13.01.17
צוות בטיפולנט
אופן היצירה של זיכרונות חדשים נחקר רבות על ידי חוקרי מוח, חוקרי קוגניציה, נוירולוגים ופסיכולוגים. אחד הממצאים הנפוצים במחקרים אלו הוא כי שינה משפיעה לטובה על יצירת זיכרונות חדשים, באמצעות תהליך שנקרא קונסולידציית זיכרונות - בו אירוע שהתרחש לאחרונה או מידע שנלמד לאחרונה הופך לחלק מהזיכרון. כאשר אנו ישנים, ולו לרבע שעה, תהליך הקונסולידציית של הזיכרון מואץ מאוד. כך למשל, כאשר לוקחים קבוצות של סטודנטים ובאמצע יום לימודים מחלקים אותם לשתי קבוצות - קבוצה אחת צופה בסרט מהנה וקבוצה שניה ישנה - ניתן לראות שחברי הקבוצה שישנו במשך פרק הזמן הצליחו לזכור הרבה יותר מידע מחברי הקבוצה השניה שצפו בסרט.
מתוך כך, חוקרי קוגניציה לעיתים קרובות ממליצים למי שלומד מידע רב בזמן קצר, למשל סטודנטים, לעצור להפסקות קצרות של שינה במהלך הלמידה.
עם זאת, מחקר שהתפרסם במאי 2016 מצביע על כך שגם לקצב הלב ישנה השפעה על תהליך הקונסולידציה של הזיכרון, כך שקצב הלב משפיע בצורה כמעט זהה לשינה. כאשר קצב הלב יורד - הקונסולידציה מואצת.
החוקרים שמצאו תופעה זו מציעים כי המקור לקשר בין הירידה בקצב הלב לעלייה בזכירה, מקורו במערכת העצבים האוטונומית - מערכת העצבים האחראית על פעולות החיוניות לשמירה על חיינו שאנו מבצעים באופן אוטומטי, כגון נשימה, דופק ולחץ דם. החוקרים משערים שכאשר מערכת העצבים האוטונומית נמצאת ברגיעה יחסית (כלומר לחץ הדם יורד, הדופק יורד והנשימה מואטת) תהליכי קונסולידציית הזיכרון מואצים.
השערת החוקרים יכולה להוות גם הסבר לכך שגם בעת פעילויות אחרות המובילות להאטה בפעילות מערכת העצבים האוטונומית, כגון יוגה ומדיטציה, ישנה האצה בקונסולידציית הזיכרון.
מקורות
Whitehurst, L. N., Cellini, N., McDevitt, E. A., Duggan, K. A., & Mednick, S. C. (2016). Autonomic activity during sleep predicts memory consolidation in humans. Proceedings of the National Academy of Sciences, 201518202
