תפריט נגישות

שורדים את האשמה: מהי אשמת השורד וכיצד מתמודדים איתה?

שורדים את האשמה: מהי אשמת השורד וכיצד מתמודדים איתה?

צוות בטיפולנט

חשיפה לאירועים מסכני חיים כמו תאונות דרכים, מלחמות, מתקפות טרור, או אסונות טבע, מפגישה את אלו אשר שורדים אותם עם שבריריותם של החיים. כתגובה לכך, ניצולי המאורעות עלולים למצוא עצמם מתמודדים עם תמהיל של רגשות "סותרים" – הערכה מחודשת לחיים והקלה או שמחה על כך שניצלו, לצד רגשות אשם קשים.

תחושת אשמה הינה תופעה פסיכולוגית טבעית ונפוצה בקרב ניצולים מאירועים מסכני חיים המכונה "אשמת השורד" או "אשמת הניצול". מדוע היא מתעוררת? כיצד היא באה לידי ביטוי? ואיך שורדים אותה?

מהי אשמת השורד?

אשמת השורד, כשמה כן היא, הינה תגובה רגשית של אשמה מייסרת המתעוררת לעיתים קרובות בקרב מי ששרדו אירוע קשה, בעוד אחרים סביבם – בני משפחה, חברים או חברי קהילה – נפגעו או לא שרדו. המונח נולד בעקבות מחקרים על תגובות רגשיות בקרב ניצולי שואה, אזרחים יפניים ששרדו מתקפות גרעיניות, וחיילים שלחמו במלחמת ווייטנאם.

שורדי מאורעות מסוג זה נוטים להרגיש תחושת אחריות למותם או פציעתם של מי שנפגעו באירוע, גם כאשר לא הייתה להם כל השפעה על המצב. לרוב, הם משחזרים בראשם את האירועים הקשים שוב ושוב, תוך שהם שופטים בחומרה את התנהגותם ומלקים עצמם על כך שלא מנעו את האסון שאחרים נחשפו לו. האשמה עלולה להתבטא גם בנסיגה חברתית, הימנעות מכל מה שעשוי להזכיר את האירוע, ותחושות של בושה ובדידות.

אשמת השורד אינה נחלתם הבלעדית של ניצולים. כך, גם מי שלא חוו באופן ישיר את המאורע הקשה, או שאין להם קשר ישיר לקורבנותיו, עלולים לחוש אשמה – על כך שהם ממשיכים לנהל אורח חיים שגרתי אשר כולל צחוק, הנאה, הצלחות או תסכול מצרות "יום-יומיות". האשמה מייצרת מעין היררכיה של סבל, באופן שמפחית מן הלגיטימציה של מי שלא נפגעו "מספיק", לכאוב את מכאוביהם האישיים.

מדוע מופיעה אשמת השורד?

• תחושת כישלון: מחשבה משותפת לשורדים רבים היא שהיה בכוחם לשנות את השתלשלות האירועים. חלקם חשים שכשלו בכך שלא עשו מספיק במהלך המאורע הטראומטי כדי למנוע אותו, לסייע לאחרים ולהצילם, או לחילופין חשים חרטה על פעולות שכן נקטו בהן, למשל דחיפת אחרים מהדרך בעת מנוסה מצונאמי.

• ציפייה להוגנות: לפי תאוריות פסיכולוגיות מסוימות, אנשים חווים צורך בסיסי לתחושת הוגנות וצדק בעולם. כך, אצל חלק מן השורדים של אירועים מסכני חיים יכולה להתעורר אשמה מול השאלה מדוע דווקא הם שרדו בעוד אחרים לא? זאת מתוך התחושה כי מדובר בתוצאה "לא הוגנת" לאירוע.

• מנגנון הגנה: בחלק מהמצבים, רגשות האשם משמשים "מגן" מפני תחושות מכאיבות יותר כמו חוסר אונים או עצב עמוק עקב אובדן. במפגש עם מצבים שהם מעבר לשליטתו של האדם, אשמת הניצול יכולה לשמש מנגנון הגנה לא מודע המקנה תחושה כוזבת של אחריות ושליטה, ובכך מפחית את חוויית חוסר הישע מול האסון.

• קריאה לעזרה ומשאלה לתיקון: לעיתים, אשמת הניצול קשורה במנגנון נפשי המופעל באופן לא מודע כזעקה לעזרה או משאלה לתיקון המצב. בדומה לתינוק הבוכה עד אשר הדמות המטפלת מגיעה לעזור לו, כך יכולה גם האשמה לבטא מצוקה ולהוות מעין מחאה לא מודעת על מה שקרה.

5 דרכים להתמודדות עם אשמת השורד

1. לא להישאר עם זה לבד: אשמת השורד היא תגובה רגשית שכיחה לאחר אירועי חיים מסוימים. מומלץ לחפש רשת תמיכה באמצעותה תוכלו להתחבר לאחרים שחווים תחושות דומות (למשל בטיפול קבוצתי), על מנת להקל מן המשא הכבד ולהפיג את תחושת הבדידות. 

2. התמקדות ב"כאן ועכשיו": בעוד תחושת האחריות והאשמה על תוצאות הטרגדיה הן נטיות טבעית, לרוב אין להן בסיס ממשי במציאות. מתוך ההבנה כי לא ניתן לתקן או לשנות את אירועי העבר, נסו להתמקד בהווה, במה שכן בשליטתכם, כך שתוכלו לתעל את כוחותיכם הנפשיים לעשייה חיובית ומשמעותית.

3. חיים לצד המוות: הזכירו לעצמכם שתחושות של הקלה והערכת החיים בעקבות הישרדותכם אינן מפחיתות מן הצער העמוק על אלו שלא ניצלו. חגיגת החיים שלכם יכולה להתקיים לצד היגון על קרוביכם, מבלי שהדברים באים אחד על חשבון השני.

4. תרומה לאחרים: תרומה לאחרים מסייעת לחיזוק תחושת המשמעות והפחתה בתחושות של אשמה. נסו לבחון האם יוכל להתאים לכם להתנדב עם אחרים שחוו אובדן, לשתף פעולה עם ארגונים המקדמים מטרות הקרובות לליבכם, או לקחת חלק בצורה אחרת של מעורבות חברתית.

5. אל תתביישו לבקש עזרה מקצועית: במידה ורגשות האשם מכבידים עליכם באופן חריג וממושך, או שהם פוגעים ביכולת שלכם למצוא שמחת חיים, תכלית או משמעות, כדאי להיעזר בגורמים מקצועיים מתחום בריאות הנפש.

מקורות

רוט, מ'. (2023, 2 בנובמבר). מאשמת הניצול לחובת הניצול - ההתמודדות ביום שאחרי [הרצאה מצולמת]. הקתדרה במוזיאון ארץ ישראל.
https://www.betipulnet.co.il/portal/lecture/from_guilt_of_the_survivor_to_duty_of_the_survivor

Hendriksen, H. (2017, November 22). Six Tips for Handling Survivor Guilt. Psychology Today. https://www.psychologytoday.com/intl/blog/how-be-yourself/201711/six-tips-handling-survivor-guilt

Mobbs, M. (2019, March 26). Survivor's Guilt in the Military and Veteran Population. Psychology Today. https://www.psychologytoday.com/intl/blog/the-debrief/201903/survivors-guilt-in-the-military-and-veteran-population

Murray, H., Pethania, Y., & Medin, E. (2021). Survivor guilt: a cognitive approach. The Cognitive Behaviour Therapist, 14, e28‏

תחומי מומחיות:
טיפול נפשי

אנשי מקצוע בתחום

טיפול נפשי

עוד מאמרים שיעניינו אותך