חיפוש

התמודדות עם התקפי זעם של ילדים

התמודדות עם התקפי זעם של ילדים

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

באופן תיאורטי, אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו להיות ילדים אסרטיביים. ועצמאיים. כאלה שיודעים לעמוד על שלהם ולהשיג את מבוקשם. אבל מה שאנחנו ממש לא רוצים, הוא למצוא את עצמנו בלב קניון או ארוחה משפחתית כשהזאטוט שרוע על הרצפה, בוכה וצורח "אבל אני רוצה!!! אני רוצה!!!". במילים אחרות, לא ממש בא לנו למצוא את עצמנו בתוך הסיוט איתו מתמודדים רבים מההורים לבני שנתיים עד ארבע: התפרצויות זעם.

התקפי זעם או: לאן נעלם המלאך שלי?

תפיסת המציאות התקינה של תינוקות צעירים הולכת ומתפתחת לאורך חודשי ושנות החיים הראשונות וכחלק ממנה מתפתחת גם היכולת של הילד להבחין בינו לבין סביבתו. הילד הולך ומפתח תפיסת עצמיות ולומד לאט לאט שהוא נפרד פיסית ונפשית מהוריו. בסביבות גיל שנתיים הילד נאלץ להכיר גם בעובדה שלא רק שהוא נפרד מהוריו, אלא שמשמעותה של נפרדות זו היא שלא פעם הם מחזיקים בדעות ורצונות שונים משלו. כך, למשל, ילדים מתחילים להתוודע לעובדה המצערת שלהוריהם יש דעה שונה משלהם לגבי כמות הממתקים היומית הסבירה, לגבי שעת השינה ולגבי הצורך ברכישת צעצועים מסוימים. כאילו ידיעה זו לא קשה מספיק, הפעוט נאלץ להכיר בכך שההורים הם בעלי הכוח ובעלי זכות המילה האחרונה, דבר שמדגיש עד כמה הוא עצמו תלוי בהם. וזאת, בדיוק בתקופה בה יכולותיו המוטוריות והקוגניטיביות מתפתחות ויכולתו לפעול באופן עצמאי גדלה.
מכעיס, לא?

התקפי זעם, המכונים גם "טאנטרומים", מבטאים את הזעם שהילד חווה סביב ההכרה בתלותו ובנפרדותו מההורה. התקפי זעם שכיחים הם תופעה שכיחה ונורמטיבית בגילאי שנתיים עד ארבע אך ילדים שונים זה מזה בנטייתם להתפרצויות זעם, בעוצמת ההתפרצויות ובתקופת הזמן עליה הם מתפרשים. מספר גורמים מגבירים את הסיכוי להופעת התקפי זעם חמורים, תכופים וממושכים:

טמפרמנט- תינוקות מגיעים לעולם עם מזג שונה, כאשר תינוקות "קשים" המתקשים להירגע כבר בינקותם הם בעלי סיכוי גבוה יותר להופעת התקפי זעם בתקופת הילדות.

מודל לחיקוי- הבית מאופיין בצעקות וויכוחים קולניים? אל תתפלאו אם בתוך התקפי הזעם של הילד תוכלו למצוא עדויות לריבים והתבטאויות שלכם עצמכם.

הורות נוקשה- לפעמים דווקא הורות נוקשה, חסרת גמישות ובלתי מתפשרת מגבירה את הסיכוי להופעת התקפי זעם, מאחר והילד מרגיש שעליו להסלים את מאבקו לעצמאות

הורות חסרת גבולות- הורות המאופיינת בהיעדר גבולות ובחוסר יכולת של ההורים להתעקש באופן סביר על הגבולות והאיסורים שהוצבו מלמדת את הילד שבסופו של דבר- יצליח להכניע את הוריו. ילדים אלו ילמדו מהר מאוד כי התקפי זעם הם דרך יעילה להשגת מבוקשת ויתמידו בהם.

התקפי זעם: איך מתמודדים?

מאוד אם לא אלפי כתבות יציעו לכם את "השיטה המושלמת" להתמודדות עם התקפי זעם, אך בסופו של דבר, תצטרכו לנסות שיטות שונות ולזהות מה מסייע לילד שלכם. כמו כן, על אף הדמיון בין התקפי זעם של ילדים שונים, מקורם של התקפי זעם אצל ילד אחד לא בהכרח זהה למקורם אצל ילד אחר- וסוג התגובה עשוי להשתנות בהתאם. ואיך בכל זאת מתמודדים?
מניעה- אחת הדרכים הטובות להתמודדות עם התקפי זעם היא מניעתם. נכון שלא תוכלו למנוע מילדכם לכעוס ולהימנע מהצבת גבולות, אך כדאי לבחור בתבונה את התחומים והעיתוי בהם אתם מוכנים לנהל מאבקים חינוכיים. לדוגמא, כאשר ילד מתעקש שתיקחו אותו על הידיים אחרי יום ארוך של טיול כאשר הוא עייף ורעב- כדאי להימנע מעימות במידת האפשר. לעומת זאת, כאשר אינכם יכולים לשאת את הילד וההתעקשות שלו להיות 'על הידיים' אינה מוצדקת- אפשר לתת לו להתמודד עם התסכול.

לנשום עמוק- הכלל הראשון בהתמודדות עם התקפי זעם הוא שלא כדאי להיבהל מהם. נכון, אתם נבוכים, מתוסכלים ורוצים לעשות הכל כדי שזה יסתיים, אבל בסופו של דבר מדובר בשלב התפתחותי שיגיע לסיומו אם תטפלו בו ביעילות. לכן, במרבית המקרים גם אין טעם לאיים בעונשים במהלכם של התקפי זעם- הם לא מסייעים לילד להירגע ובדרך כלל משדרים חוסר אונים.

הגנה- הכלל השני בהתמודדות עם התקפי זעם הוא שיש לקטוע כל התנהגות שמסכנת את הילד, אתכם או אחרים הקרובים לו. מותר לילד לכעוס, לבכות ואפילו לצעוק אך בו זמנית עליו להבין שהבנתכם את הכאב והתסכול שלו לא תגרום לכם לוותר על עקרונות של הגנה עליו או על אחרים.

שיקוף רגשי- התקפי זעם מבטאים את יכולתו המוגבלת של הילד לווסת ולמתן את רגשותיו באופן יעיל. התקפי זעם אינם קשים ומציפים רק לכם אלא גם עבורו ולכן כאשר הילד שרוי בעיצומם של התקפי זעם חשוב להסביר לו באופן ענייני מה קורה לו ומדוע: "אתה נורא רוצה ללכת על הגדר ואתה עצוב שאני לא מרשה אבל זה מסוכן ואני שומרת עליך".

מגע- חלק מהילדים נעזרים בחיבוק מרגיע ועוטף במהלכם של התקפי זעם. יחד עם זאת, ילדים אחרים אינם מצליחים להיעזר במגע ואף מנצלים את הקרבה הפיסית כדי להסלים את התקף הזעם ולערב בו אלימות פיסית. לכן, בדקו האם ילדכם נעזר במגע במהלכם של התקפי זעם- או להיפך.

קחו את עצמכם ברצינות- היו עקביים ורציניים בהתמודדות שלכם עם התקפי זעם. עמדה הומוריסטית, מבטלת או בלתי עקבית תקשה על הילד שלכם להבין שהתנהגותו בלתי מקובלת ושאתם מצפים להפסקתה.

בדקו את עצמכם- נסו להבין האם סגנון הורות נוקשה או מתירני יתר על המידה הוא שמשמר את הפנייה של ילדכם אל התקפי זעם. במידת הצורך, אל תהססו לפנות אל הדרכת הורים בה תוכלו להבין מה מקשה עליכם להציב גבולות באופן יעיל אך גמיש דיו. לעיתים התקפי זעם אף מעוררים תחושות קשות כלפי הילד ככפיות טובה, אכזבה וכעס ובירור שלהם במסגרת הדרכת הורים ולעיתים אף טיפול נפשי פרטני- עשוי להרחיב באופן משמעותי את היכולת שלכם להתמודד עם התקפי זעם. במקרים מסוימים התמודדות וגישה שונה של ההורים כלפי הנושא של התקפי זעם אף מביאה לעימותים זוגיים ומציפה את הפערים בתפיסות החינוכיות והערכיות אשר קיימים ממילא. במקרים אלו כדאי לשקול פנייה אל טיפול זוגי כדי שכובד הקשיים הזוגיים לא יפול על כתפיו של הילד.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים ,טיפול בילדים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך