30.03.16
צוות בטיפולנט
ארז ביטון/ פיגומים
עַל סַף חֲצִי בַּיִת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
עָמַד אָבִי
מַצְבִּיעַ לַצְּדָדִים וְאוֹמֵר:
בַּהֲרִיסוֹת הָאֵלֶּה נִבְנֶה פַּעַם מִטְבָּח
לְבַשֵּׁל בּוֹ זְנַב לִוְיָתָן
וְשׁוֹר הַבָּר,
וּבַהֲרִיסוֹת הָאֵלֶּה
נָקִים פִּנַּת תְּפִלָּה
לִמְצֹא מָקוֹם
לְמִקְדָּשׁ מְעָט.
אָבִי נִשְׁאַר בַּסַּף,
וַאֲנִי - כָּל יָמַי
מַצִּיב פִּגּוּמִים
אֶל לֵב הַשָּׁמָיִם.
(מתוך: "ספר הנענע")
שירו של ארז ביטון הוא ביטוי שירי מרגש ודוגמא מעולה למה שמחקרים פסיכולוגיים וסוציולוגיים מגלים בשנים האחרונות באמצעות מחקר על חוויתם של ילדי עולים בכלל, ולילדים שעלו עם הוריהם לישראל בפרט; מהגרים מגיעים לארץ חדשה בדרך כלל עם תקוות אדירות, וחווים שינויים תרבותיים ושפתיים אדירים. לעיתים קרובות, המהגרים אינם בקיאים בשפה או במנהגי הארץ החדשה. כמו כן, הם בדרך כלל לא מכירים את המוסדות במדינה ואת אופן ההתנהלות מולם. לעיתים מספקת הקהילה או המדינה שירותי סיוע לעולה, על מנת להקל את ההיטמעות בארץ החדשה.
עם זאת, מהגרים רבים נוטים להסתמך על ילדיהם כמקור מידע משמעותי, כמו גם כמתווכים תרבותיים ומתורגמנים. חוקרים שונים משערים כי הסיבות לכך הן כי ילדים לומדים מהר יותר שפות, וכן כיוון שילדים נטמעים במהירות בבית הספר, שם הם לומדים את השפה החדשה כמו גם את המנהגים במהירות (באופן יחסי להוריהם - לעיתים לילד העולה הדבר נראה כנצח), בעוד שההורים מפנים את מירב משאביהם לפרנסה ולא ללמידה, בניסיונם להיטמע בשוק העבודה, ולעיתים קרובות מתקשים בלמידת השפה או המנהגים.
במצב כזה, לעיתים קרובות, ההורים פונים אל הילד לעזרה, דבר שהולך ומתגבר, כך שהילד הופך להיות המוביל וההורים תלויים בו. הילד מתרגם את הסביבה להוריו, ולפעמים אף אחריותו של הילד גדלה והוא המביא את דברי המבוגרים ממנו אל הקהילה והרשויות ובכך הופך הילד למתקשר מול גורמים אלו. במצבים כאלו חלק ניכר מהילדים (70%) דיווחו כי הם לא סיפרו את המידע במלואו להוריהם, אלא ניסו לתווך אותו בצורה שתהיה קלה ומועילה להורים לשמוע ולהבין, לעיתים תוך הסתרת חלק מהמידע המטריד על מנת להגן על הוריהם. במובנים אלו ומובנים נוספים, מבצעים ילדי מהגרים תפקידים הוריים כבר בגילאים צעירים. תפקידים אלו יכולים להיות משמעותיים ומועילים ביותר למשפחה ואף לקהילת מהגרים, ולכן לעיתים קרובות הם נושאים עמם כבוד גדול, עד כדי הערצת יכולותיהם השפתיות של הילדים.
כך הופכים ילדי עולים לעיתים קרובות לילדים הוריים. ילד הורי הינו ילד שחלק מהכוח והתפקידים שאמורים להיות בידי הוריו, מועברים אליו. מצב כזה יכול להיות שפיר ואף להביא לפיתוח העצמאות והאחריות של ילד, לחיזוק תחושת המסוגלות ולבניית כישורים חברתיים גבוהים.
עם זאת, ישנם חמישה סוגי מקרים שבהם מצב זה יכול להיות מזיק למדי לילד:
• כאשר התפקידים ההוריים מועמסים על הילד בגיל צעיר מאוד.
• במידה וההורים אינם ברורים לגבי תחומי האחריות של הילד ושל ההורה.
• במקרים בהם ההורים מסירים את סמכותם ואחריותם יותר מדי.
• כאשר ההורים אינם מספקים לילד תמיכה, חום, אהבה והערכה.
• במצבים בהם ההורים חשים פגועים ונוטרים טינה לילד, שלתחושתם מסוגל להתמודד עם המציאות החדשה בצורה מוצלחת יותר מדרך ההתמודדות שלהם.
במקרים בהם אחד או יותר מהתנאים הנ"ל מתקיימים, ההתמודדות של הילד עם הסביבה החדשה עלולה לבוא על חשבון הצרכים שלו - ייתכן כי הוא לא יזכה להיות ילד אלא יגדל כבוגר צעיר, וכן ייתכן כי הוא לא יקבל פרגון, אהבה ותמיכה אליהם הוא זקוק. כל אלו עלולים לפגוע בהתפתחות הנפשית שלו ולגרום לחסכים, לתחושת ביטחון עצמי נמוך, ואף לקשיים נפשיים כגון חרדה ודיכאון.
זאת ועוד, במשפחות עולים ישנו סיכון משמעותי להתדרדרות בתפקוד הורי ובתפקוד משפחתי בעקבות העלייה. כך למשל, הורים שעלו מברה"מ והיו דמויות משמעותיות במשפחתם ובקהילתם, אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים, אך בישראל הם חווים קשיי פרנסה משמעותיים, ואינם מצליחים לעבוד בתחום בו עסקו בעבר, עלולים לחוש דכדוך, כעס ותסכול, שעלולים להתבטא באווירה ביתית קשה. זאת ועוד, ההורים עלולים לחוש חוסר ביטחון בתפקידיהם ההוריים לאור הסביבה השונה וחוסר הבנתם את הנורמות, הערכים והדרישות החברתיות. כל אלה מביאים לכך שנוצר לא רק מצב מתון של ילדים הוריים, אלא שבמשפחות מהגרים לעיתים קרובות מתקיים היפוך תפקידים בין ההורה לילד. כלומר, ילד מאמץ התנהגויות הוריות כגון תמיכה, דאגה והזנה, בעוד שההורה זקוק לילד ותלוי בו.
עלייה מברית המועצות
במחקרים שבחנו ילדים, סטודנטים ובוגרים, שעלו לישראל מברה"מ בילדותם, העידו העולים כי הם חוו משמעותית יותר אלמנטים של ילדות הורית, היפוך תפקידים עם הוריהם וכן מצוקה נפשית. ילדים עולים אלו תיארו כי הם חשו ואף חשים כיום לחץ אדיר המופעל עלים משני כיוונים - הראשון לחץ להיטמע בחברה הישראלית ולתווכה להוריהם, והשני - לחץ להישאר נאמנים למקורם, לדבר רוסית ולהישאר בחברת יוצאי ברה"מ. בגלל רמת הלחץ הגבוהה משני הכיוונים, ניתן לראות שילדים שעלו מברה"מ לישראל סובלים מיותר קשיים, הנמכת תחושת המסוגלות וההערכה העצמית נמוכה מאשר ילדי עולים במקומות אחרים בעולם.
כשהילד מתבגר
בחלק מהמקרים, ילדים שעלו עם הוריהם לארץ חדשה ושימשו כילדים הוריים נושאים את השלכות המעבר עמם גם בבגרות. במקרים בהם הייתה תמיכה משפחתית גבוהה - ההשלכות הן בדרך כלל חיוביות - הערכה עצמית ותחושת אחריות גבוהה, כמו גם כישורים חברתיים טובים. עם זאת, במקרים אחרים, בהם היה היפוך תפקידים משמעותי ו/או במקרים של העדר מספיק תמיכה משפחתית, הדבר יכול להתבטא בתחושת מסוגלות עצמית נמוכה, הרגשה של חוסר תמיכה מהסביבה הקרובה (גם כאשר היא קיימת), תחושת חוסר שייכות, צורך של האדם לטפל בהורים כמו גם באחרים הקרובים אליו גם אם הם לא זקוקים לסיוע, חסכי ילדות ואף דיכאון או חרדה.
מעבר למדינה זרה עם ילדים
בעולם הגלובאלי בו אנו חיים היום, מעבר לחו"ל אינו נדיר כל כך, ומשפחות רבות מבצעות רילוקיישן או הגירה. במצבים כאלו חשוב להקפיד על הכנה מראש של הילדים אך גם על התכוננות של ההורים למצבי חיים שונים. בעוד שייתכן שהילדים יקבלו תפקידים משפחתיים שונים כתוצאה מהמעבר, חשוב לשים לב שהתפקיד של הילד ברור, שהוא אינו מקבל אותו בגיל צעיר מדי לפני שהוא מסוגל להתמודד עמו, ויותר מכל - לספק לילד תמיכה הורית, עידוד וסיוע בכל מה שניתן, גם אם נראה שהוא מסתדר היטב. במידה ואתם חוששים מתוצאות המעבר, ניתן לפנות מראש לפגישה או שתיים של הדרכת הורים על מנת לבנות יחד תוכנית פעולה המותאמת למצבכם.
מקורות
Oznobishin, O., Kurman, J. (2009). Parent-Child Role Reversal and Psychological Adjustment Among Immigrant Youth in Israel. Journal of Family Psychology, 23 (3), 405-415
Chu, C. M. (1999). Immigrant Children Mediators: Bridging the Literacy Gap in Immigrant Communities. The New Review of Children's Literature and Librarianship, 5, 85-94
