טראומה עקיפה מתייחסת למצבים בהם המפגש של מטפלים עם תכנים טראומטיים של מטופלים מביא לשינויים מהותיים ומקיפים בתפיסת העולם ובחוויית החיים של המטפלים. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא כיצד מתבטאת ומתפתחת טראומה עקיפה אצל מטפלים.
טראומה עקיפה מתארת מצב שבו מטפל או איש מקצוע, שאינם חשופים לאירוע טראומתי באופן ישיר, מפתחים עם הזמן תסמינים דמויי הפרעת דחק פוסט-טראומתית – PTSD בעקבות חשיפה ממושכת לתכנים טראומתיים של מטופליהם. לאורך זמן, חשיפה מצטברת זו עלולה לגרום לשינויים שליליים בקרב הקלינאי בתפיסת העצמי, באמון באחרים ובהשקפת העולם של המטפל.
טראומה עקיפה אינה נובעת מאירוע בודד, אלא עלולה להתפתח במסגרת קשרים טיפוליים ארוכי טווח וכתוצאה מחשיפה מצטברת לתכנים טראומטיים של מטופל אחד או יותר. חוקרים רבים רואים בה תגובה טבעית, לעיתים בלתי נמנעת, למפגש ממושך עם כאב נפשי, ולא תופעה חריגה או פתולוגית.
כיצד מתפתחת טראומה עקיפה?
הקשר הרגשי בין המטפל למטופל הוא חלק מרכזי ובלתי נפרד מהעבודה הטיפולית, בפרט בטיפול בטראומה. כדי להבין לעומק את עולמו של המטופל ואת המשמעות האישית של חוויותיו הקשות, המטפל נדרש להיכנס לנעליו: להקשיב, להזדהות ולעיתים אף לשהות בעמדה של השהיית שיפוט, ערכים ואמונות אישיים.
כאשר הקשר הטיפולי עמוק ונמשך לאורך זמן, וכשהמטופל משתף בתכנים טראומטיים קשים ומפורטים – גוברת החשיפה הרגשית של המטפל, ועמה הסיכון לטראומה עקיפה: תהליך של הפנמה רגשית וקוגניטיבית של החוויה הטראומטית, שעלול להתרחש גם מבלי שהמטפל עצמו עבר טראומה אישית.
מה הם התסמינים הקליניים של טראומה עקיפה?
התסמינים של טראומה עקיפה דומים לאלו של הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD) וכוללים תסמינים רגשיים, גופניים, קוגניטיביים והתנהגותיים כמו סימפטומים חודרניים, הימנעות מגירויים הקשורים לחוויות הטראומתיות, שינויים שליליים במצב והרוח ובמחשבות ושינויים ברמת העוררות.
בקרב מטפלים, טראומה עקיפה עלולה לבוא לידי ביטוי בירידה במצב הרוח, התכנסות חברתית, ראייה פסימית של העולם ופגיעה בתחושת המשמעות האישית. לעיתים קרובות משתנה גם האופן שבו נתפסים קשרים בין-אישיים, וכן התחושות בנוגע לביטחון האישי ולביטחונם של הקרובים. בנוסף לכך, עלולות להופיע גם תגובות גופניות בלתי מוסברות, כגון כאבים פיזיים או קשיי שינה.
מעבר להשפעה על הרווחה האישית, טראומה עקיפה עלולה לפגוע גם בתפקוד המקצועי של המטפל ולבוא לידי ביטוי בירידה במוטיבציה, קושי לשמור על אתיקה מקצועית, פגיעה ביכולת לעסוק במקצוע לאורך זמן והימנעות מהתמודדות עם תכנים טראומטיים שמעלים מטופלים. לעיתים מופיעות גם תגובות של אדישות, ציניות או כעס כלפי מטופלים, קושי בקבלת החלטות מקצועיות, טשטוש גבולות אישיים ונטייה להיעדרויות חוזרות מהעבודה.
הבחנה בין המשגות נוספות
לצד המושג טראומה עקיפה, קיימות המשגות נוספות המתארות השפעות שונות של חשיפה עקיפה לטראומה:
• טראומה משנית – מתפתחת מחשיפה לפרטי אירוע טראומתי בקרב אדם שלא חווה את האירוע הטראומתי בעצמו, אלא נחשף אליו דרך סיפורו של אחר וכוללת תסמינים דמויי PTSD. בניגוד לטראומה עקיפה, טראומה משנית מתמקדת בהיבט הסימפטומטי של התגובה, כגון עוררות יתר, פלשבקים, הימנעות וחרדה – ופחות בשינויים ארוכי טווח בזהות ובתפיסת העולם של המטפל.
• תשישות החמלה – מתארת פגיעה ביכולת הרגשית של האדם להכיל את סבלו של האחר. תשישות החמלה כרוכה בתחושת חוסר אונים לנוכח עוצמת הכאב של האחר והיעדר משאבים רגשיים לסייע, ומובילה לעיתים לריחוק רגשי, תשישות וניכור.
כיצד ניתן לטפל בטראומה עקיפה?
כאשר תסמינים פוסט-טראומטיים הנובעים מטראומה עקיפה פוגעים באיכות החיים או בתפקוד, מומלץ לפנות לטיפול נפשי, לרוב בגישות ממוקדות טיפול בטראומה כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול בחשיפה ממושכת (PE), טיפול בעיבוד תנועתי של טראומה (EMDR) ועוד.
בשל הסיכון להתפתחות טראומה עקיפה בקרב אנשי טיפול, הולך וגובר העיסוק הקליני והמחקרי בדרכי מניעה, התמודדות וטיפול. תוכניות רבות עוסקות בזיהוי מוקדם של סימפטומים, בפיתוח משאבים אישיים וביצירת תנאי עבודה המקדמים רווחה נפשית.
בהקשר זה, עולה הצורך בהשקעה של מוסדות בריאות הנפש דרך הקצאת הדרכה שוטפת, פיתוח הכשרות ייעודיות בנושא טראומה עקיפה, מתן זמן לעיבוד קליני בין פגישות, עידוד חופשות, קידום מקצועי וגיוון בעבודת הטיפול. צעדים אלה אינם רק אמצעים לשמירה על המטפל, אלא גם תנאים בסיסיים להבטחת טיפול איכותי, יציב ועמוק במטופלים.
מקורות
Branson, D. C. (2019). Vicarious trauma, themes in research, and terminology: A review of literature. Traumatology, 25(1), 2
Greinacher, A., Derezza-Greeven, C., Herzog, W., & Nikendei , C.(2019) Secondary traumatization in first responders: a systematic review, European Journal of Psychotraumatology, 10
LoboPrabhu, S.M., Summers. R.F., Moffic, H.F. (2019). Combating Physician Burnout : A Guide for Psychiatrists. American Psychiatric Association
