תפריט נגישות
חיפוש

דימוי גוף נמוך- מי האשם האמיתי?

דימוי גוף נמוך- מי האשם האמיתי?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

מדי יום אנחנו נעמדים מול המראה, נאנחים למראה קמט חדש או קילוגרם עודף ומבטיחים לעצמנו שממחר מתחילים לאכול בריא ולעשות ספורט: אין ספק שהחיים יהיו טובים יותר אם נאהב קצת יותר את גופנו או לפחות נגרום לכרס הקטנה להיעלם. יחד עם זאת, כאשר אנו שומעים חבורת ילדות בנות תשע מדברות על סוגי דיאטות, או מתחלחלים לשמוע שהבת של השכנה לקתה באנורקסיה והגיעה למשקל של 35 ק"ג- ברור לנו שמשהו בעיסוק בגוף כבר לא ממש בסדר.

דימוי גוף- מהו וכיצד הוא מתפתח?

דימוי גוף מוגדר כ"מכלול התפיסות, המחשבות, התחושות והרגשות של האדם ביחס לגופו". בהתאם להגדרה זו, דימוי הגוף מבוסס על רכיב תפיסתי (האם אני תופס את עצמי כשמן או רזה, למשל), חשיבתי ("אם הייתי נראה טוב יותר חיי היו משתנים"), תחושתי (עד כמה אני שולט בגופי, למשל) ורגשי ("אני פשוט שונאת איך שאני נראית").

בחברה בה אנו חיים, השמה דגש רב על ההופעה החיצונית, דימוי הגוף הוא גורם משמעותי הקשור פעמים רבות ברווחה הנפשית: דימוי גוף חיובי נמצא קשור לערך עצמי גבוה, סיפוק מיני ורווחה פסיכולוגית כללית. דימוי גוף נמוך, לעומת זאת, נמצא קשור בערך עצמי נמוך ודפוסי אכילה בעיתיים, והוא מהווה גורם משמעותי בהתפתחות הפרעות אכילה קשות כאנורקסיה ובולימיה.

דימוי הגוף הולך ומתפתח החל מיום היוולדנו. התקשורת הראשונית של התינוק עם הוריו היא גופנית (האכלה, רחצה, ליטוף) ויחסם של ההורים אל גופו הוא הגורם הראשוני המשפיע על חוויתו העצמית הגופנית. ההתפתחות הקוגניטיבית והמוטורית של הפעוט בשנות חייו הראשונות מאפשרת לו לרכוש חוויה של הכרה בעצמו ובגופו, ושל שליטה בגוף. הכרה זו בגבולות הגוף וביכולת לשלוט בו מהווה חוויה ראשונית של יכולת ומסוגלות וקשורה אף היא בדימוי הגוף המתגבש. במקביל להתפתחויות אלו, סופג הילד את ההתייחסויות המשפחתיות והסביבתיות לגופו ומגבש דימוי גוף בהתאם להן. כך, לדוגמא, ילדים אשר חווים התעללות פיסית ומינית נמצאים בסיכון מוגבר לדימוי גוף שלילי, בעוד שילדים אשר נהנים מחיזוקים חיוביים על הופעתם ויכולותיהם המוטוריות (ריקוד, למשל) הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח דימוי גוף חיובי.

דימוי גוף שלילי: אשמתה של אמא או של הטלוויזיה?

בשנת 1,400 אישה יפה נחשבה לאישה מלאה
בעשורים האחרונים חלה ירידה הדרגתית במשקלן של הנשים שנבחרו למלכות יופי
הפרעות אכילה נוטות להופיע ב"פתאומיות" באיזורי עולם שלישי אליהם מגיעה הטלוויזיה
בעשורים האחרונים חלה עלייה משמעותית באחוז הסובלים והסובלות מהפרעות אכילה

על פניו, נראה כי עובדות אלו מציעות עדות חד משמעית לתפקידה המרכזי של המדיה בעיצוב אידיאל יופי המתמקד ברזון ובהשפעה על דימוי הגוף. שלא במפתיע, מחקרים רבים הצביעו על הנטייה האנושית להשוואה לאידיאלים התרבותיים (דוגמניות וכוכבי קולנוע יפים, חטובים וכמובן מאושרים) אשר מביאה פעמים רבות לחוסר שביעות רצון מהגוף הלא מושלם. למרות שרבים מאיתנו רואים במדיה המקדשת את הרזון והיופי את האשמה המרכזית בדימוי גוף שלילי, פורסמו לאחרונה ממצאים המצביעים על תמונה מורכבת יותר.

גישה מרכזית המסבירה את התפתחות דימוי הגוף מציעה כי דימוי זה מבוסס על שלושה משתנים מרכזיים: מודעות לאידיאל הרזון, הפנמה של אידיאל הרזון והלחץ הנתפס לרזות. מודעות לאידיאל הרזון מתייחסת לידיעה הקוגניטיבית לפיה אנשים נוטים לחשוב כי ככל שאתה רזה, כך סביר שתיראה טוב יותר; הפנמה של אידיאל הרזון מתייחסת לאלמנטים קוגניטביים, רגשיים ו/או התנהגותיים במצביעים על אמונה פנימית באידיאל זה: רצון להיות רזה יותר או בעל גוף דומה לזה של דוגמן, עריכת דיאטות וכן הלאה. לחץ לרזות מתבטא בחוויה של לחץ סביבתי לירידה במשקל ("המשפחה שלי מעבירה מסר חזק לפיו עלי לרזות"). מחקר אשר בחן את השפעתם של גורמים אלו מצא קשר חזק בין הפנמת אידיאל הרזון ותפיסת הלחץ לרזות לבין דימוי גוף שלילי, בעוד שנמצא קשר חלש בלבד בין מודעות לאידיאל הרזון לבין דימוי גוף שלילי. בדומה, מחקר אשר ערך ניתוח מקיף של ממצאי מחקרים מהשנים האחרונות מצא כי בשורה התחתונה- הקשר בין חשיפה למדיה לבין דימוי גוף שלילי הוא חלש ושולי בלבד. לעומת זאת, הצביעו מחקרים אחרים על השפעתם השלילית על דימוי הגוף של הקנטות בילדות בנוגע למשקל חסר או עודף, ושל תפיסת ההורה כעסוק במשקלו של הילד. ממצאים אלו מדגישים את חשיבותם של גורמים בין אישיים וחברתיים בהשפעתם על דימוי גוף, ומפריכים את התפיסה הרווחת לפיה "הטלוויזיה אשמה".

דימוי גוף- טיפים לשיפור:

פעילות גופנית- פעילות גופנית נמצאה כתורמת לשיפור בדימוי הגופני
פעילות מינית- דימוי גוף נמוך מביא לא פעם להמנעות מיחסי מין, אך ההמנעות מביאה בתורה לירידה בדימוי הגוף ("הוא כבר לא נמשך אלי") וחוזר חלילה. לכן, מומלץ שלא להמנע מפעילות מינית או כל פעילות אחרת עקב דימוי הגוף השלילי
השקעה בהיבטים נוספים של הדימוי העצמי- אנשים רבים חשים כי "אם רק הייתי רזה יותר- הייתי מרגיש נהדר אם עצמי", אך בדרך כלל תחושה זו אינה מדויקת. השקעה בתחומי עניין ופיתוח יכולות בתחומים נוספים עשויה להשפיע על הערך העצמי הכללי וב"תגובת שרשרת"- גם על דימוי הגוף.
פנייה לאיש מקצוע- כאשר דימוי הגוף מביא למצוקה או לדפוסי אכילה לקויים (דיאטות לא מבוקרות, הקאות, תנועה בין זלילה לצום), כדאי להיעזר בייעוץ מקצועי אשר נמצא כיעיל בהשגת שיפור בדימוי הגוף, במיוחד כאשר נעשה שימוש באמצעים קוגניטיביים התנהגותיים.

לקריאה נוספת

מאמרים בנושא הפרעות אכילה

פורום אכילה רגשית והפרעות אכילה

למציאת מטפל המתמחה בהפרעות אכילה ודימוי גוף

ביבליוגרפיה

The effects of the media on body image: A meta-analysis, Holmstrom, Amanda J. Journal of Broadcasting & Electronic Media. Vol 48(2),2004, 196-217.

The influence of sociocultural factors on body image: A meta-analysis, By Cafri, Guy; Yamamiya, Yuko; Brannick, Michael; Thompson, J. Kevin. Clinical Psychology: Science and Practice. Vol 12(4), Nov 2005, 421-433.
The impact of teasing on children's body image, Kostanski, Marion; Gullone, Eleonora. Journal of Child and Family Studies. Vol 16(3), Jun 2007, 307-319.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה

עוד מאמרים שיעניינו אותך