מי שחווה אי פעם אפיזודה של דיכאון קליני וזכה להחלים ממנה, יוכל להעיד עד כמה סבל במהלכה וכמה גדולה היתה ההקלה שחש כאשר החלו להופיע סימני ההתאוששות. אלא שחלק מהלוקים בדיכאון אינם יכולים לתאר חוויה זו: דיכאון עמידלטיפול הוא מצב בו הסימפטומים הדכאוניים אינם חולפים למרות הטיפול התרופתי.
דיכאון עמיד לטיפול, אשר מתקיים אצל כ-35% מהסובלים מדיכאון קליני, משפיע באופן משמעותי על האדם הלוקה בו ועל סביבתו.
במרבית המקרים דיכאון קליני אינו גורם רק לסבל רגשי אלא משפיע על הקשרים הבין אישיים (למשל, התרחקות מבן/בת הזוג, מיעוט אנרגיות לפעילויות חברתיות, עצבנות וחוסר סבלנות לילדים) ועל התפקוד השוטף- החל מאיטיות וירידה בעניין ועד להיעדר כוחות לבצע פעולות בסיסיות (מקלחת, טיפול בילדים, הליכה לעבודה). במקרים של דיכאון עמיד לטיפול, לפגיעות אלו נלווים פסימיות ("אם עד עכשיו כלום לא עזר לי- מה כבר יכול לעזור?"), שחיקה של מערכות התמיכה ופגיעה בערך העצמי ובתחושת היכולת האישית. פגיעה מקיפה זו והיאוש שנלווה לה מקטינים את האמון והמוטיבציה לחיפוש אחר טיפולים נוספים ולעיתים אף מגבירים את החשש מפני עריכת שינוי כלשהו בתוכנית הטיפולית. זאת, מתוך תחושה שאם כבר הושג שינוי חיובי מסוים, קטן ככל שיהיה, עדיף שלא להסתכן ולשנות את הטיפול הקיים. יחד עם זאת, פעמים רבות מצבים המקוטלגים כמצבי דיכאון עמיד אין משמעם שהאדם נידון לסבול מדיכאון למשך שארית חייו.
שינוי הטיפול התרופתי: כיום קיים מגוון רחב ביותר של תרופות אנטי דכאוניות אשר פועלות על חומרים ואיזורים מוחיים שונים האחראיים לחווית הדיכאון והיעדר ההנאה. מאחר ואין דרך לזהות איזה מסוגי התרופות יתאים לכל מטופל, חשוב להמשיך ולהתייעץ עם הרופא המטפל ובהנחייתו לנסות טיפולים תרופתיים שונים.
הוספת טיפול פסיכולוגי: מרבית מקרי הדיכאון מושפעים באופן משמעותי מגורמים פסיכו-סוציאליים ולכן דיכאון עמיד יכול להתפתח גם כאשר ניתן טיפול תרופתי מתאים. מחקרים רבים מצביעים על כך שהטיפול הייעל ביותר לדיכאון קליני הוא שילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי ולכן מומלץ שלא להסתפק בלקיחת התרופות אלא ללוות את הטיפול התרופתי בטיפול פסיכולוגי אשר יסייע בעיבוד חוויות רגשיות, חיזוק תחושת הערך והיכולת, רכישת מיומנות התמודדות עם מצוקה ושיפור היכולות הבין אישיות.
טיפול אלטרנטיבי: מלבד לטיפול התרופתי ולטיפול הפסיכולוגי, קיימים טיפולים בדיכאון באמצעות גרייה מגנטית ושוקים חשמליים. טיפולים אלו מלווים, שלא בצדק, בסטיגמות שליליות ופחדים רבים אך בפועל מדובר בטיפולים יעילים ועוצמתיים אשר מומלצים במיוחד למצבי דיכאון עמיד אשר טיפולים תרופתיים רבים לא יכלו לו. מטופלים רבים נמנעים מטיפולים אלו מתוך חשש מה"אגריסיביות" שלהם ומנזקים ארוכי טווח, אך שוכחים כי דיכאון קליני ממושך מהווה גורם בפני עצמו לפגיעה בתפקודים קוגניטיביים שונים.
שילוב הסביבה: בשונה ממשברים דכאוניים נקודתיים וחולפים, דיכאון עמיד עלול להביא לשחיקה וירידה משמעותית בתמיכה שמסוגלים לספק מכרים ובני משפחה. לפיכך, במצבי דיכאון עמיד מומלץ לכלול בתוכנית הטיפולית גם טיפול זוגי/משפחתי אשר יספק תמיכה והכוונה לבני משפחתו של האדם הסובל מדיכאון. התערבויות טיפוליות מסוג זה מסייעות בשבירת הנחות שגויות ("היא סתם מתעצלת", "הוא מתרחק כי הוא לא אוהב אותי יותר"), בשיפור התקשורת ובחיזוק ומתן תמיכה למשתתפים בטיפול- גורמים אשר יכולים לסייע באופן משמעותי לאדם המדוכא.
