תפריט נגישות

להתמודד עם חיים תחת טרור ופחד

להתמודד עם חיים תחת טרור ופחד

צוות בטיפולנט

החיים בצל טרור ואיום בטחוני משפיעים על כולנו. למרבה הצער, זה כמעט הפך עבורנו לנורמה לחיות את חיינו לצד פחד מתמיד שמקונן אצלנו "במאחורה של הראש" מפני פיגוע או אירוע בטחוני. פעולות טרור גורמות לנו להטיל ספק ביכולת שלנו לעמוד באירועים טראומטיים והרסניים, ואנו נותרים לעיתים קרובות עם פחד עמוק סביב השאלה כיצד ובאיזו תדירות עלינו לנקוט פעולות כדי להגן על עצמנו. 

ההשפעות הנפשיות של חשיפה ממושכת לטרור

אירועי טרור, בין אם נחשפנו אליהם ישירות ובין אם שמענו עליהם בחדשות, משאירים בעקבותיהם בדרך כלל רמות מסוימות של חרדה ודיכאון. חשוב להבין כי אדם עשוי לחוות גם רמות לא קליניות של חרדה ודיכאון. כלומר, להדגים ביטוי של סימפטומים חרדתיים או דכאוניים באופן חלקי בלבד, כך שהוא נותר מתחת לסף הנדרש לקבלת אבחנה מלאה.

חוסר היכולת לחזות מתקפת טרור מעלה את רמות הערנות והדריכות שלנו, במיוחד בקרב אלו שמנטרים באופן שוטף את העדכונים בתקשורת ובאתרי האקטואליה, הנקשרות למעשה למצב של חרדה. במצבי שגרה, רובנו אמנם לא דרוכים וחרדים בכל רגע ורגע, אך הידיעה העמומה כי אירוע כזה עלול לקרות, וכי אין לנו בהכרח את הכלים להתגונן בפניו, עשויה לייצר מידה נמוכה אך ממושכת של חוסר שקט. 

בנוסף להיבט החרדתי, התחושה שאין לנו יכולת לעשות משהו מועיל כדי למנוע את ההתרחשות של אירועי טרור, עלולה להגביר חוויה של חוסר אונים וחוסר תקווה, הנקשרת במובנים מסוימים למצב של דיכאון. כאשר אדם מפתח תפיסה מדוכאת יותר כלפי החיים, הוא לרוב מתקשה לפתח עמדה אופטימית וחיובית לגבי העולם ולגבי עצמו. כך, שמידת המוטיבציה והרווחה הנפשית שלו עשויות להיפגע.  

תפקוד בעבודה ושחיקה תעסוקתית

מחקר שנערך באוניברסיטת ת"א הרחיב את הבנתנו אודות השפעת הפחד מטרור על הבריאות הנפשית ועל חוויה של שחיקה במישור העבודה. שחיקה בעבודה, או שחיקה תעסוקתית, היא תופעה המוכרת על ידי ארגון הבריאות העולמי והיא מורכבת מ-3 גורמים עיקריים: (1) תשישות רגשית, (2) דה-פרסונליזציה המתבטאת בריחוק וניכור מעצמי ומאחרים, תגובות ציניות ועמדות שליליות כלפי העולם, (3) תחושות של ירידה במסוגלות וחוסר הגשמה עצמית. 

החוקרים במחקר עקבו אחרי 670 עובדים ישראלים בשנים 2003-2009, ומדדו לאורך השנים גורמים כמו רמת הפחד שלהם מטרור, מידת העיסוק שלהם בביטחון אישי, רמת התמיכה הניתנת להם במקום עבודה וסממנים של שחיקה תעסוקתית בתפקודם.

החוקרים במחקר מצאו כי ככל שהעובד חווה רמה גבוהה יותר של פחד מטרור, כך הוא נמצא בסיכון גבוה יותר לאינסומניה - הפרעת שינה המביאה לקשיי הירדמות ו/או קשיים בהשגת שינה איכותית ורציפה, אשר לעיתים קרובות נקשרת במצבי חרדה ודיכאון. בנוסף, העובדים אשר היו פגיעים במיוחד לפיתוח אינסומניה היו בסיכוי גבוה יותר לחוות גם שחיקה תעסוקתית.

הממצא המעודד במחקר היה כי בקרב עובדים אשר חוו את הקולגות שלהם לעבודה כתומכים ניכרו פחות סימפטומים של אינסומניה ושחיקה נפשית.

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

כפי שודאי הבנתם, המחירים וההשפעות של חשיפה ממושכת לטרור, גם אם עקיפה, הן נרחבות למדי. אנו נוטים לחשוב כי ברגע שהאירוע הבטחוני נגמר הכל חוזר למקומו, או שאם לא היינו שם בעצמנו הדבר לא נוגע בנו, אך בפועל אין זה כך. כולנו מושפעים מן המציאות הבטחונית הבלתי יציבה במדינת ישראל, הן ברמה הנפשית והן ברמה התעסוקתית, והיא גובה מאיתנו מחירים. כדי לבדוק האם המחירים הללו גבוהים מדי ואתם זקוקים לעזרה, שאלו את עצמכם כמה שאלות:

-האם אני מתקשה להירגע, גם כאשר אין לכך סיבה ברורה?

-האם התפיסה שלי לגבי עצמי ולגבי העולם הפכה פסימית יותר ויותר בשנים האחרונות, באופן הפוגע ביכולתי לתפקד בצורה מיטבית?

-האם אני חווה קשיי שינה בלתי מוסברים?

-האם אני חווה תשישות רגשית, ניכור מאחרים או ירידה במסוגלות ובסיפוק במישור העבודה?

תשובה חיובית לכל אחת מן השאלות הללו, מספיקה כדי לכל הפחות לבחון עם עצמכם האם ייתכן שאתם מתמודדים עם קושי המצריך עזרה. כמובן, לא בטוח שמדובר בקושי הנובע רק מחשיפה ממושכת לטרור, אבל כך או כך, מגיע לכם להרגיש טוב יותר ואין שום בושה בפנייה לעזרה!

תחומי מומחיות:
פוסט טראומה

אנשי מקצוע בתחום

פוסט טראומה

עוד מאמרים שיעניינו אותך