חיפוש

אובדן בית בשריפה- כיצד להתמודד ולסייע לקרובים שאיבדו את בתיהם

אובדן בית בשריפה- כיצד להתמודד ולסייע לקרובים שאיבדו את בתיהם

פורסם על ידי צוות בטיפולנט


בית. המקום בו אנחנו יכולים להשיל נעליים, גינונים והעמדות פנים ולהתרווח אחרי יום עבודה.

המקום אליו אנחנו חוזרים אחרי ימים טובים יותר וטובים פחות.

המקום בו מאוחסנים חפצים, זכרונות וחוויות שצברנו לאורך שנים.

באופן לא מפתיע, אובדן בית באופן פתאומי, כפי שקרה לעשרות משפחות שבתיהן נפגעו בשריפה, הוא אובדן קשה גם אם למשפחה עצמה לא נשקפה סכנת חיים. כיצד מתמודדים? איך עוזרים לילדים? ואיך מסייעים לקרובי משפחה שבתיהם נפגעו?

אובדן בית אינו רק אובדן חומרי, אלא אובדן הנושא עמו משמעויות רגשיות ופסיכולוגיות.

אובדן בית מלווה בדרך כלל בתחושות חוסר אונים, כעס, עצב וחששות לגבי העתיד, ההשלכות הכלכליות והאפשרות לשוב לשגרת חיים נורמטיבית. מאחר ועבור מרבית האנשים הבית מספק אף חוויה של ביטחון, שייכות ומוגנות, אובדנו עשוי לעורר תחושה של תלישות, פגיעות ותלות באחרים. מחקרים מצביעים על כך שחלק מהאנשים אשר מאבדים את ביתם חווים בתקופה הראשונה גם תחושות של נתק ודיס-אוריינטציה. מצב זה קשור בין השאר לעובדה שבדרך כלל כאשר אדם מתמודד עם אבל ואובדן, השיקום וההתאוששות מתרחשים בביתו. כאשר הבית עצמו נחרב- עיבוד האבל אינו מתקיים בסביבה המוגנת והמוכרת אלא בסביבות חלופיות אשר עשויות להוות גורם לחץ בפני עצמן.

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להתמודדות עם אובדן בית הוא התמיכה הסביבתית הניתנת למשפחות- הן על ידי הסביבה הקרובה (משפחה וחברים) והן על ידי המערכת החברתית הרחבה. בהתאם, היערכות נכונה של המשפחה עצמה ושל סביבתה הקרובה יכולה להקל באופן משמעותי על ההתמודדות עם האובדן.

למשפחות שאיבדו את בתיהן:

אובדן הבית הופך טראומטי ומערער במיוחד כאשר נלווים לו אובדנים נוספים, כאובדן תחושת השייכות והשגרה היומיומית. לכן, אנו ממליצים על מספר אמצעים שיסייעו ויצמצמו ככל האפשר את השפעותיו השליליות של האובדן:

להישאר ביחד: אובדן הבית מביא איתו קשיי התארגנות וקשיים טכניים רבים, אשר עלולים לעורר צורך בפיצול המשפחה- שליחת הילדים אל הסבתות, חלוקת משימות ההתארגנות בין ההורים וכן הלאה. למרות שלעיתים קל יותר להתארגן באופן זה, חשוב לנסות להשאיר את המשפחה יחד- כדי לשמר את מקורות התמיכה ולצמצם את חווית התלישות. חשוב במיוחד לא להפרד מהילדים ואם אין ברירה אלא להיפרד מהם לזמן קצר- חשוב להשאיר אותם יחד ולא להפריד בין האחים.
שמירת שגרה ככל האפשר: קשה לשמור על שגרה לאור אובדן משמעותי כל כך, אך חשוב לנסות ככל האפשר לעשות זאת: להישאר קרוב ככל האפשר לסביבת המגורים הטבעית, לשלוח את הילדים למסגרות החינוך, ולחזור ולקיים את ה"ריטואליים" המשפחתיים הקבועים: ארוחת ערב משותפת, שליחת הילדים לחוגים ומפגשים חברתיים, סיפור לפני השינה...
לגיטימציה לתחושת האובדן: נכון- הדבר החשוב ביותר הוא שאתם ויקיריכם ניצלתם, אך גם אובדן הבית הוא קשה וטראומטי, ולכן חשוב לתת מקום לאבל על הבית, החפצים והמזכרות האישיות שאבדו. כדאי לשתף אחרים בתחושותיכם ולתת מקום ולגיטימציה גם לרגשותיהם של הילדים- פחדים, כעס, האשמה וכן הלאה.
סייעו לילדים במציאת תחליפים: תנו לגיטימציה לתחושות האובדן של ילדכם, גם אם מדובר "רק" בבובה שאהב, והציעו לו לחפש תחליפים מתוך הבנה שגם אם התחליף אינו מעלים את הכאב על החפץ האהוב שאבד- הוא יכול להקל עליו.
לבקש עזרה: כאמור, תמיכה סביבתית היא אחד הגורמים הקריטיים ביותר להתמודדות ולכן חשוב לגייס משפחה וחברים קרובים לעזרה בכל התחומים- החל מתמיכה רגשית ועד לסיוע בעניינים טכניים.
לפנות לסיוע מקצועי: אובדן בית הוא אירוע קשה לכל אדם, וטבעי שילווה בטווח רחב של רגשות כעצב, דאגות, כאב, כעס ועוד. יחד עם זאת, לעיתים האובדן מעורר קשיים נוספים או עוצמתיים במיוחד ולכן, במידה והמצב הרגשי אינו משתפר בשבוע-שבועיים הקרובים, כדאי לשקול קבלת עזרה מאיש מקצוע.

לקרובים שמשפחותיהם איבדו את בתיהן:

אתם, בני משפחה וחברים, ממלאים מקום משמעותי בתהליך השיקום של קרוביכם שאיבדו את בתיהם. תמיכה חברתית היא גורם בעל השפעה קריטית על תהליך הישקום וההתאוששות, ולכן כדאי לנקוט במספר אסטרטגיות כדי לסייע:

הצעתם מגורים? תנו גם פרטיות: במידה וקרוביכם מתארחים אצלכם, נסו להציע להם "פינה" פרטית ככל האפשר, בה יוכלו לנהל את חייהם באופן נפרד ועצמאי עד כמה שאפשר. החזרה לשגרה היומיומית (בישולים, טיפול בילדים וכד') היא חלק משמעותי בתהליך ההתאוששות, ואף תקטין את תחושת התלות וה"לא-נעים-לי-להטריד".
תנו לגיטימציה לתחושות האובדן: "העיקר שאתם בסדר" ו"זה בסך הכל חפצים" הן אמירות שגורות אשר מכוונות להקל ולסייע, אך פעמים רבות יוצרות תחושת חוסר לגיטימציה וחוסר הכרה בכאב והקושי שמעורר אובדן הבית. חשוב להבין כי אובדן בית הוא אובדן המביא עמו אבל ממשי, ולכן יש לתת לגיטימציה לתחושות קשות אלו.
סייעו גם בדברים הטכניים: קניות, מילוי טפסים, הקפצת הילדים לבית הספר ולחברים- כל אלו הן משימות "טכניות" אשר עזרה בהן יכולה להקל באופן משמעותי על החזרה לשגרה ועל חווית התמיכה.
גלו סבלנות: אנשים בעת משבר אשר איבדו את הבית- המקום המוגן בו הם יכולים להתאושש ולאגור כוחות- עשויים להפגין עצבנות, חוסר שקט ועצב אשר מחלחלים גם לקשריהם הבין אישיים. לכן, מומלץ לגלות סבלנות ולהמנע מפתיחת מטעני עבר וקונפליקטים, אשר נוטים לצוף על פני השטח דווקא בעיתות משבר.

רוצים להתייעץ איתנו?

קו מידע ותמיכה ב-1-800-200-205 או בפורום טראומה והתמודדות או בכתובת מייל- contact@betipulnet.co.il

תחומי מומחיות:
פוסט טראומה

אנשי מקצוע בתחום

פוסט טראומה

עוד מאמרים שיעניינו אותך