, חברתיים ועסקיים. בהתאם, הליך הגישור מותאם לסכסוכים בהיבטים שונים.

גישור עסקי עשוי לסייע במקרים של מחלוקות סביב חוזים, סכסוכי עובדים-מעסיקים, סכסוכים סביב עסקאות וקונפליקטים בין ארגונים; גישור בתחום הקהילתי נוגע לסכסוכי שכנים, היתרי בנייה, מחלוקות בין הורים למערכת החינוך וכן הלאה; גישור משפחתי מסייע במחלוקות זוגיות ומשפחתיות סביב נושאי צוואות, ירושה ועסקים משפחתיים. תחום בולט במיוחד בגישור המשפחתי הוא גישור סביב גירושין: במסגרת תהליך הגישור ניתן להגיע להסכמה סביב הסדרי ראייה, מזונות ומשמורת על הילדים. חילוקי דעות סביב הליך הגירושין עשויים להיות טעונים מאוד מבחינה רגשית והגישור מסייע לא רק בהשגת פשרה, אלא גם בשיפור היחסים באופן שיאפשר לבני הזוג הגרושים להמשיך ולתפקד כהורים.

מקרב לקירבה: תהליך הגישור

אילנה ודרור, זוג נשוי עם ילדים, פנו לגישור לאחר שהחליטו להתגרש. אילנה חשה כי הוריו של בעלה מקפחים אותם וכי משפחתו של אחי בעלה זוכה לתמיכה כספית רבה יותר מהוריו. החיכוכים החוזרים והנשנים בנושא עוררו קשיים ומתיחות רבה בזוגיות. הקש ששבר את גב הגמל, מבחינתה של אילנה, היה הפער בתמיכה שהציעו ההורים לכל אחת מן המשפחות סביב קניית דירה: בעוד שמשפחת האח קיבלה כספים לקניית הדירה, הציעו ההורים הלוואה כספית בלבד לאילנה ודרור, ודרשו שיחתמו על התחייבות להחזרת ההלוואה.

אילנה ודרור פנו להליך הגישור במטרה 'להתגרש בטוב', אך במהלכו התקיים מפגש עם ההורים אשר הביא לשינוי דרמטי: במגרת מפגש הגישור הסבירו אילנה ודרור מדוע נפגעו כל כך מדרישת ההורים לחתימה על חוזה, וכאשר ההורים הבינו את השלכת הדרישה על הזוגיות של בנם, הסכימו לוותר עליה. אילנה ודרור חשו כי פתרון הקונפליקט סביב הנושא הכספי מוריד מתחים רבים מהזוגיות ביניהם והחליטו שלא להתגרש.

דוגמא זו, אותה מביא המגשר ד"ר דוד סילורה, מייצגת את האופן המשמעותי בו עשוי להשפיע תהליך הגישור לא רק על פתרון הקונפליקט הספציפי אלא על מערכת היחסים כולה.

"הגדרתו של גישור", אומר ד"ר סילורה, "היא 'הליך בו נועד מגשר עם בעלי הדין כדי להביאם להסכמה בסכסוך מבלי שניתנת לו הסמכות להכריע'. בהתאם, הליך הגישור מבוסס על ההנחה כי ניתן ליישב סכסוכים בהסכמה, אך מאחר ואנשים רבים מתקשים לעשות זאת באופן עצמאי, עשוי צד שלישי נייטרלי להקל על התהליך.

בתהליך הגישור, כל צד מספר את עמדתו ואת תביעותיו מהצד השני. לאחר איסוף המידע על העמדות הגלויות של כל אחד מן הצדדים, מסייע המגשר בזיהוי 'האינטרסים הסמויים'- המניעים והתחושות העומדים בבסיס תביעותיו של כל אחד מהצדדים. פעמים רבות, מזהים בשלב זה כי הקונפליקט הוא רק 'סימפטום' של קשיים במערכת היחסים ומבודדים פרמטרים כעלבונות, מאבקי כוחות ופגיעה בכבוד. לאחר מכן, ניתן לזהות כי למעשה הצדדים מחזיקים באינטרסים משותפים ובהתאם להגדיל את המוטיבציה לעריכת משא ומתן והגעה להסכמה. דוגמא אחת היא מצב בו דיירים מגיעים לגישור עקב סכסוך שכנים סביב היתרי בנייה, אך בתהליך הגישור מתברר כי הקונפליקט התעורר על רקע של יחסי שכנות רוויים בעלבונות. בהתאם, גישה מרכזית בתחום הגישור היא 'הגישה הטרנספורמטיבית' המציעה כי הכוונה לשיפור היחסים בין הצדדים תביא באופן אוטומטי לפתרון הקונפליקט. במילים אחרות, אפשר להתבונן על תהליך הגישור כעל תהליך של 'מקרב לקירבה'".

זיהוי האינטרסים המשותפים וקידום ההבנה בין הצדדים מאפשרים ליצור אופציות לפתרון הקונפליקט אשר יענו על צרכיהם של שני הצדדים ויגדילו את הסיכוי לשיתוף פעולה עם ההסכם הנקבע.

על המגשר - ד"ר דוד סילורה

ד"ר דוד סילורה הוא מגשר מורשה, יו"ר אגודת מגשרי ישראל, מנהל מרכז גישור ומנהל אקדמי של בי"ס ליישוב סכסוכים, עורך פורטל 'סולחה'- פורטל הגישור הישראלי. מחבר 'גישור- בין תיאוריה ליישום'.

תחומי מומחיות:
גישור

אנשי מקצוע בתחום

גישור

עוד מאמרים שיעניינו אותך