תפריט נגישות
חיפוש

אודות

שמי אורלי ואני פסיכותרפיסטית קוגנטיבית התנהגותית (cbt) ומטפלת באומנות.

בעלת נסיון של 12 שנים בטיפול רגשי.

מתמחה בטיפול בהפרעות חרדה ובפוביות, OCD, דיכאון, משברי חיים, קשיים חברתיים, בריאות הנפש. 

מטפלת ב CBT בשילוב תרפיה באומנות, וב-CBT קלאסי בשילוב שיחות.

מלווה ומדריכה הורים משנת 2011.

מעבירה קבוצות למיומנויות חברתיות (בגישת אני IN)  בהרצליה.

מטפלת בנוער ומבוגרים.

מקבלת בקליניקה פרטית בהוד השרון

לגולשי האתר - טיפול במחיר מוזל של 250 שח'

השכלה אקדמאית והכשרה

קורס מטפלי אני IN - להנחיית קבוצות מיומנויות חברתיות בגישת CBT

סדנאת מאסטר - אבחון וטיפול בהפרעת חרדה - ד"ר אלנא ידין

T.E.A.M. Therapy - הסמכה כמטפלת שלב 1, The Feeling Good Institute

לימודי CBT - טיפול קוגנטיבי התנהגותי - בית הספר לפסיכותרפיה של מכון פסגות

לימודי תרפיה באומנות - מכללת בית  ברל

University of Applied sciences and Arts - MA  הנובר, גרמניה

ניסיון מקצועי

2016-2019  טיפולים פרטיים (פרטני) במבוגרים הסובלים מחרדה, דיכאון, משברי חיים, ocd, טראומה - בקליניקה פרטית בהוד השרון

2008-2017 - טיפול רגשי בבני נוער במסגרת משרד החינוך.

2012-2018 קופ"ח כללית - טיפול רגשי

2011 - קופ"ח כללית (מכון תמר) - טיפול בהרטבת יום ולילה

המרכז לבריאות הנפש "שלוותה" - מרפאות חוץ

2009-2019 - הנחיית קבוצות למיומנויות חברתיות וקבוצות לוויסות רגשי.

מאמרים

טיפול קוגנטיבי-התנהגותי ב-OCD ובחרדה חברתית
הצגת מקרה - מאת: אורלי כרמי, פסיכותרפטסטית קוגנטיבית התנהגותית

_____________________________________________

כשדניאל בן ה-16 הגיע אלי לטיפול הוא נראה עצוב וחסר בטחון, מבטו מושפל לרצפה, הוא דיבר בלחש ומיעט ליצור איתי קשר עין.
דניאל הופנה לטיפול, בשל חרדות המלוות בהימנעויות רבות ובביצוע טקסים ובשל קשיים חברתיים שהחריפו בתקופה האחרונה.
במפגשים שלנו דניאל נראה עצוב ומסוגר. בשקט הוא מספר לי על החרדות ועל המחשבות הטורדניות שמנהלות אותו. הוא משתף אותי בפחד שיעשה משהו רע ויפגע באנשים שהוא אוהב, משתף בדימויים אלימים שקופצים לו לראש, ובפחד לקבל עונש משמיים בגלל המחשבות שלו.
בפגישת אינטק שערכתי עם ההורים, תיארו הנ"ל מצב רוח שלילי של דניאל לאורך היום, עצבנות, הסתגרות, והתנהגות חריגה המקשה על התפקוד בבית. לדבריהם דניאל לוקח דברים מאד קשה, סולד מלכלוך, מרבה לשטוף ידיים ולהתקלח במהלך היום, מחליף את בגדיו 4-5 פעמים ביום, מסדר חפצים בצורה סימטרית, ונמנע מיציאה מחוץ לבית בשל פחד ממקומות מזוהמים ומחרקים. בנוסף תיארו ההורים ירידה משמעותית בתפקוד החברתי והלימודי של דניאל. לדבריהם בשנה האחרונה דניאל מסתגר בחדר ואינו נפגש עם חברים בשעות הפנאי, כפי שנהג לעשות בעבר.
המונח OCD או בשמו המלא,Obsessive-Compulsive Disorder מתאר מצב פסיכולוגי שבו מחשבות שליליות ומטרידות משתלטות על הפרט וגורמות לו למצוקה רגשית. מחשבות אלה הינן בעלות אופי פולשני ומטריד והן גורמת לאדם לפתח התנהגויות כפייתיות שמטרתן להפחית את החרדה שמציפה אותו. הבעיה היא שהפחתת החרדה על ידי פעולות אלה הינה זמנית בלבד ובסופו של דבר חוזרות המחשבות הטורדניות בעוצמה הולכת וגוברת ויחד איתן מתגברות ההתנהגויות הטקסיות.( Dr. elna yadin, Cognetiv-Behevioral Treatment of… ocd)
דניאל כאמור, סבל ממחשבות טורדניות ואובססיביות. בראשו צצו מחשבות פולשניות שעסקו בפגיעה פיזית בזולת. מחשבות אלו עוררו בו חרדה עצומה והן לוו בפחד ממחלות או מוות שיגיעו אליו כעונש משמיים.
כדי להרגיע את החרדה שהציפה אותו, הקפיד דניאל על ביצוע טקסים הקשורים ברחצה, סדר וניקיון לאורך היום והשתדל להימנע מסיטואציות שלהבנתו עלולות היו לסכן את חייו ואת בריאותו. כך למשל, דניאל נמנע משימוש בשירותים ציבוריים, מרחצה בבריכות שחיה, ממגע בידיות של דלתות, מישיבה על ספסלים בתחנת האוטובוס, וכד'.
גם שאלות של התנהגות מוסרית ובלתי מוסרית הטרידו את מנוחתו. דניאל פחד להתנהל באופן לא מוסרי כלפי הזולת ודרש מעצמו התנהגות מושלמת כל הזמן. כשעלו בו תהיות כלפי התנהגותו "הבלתי מוסרית", הוא נתקף אשמה וחרדה.
על רקע זה צמחו להם קשיים חברתיים - שכן המחשבות הטורדניות, ההימנעויות והטקסים לא נתנו לדניאל מנוח ולא אפשרו לו להתנהג באופן ספונטאני עם בני גילו. לאורך הזמן נוצר ריחוק בין דניאל לחבריו וחלה ירידה בביטחון העצמי שלו. מכאן והלאה החלה להתפתח אצלו בנוסף ל ocd, גם חרדה חברתית.
חרדה חברתית או פוביה חברתית באנגלית"Social Anxiety Disorder" היא הפרעת חרדה שמתאפיינת בפחד, חשש או דאגה ממגוון של מצבים חברתיים או מביצוע פעולות מסוימות בפומבי. מאפייני ההפרעה כוללים פחד ממצבים חברתיים שונים, פחד העלול לגרום לפגוע במגוון של תפקודים בחיי היומיום.) פרקים נבחרים בפסיכיאטריה).
ואכן במפגשים שלנו דניאל מתאר פחד מכך שאנשים יפגעו ממנו ויכעסו עליו, פחד שילעגו לו בעקבות טעות, חשש מלהביך את עצמו בחברה, הימנעות מאכילה ליד חברים, והימנעות משיחה טלפונית ליד אנשים.
המטרה בטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי (cbt) היא ללמד את המטופל לשלוט בפרשנויות שהוא מעניק לסיטואציות ואירועים המתרחשים בחייו ובתגובות שלו אליהם. זוהי שיטת טיפול (קצרת מועד בדרך כלל) הממוקדת בשינוי התפיסות המזיקות של המטופל, לצד למידה ותרגול של התנהגויות חדשות.
אי לכך, התמקד השלב הראשון בטיפול בשינוי דפוסי חשיבה מזיקים וביצירת שינוי בדיבור הפנימי הקטסטרופאלי של דניאל. בטיפול נערך ברור של מחשבות מעוררות חרדה, תוך כדי ניסיון לשינוי החשיבה על ידי שיח ועל ידי מציאת אפשרות מחשבתית חלופית שתהיה מרגיעה יותר עבורו. לצורך שינוי אופן החשיבה הקטסטרופאלי של דניאל, נעשה שימוש בטכניקות של הפרכה ובטכניקה של תשאול סוקראטי – המעלה סימני שאלה על מחשבות ואמונות, ומאפשרת בדיקה מציאותית יותר שלהן.
בשלב הבא - התמקדנו בשיטת טיפול של "חשיפה ומניעת תגובה". על פי שיטה זו המטפל חושף את המטופל למצבים, אירועים, מחשבות או דימויים מעוררי חרדה. החשיפה מתבצעת בצורה ישירה או דרך דמיון מודרך, כשבמקביל המטופל מתבקש להימנע מלבצע את הטקסים המשמשים אותו לשם הרגעה. הרעיון מאחורי שיטה זאת, הוא שחרדתו של האדם תפחת בהדרגה אם הנ"ל ייחשף למצבים מעוררי חרדה ובמקביל ימנע ממנו ביצוע הטקסים. (יופ מאיירס, הפרעת חרדה ובעת)
כדי להפחית את רמת הפחד מחיידקים וממזהמים, בוצעו במהלך הטיפול מגוון חשיפות לאובייקטים מזוהמים כגון - נגיעה בברז מלוכלך, נגיעה באסלה של השירותים, נגיעה ברצפה, בסוליה של הנעל, וכד'. חשיפות אלו לוו באיסור על ביצוע הפעולה המרגיעה שהיא - רחיצת ידיים. כלומר, דניאל התבקש להיחשף לחיידקים ונמנעה ממנו היכולת לבצע את ההתנהגות הקומפולסיבית, לאורך המפגש שארך כשעה.
במקביל לחשיפות שנערכו בטיפול, דניאל התבקש לתרגל חשיפות גם במסגרת הבית. נערך עמו "הסכם רחיצת ידיים", הוא התבקש להתנסות באי סדר בחדר ובארון הבגדים, התחייב להתקלח לא יותר מפעם אחת ביום, והוסכם שיחליף מצעים לא יותר מפעם אחת בשבוע.
השלב השלישי – כלל חשיפות חברתיות כמו - התקשרות לחברים מהכיתה, פתיחת עמוד פייסבוק, תרגול של פניה לאנשים ברחוב, הזמנה של חברים דרך הווטסאפ, ועוד.
כמו כן, נערכה חשיפה לחרקים – חשיפה זאת התבצעה בדמיון, באומנות ובמציאות.
החשיפות לוו תמיד בשיח ובהסברים פסיכו-חינוכיים. הסבר פסיכו-חינוכי הינו הסבר פסיכולוגי אודות הבעיה ממנה סובל המטופל וכיצד ניתן לטפל בה. הסבר זה הינו רכיב קריטי בטיפול cbt, כיוון שהוא נותן בידי המטופל כלים להתמודדות עצמית עם הבעיה בעתיד.
תוצאות הטיפול בדניאל היו מהירות מאד. כבר לאחר שלושה חודשים של טיפול, דניאל מדווח שהפחד מחיידקים לא מטריד אותו יותר. בתקופה זאת דניאל מצליח לחזור להתנהלות נורמטיבית בבית, ומפסיק להתנהל באופן אובססיבי בכל הקשור לסדר וניקיון.
לאחר כחמישה חודשים של טיפול, דניאל מרגיש טוב יותר מבחינה חברתית, בטחונו העצמי שב אליו, הוא חוזר להיות בקשר עם חברים ומתפקד טוב יותר בכיתה (מצליח להשתתף באופן פעיל בשיעור).
בסיום הטיפול שארך כחצי שנה, חזר דניאל לתפקוד נורמטיבי בחיי היום-יום. הוא חידש קשרים חברתיים, הישגיו הלימודיים השתפרו והחרדות לא הטרידו אותו יותר.

חברות באגודות וארגונים

* התוכן המפורסם בדף זה אודות המטפל הינו באחריות המטפל בלבד