תפריט נגישות
חיפוש

מה נשתנה הלילה הזה? 4 מחשבות על קושיות של ילדים

מה נשתנה הלילה הזה? 4 מחשבות על קושיות של ילדים

פורסם על ידי רוני זליכוב-לסרי

לא בכדי מסורות נשמרות וממוחזרות לאורך שנים שוב ושוב. יש היגיון בשיגעון הזה. 

לשם מה אנו מתכנסים פעם אחר פעם ושומרים באדיקות על המסורת? 

מה יש בטקס האביבי, החגיגי הזה – בו איש, איש ומשפחתו (מכל סוג שתהיה) ספונים יחד בכדי לספר ביציאת מצרים? מה הקסם שגורם לדורות על גבי דורות של אנשים לקרוא בהגדה ולציין את הלילה הזה? 

הרשו לי להציע רעיון.

אחד מרגעיו המכוננים של הערב, אשר בלעדיו הוא איננו שלם, הוא המעמד המוכר, בו הצעיר מבני המשפחה (קטן - יותר או פחות, ממלמל - יותר או פחות, לבושה בשמלה צחורה - יותר או פחות...) יעמוד בגאווה וישאל שוב: "מה נשתנה הלילה הזה?" 

ואז אביו, אמו או מי שיהיה שם בכדי להאזין לו - יביט בעיניו, ואפילו אם לא יענה לילד, לפחות תהיה לו ההזדמנות לתהות לרגע קל מה שואל הילד שלי ומה עלי לענות כדי להניח את דעתו. 

ומה באמת נשתנה הלילה הזה? 

הרי הילדים, הילדים מקשים ושואלים אותנו שאלות כל יום, כל היום. השאלות הללו הן חלק ממהלך ההתפתחות הטבעי והבריא של ילדים: ״אימא מתי מגיעים״?, ״למה זורחת השמש״? ״מה זה הדבר הזה שיש לך בבטן?״ ״למה העננים זזים?״, ״מה יש פה מתחת למיטה?״, ״למה אסור לי״? הם מקשים, שואלים ומתישים לפעמים, עם התדירות והקצב שבו הם ממטירים עלינו שאלות - חלקן בסיסיות, חלקן קסומות, אחרות רטוריות ומקצתן גם צובטות בלב או כאלה שהיינו מעדיפים לו לא נשאלו. 

  

כשילד מגיע לשלב בו הוא רוצה ומסוגל לשאול שאלות - להמשיג את המחשבה הלא פתורה למילה המדוברת ולדרוש תשובות לקושיות שונות על העולם, אנחנו יודעים שהוא התקדם. שהוא חוקר את עולמו, שהוא מזהה תהליכים, מחשבות, רגשות. שהוא מבין שיש חוקיות סביבו. 

והנה, ערב אחד באמצע ניסן, עת שוקעת השמש - ניתנת לנו ההזדמנות לעצור הכול ולהאזין למלל הכביכול מוכר הזה, שמתקיים באופן טבעי כל כך ביום יום, אך הפעם הוא מתרחש ללא רעשי רקע, קבל עם ועדה. 

חג הפסח מרמז לנו שעם כל הבלגן והכאוס שמסביב (בדיוק כמו בליל הסדר עצמו – פרדוקסלי ככל שזה נשמע) – חשוב לתת מקום לקטנים, לשמוע ולהאזין להם, לענות לקושיות שלהם על מנת לייצר את הסדר המיוחל.

4 טיפים להורים על שאלות של ילדים

  1. הסבר תואם גיל: לכל גיל ושלב התפתחותי יכולת הבנה אחרת. פעוט בן שלוש רצוי שיקבל תשובות שונות – קונקרטיות ופשוטות, לעומת ילד בן שש שיזדקק לשיח רחב יותר, להפשטה של רעיונות ודוגמאות מניסיון העבר. תוכן, שפה והבנה הם שלושה מרכיבים חשובים במתן מענה תואם.

  2. סוג השאלה ומה עומד מאחוריה? רצוי להבין את סוג השאלה ובעיקר את האופן והצליל שבו היא נשאלת, על מנת לדעת מה עומד מאחוריה. האם זו שאלה שבבסיסה רצון לידע לגבי העולם, או שאולי מדובר בשאלה שיש לילד כבר תשובה עליה, אך הוא זקוק רק לאישור ובדיקה. ישנן גם שאלות שנשאלות לצורך פתיחה בשיח ורצון לתשומת לב. כדאי לזכור: לפעמים שאלה היא רק תירוץ...

  3. התעלמות או נזיפה לא תעלים את השאלה: לילדים יש נטייה לשאול לפעמים שוב ושוב את אותה שאלה, או "להציק" לנו עם שאלות בדיוק בזמן ובמקום הכי פחות מתאים. גם אם את התשובה עצמה קשה לכם כרגע לתת, מכל סיבה שהיא, התייחסות לעצם הפנייה היא נכונה וחשובה. אפשר לומר: "אני מבין/ה שיש לך שאלה שמאוד חשוב לך לשאול, אני אשמח לענות עליה כשאתפנה" או: "חשוב לי לענות לך על השאלה כמו שצריך, ברגע שאסיים - אשמח". באופן הזה, מועברים לילד מספר מסרים מהותיים: הראשון, שמכבדים אותו וקשובים למה שהוא רוצה להשמיע. באותה נשימה גם ניתן לו שיעור קטן בסבלנות, דחיית סיפוקים והבנה שלפעמים אימא או אבא לא יכולים לתת מענה 24/7.

  4. לא לכל שאלה יש לנו תשובה וזה בסדר: לפעמים הילדים מעמתים אותנו עם שאלות ברומו של עולם, או סתם ידע שחסר לנו. במקרה כזה גם תשובה כמו: "אני לא חושב שאני יודע", "אני צריך לבדוק את זה" או "בוא נשאל את..." היא לגיטימית ואף עדיפה על תשובה מומצאת או כזו שאינה אותנטית – ילדים הם הראשונים לזהות כשתשובה ניתנת כלאחר יד ובאופן "מצוץ מהאצבע" לעומת מצב בו היא אמתית וכנה. הטלת ספק, שיח פתוח והבנה שלא את הכול אנחנו יודעים, חיונית עבור הילדים וההיכרות שלהם עם העולם.


לסיום, כמו בחיים, גם הסדר הזה לא יושלם בלי שנקשיב לילדים שלנו, לספק שלהם, לשיח שלהם אתנו, לציפייה שלהם לתשובות או אפילו סתם שנשב ונביט בהם כשהם גאים, לבושים חגיגי (מי יותר מי פחות), ליבם הולם בחזה. זהו הרגע המיוחד שלהם (וגם שלנו) לעמוד ולחכות שכולם רק יסתכלו ויאזינו ברוב קשב למה שיוצא מפיהם. 

אותו רוב קשב, יחד עם החגיגיות הגדולה, הטקסיות המשפחתית והטקסט המקראי, יש בהם כדי לייצר את אותו קסם שייצרב בזיכרונם כאירוע מכונן כזה ששווה לחזור אליו שוב ושוב, שנה אחר שנה דור אחר דור. 

בצורה דומה לכך – יש לכם כהורים את היכולת להפוך כל חוויה של ילדיכם למשמעותית, על ידי הקשבה ושיח ער עמם.

לקבלת מידע נוסף אודות הדרכת הורים

על המטפלת - רוני זליכוב-לסרי

רוני זליכוב-לסרי, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה (בהצטיינות) מאוניברסיטת בר-אילן. פסיכולוגית חינוכית מתמחה מזה מספר שנים בשירות הפסיכולוגי-חינוכי של רמת השרון. בעלת קליניקה לטיפול בילדים, הדרכות הורים פרטניות וייעוץ. בעלת ניסיון מקצועי בנושאים שונים ומגוונים (פחדים, חרדות וגמילה בגיל הרך, בעיות והפרעות התנהגות, דימוי עצמי, קשיים חברתיים ומיומנויות חברתיות, שינויים בתוך המשפחה: גירושי הורים, אח חדש, הורות יחידנית ועוד, הכוונה ומתן כלים להתמודדות עם קשיים שונים בהורות, אבחונים פסיכולוגיים, עבודה וייעוץ מערכתי והתערבות במצבי חירום). כמו כן כותבת מעת לעת (פסיכולוגיה עברית, סלונה, מאקו, mama knows) בעלת עמוד פייסבוק מקצועי.

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך