אז איך היה בגן? איך לדבר בלי לתחקר

צוות בטיפולנט

"אז איך היה בגן?", אנחנו שואלים את הזאטוט,"עם מי שיחקת? מה ציירת?"."כיף", אנחנו שומעים ונושמים לרווחה בגיל הגן, "הכל סבבה", בסביבות כיתה ב' ו"נו, אמא, מה כבר יכול להיות בבית ספר" אנחנו ננזפים בגיל ההתבגרות ותוהים איך זה, מה החמצנו שהוא לא משתף אותנו בכלום אם כל השנים דאגנו לשאול איך היה בגן. למרות זאת, המידה בה הילד משתף או לא משתף אותנו בחוויותיו תלויה במידה רבה בנו.

למה כל כך חשוב לשאול?

כולנו רוצים לגדל ילדים חברותיים, בטוחים בעצמם ובעלי ערך עצמי גבוה. אנחנו מוכנים לשלוח אותם לחוגים יוקרתיים ולקנות להם את המותגים הכי טרנדיים, אבל לא פעם שוכחים אמת פסיכולוגית באנלית ובסיסית: שאנחנו, ההורים, מהווים את הקשר המשמעותי ביותר בחיי ילדינו ובהתאם, שערכם העצמי וביטחונם מושפעים באופן עמוק מהמידה בה הם חשים אהובים על ידנו.

רגע לפני שאתם רצים להזכיר לילד כמה אתם אוהבים אותו, כדאי לזכור שלילדים יש חיישנים רגישים במיוחד ושהכרזות אהבה לא תמיד מספיקות. אחד הדברים החשובים ביותר עבור ילדים הוא התחושה שההורה מתעניין בהם באמת. לא בציונים שלהם, לא בכמות החברים שלהם וגם לא בתפריט ארוחת הצהריים שלהם אלא בהם עצמם ובמיוחד - במי שהם ובמה שהם מרגישים. כאשר הילד מרגיש שאתם מתעניינים באופן עמוק באדם שהוא, יכולתו לתפוס את עצמו כאדם מעניין ובעל ערך תגדל. במקביל, סביר להניח שהוא יפנים את מודל ההתעניינות באדם אחר ויוכל להתנהג באופן אמפתי גם לאנשים אחרים בעולמו, בהמשך.

• מערבולת רגשות: איך ננווט
  את ילדינו?

  
• האם אנחנו מאפשרים לילדים
  שלנו יותר מדי ביטוי רגשי?

  
• מגילת העצמאות: איך מפתחים
  עצמאות אצל ילדים?

  

נשמע פשוט? לא לגמרי, מאחר ולא מספיק לשאול - חשוב לדעת גם מה לשאול, כמה ומתי.

מה שואלים?

חשבו על עצמכם חוזרים מיום עבודה. מה הייתם רוצים שבן/בת הזוג ישאלו אתכם? סביר להניח שלא הייתם רוצים לשתף אותם בדו"חות הכספיים עליהם עברתם ובפרטי הפרטים של הדיונים המקצועיים, אלא בחוויה הכללית שלכם. במילים אחרות, השאלה "איך היה בגן" ודומותיה לא אמורות להיות שאלות אינפורמטיביות אלא שאלות שמשמען הוא "אני רוצה לדעת מה שלומך באמת. מעניין אותי לדעת מה חשבת, מה הרגשת ואיך עבר עליך היום. אתה מעניין אותי". מצד שני, הדבר האחרון שאנו מעוניינים בו הוא פתיחת משרד חקירות במטבח הביתי, ולכן יש למצא את הקו הדק שבין התעניינות לתחקיר. אז איך עושים את זה? שאלו רק כשאתם פנויים לשמוע את התשובה: ילדים מזהים חוסר כנות ויקלטו בקלות שאתם שואלים רק מכוח האינרציה. עדיף להשהות את השאלה ואפילו לבקש מהילד להמתין עם הסיפור עד שתסיימו את שיחת הטלפון/הבישול ותהיו קשובים באמת. 

* צרו מסגרת נוחה לשיחה: או במילים אחרות, בקרב מול הטלוויזיה יש לכם סיכוי גבוה להפסיד. צרו מסגרת נוחה כמו טיול משותף או ארוחה וגלו התעניינות במסגרת זו ולא "על הדרך".

* אל תבטלו חוויות: אם כבר שאלתם, ואם הילד כבר סיפר לכם מה עבר עליו - אל תמהרו לסתור ולבטל תחושות ורגשות מאחר ותגובות כאלו מלמדות את הילד שרק חלק מהתגובות רצויות ולגיטימיות ולכן מוטב להסתיר ולהשתיק מה שאתם פחות אוהבים לשמוע.

* שאלו בשביל לשמוע, לא בשביל לשפר: הימנעו ממצב בו הילד מבין ששיחה אתכם משמעה קבלת רשימת הוראות לגבי מי הילדים שצריך לשחק איתם ומה הפעילות המומלצת.

* תנו כבוד לפרטיות הילד: החל מגיל מסוים ילדים נהנים ואוהבים להחזיק בסודות. כבדו את פרטיותם ואת זכותם לא לספר הכל, אלא אם אתם חוששים שהילד מסתיר בעיה או פגיעה בו.

* תנו דוגמא אישית: שתפו גם אתם בחוויות, דברים שראיתם ותחושות.

* אל תסתפקו בקלישאות: נחמד לשמוע שהכל "סבבה" ו"אחלה", אבל תמיד כדאי לשאול יותר במטרה לשמוע יותר על חווית הילד: מה היה כיף? ממה נהנית? איך היה לישון מחוץ לבית?

היכנסו לקריאה נוספת אודות הדרכת הורים