ארגון האישיות הפסיכוטי הינו מונח שהגה אוטו קרנברג, והוא מהווה אחד משלושת ארגוני האישיות בגישה המבנית. על הגדרת ארגון אישיות זה ומאפייניו הייחודיים.
שיתוףעל פי גישתו המבנית של הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי אוטו קרנברג, קיימים שלושה סוגים של ארגוני אישיות, אשר מהווים רצף היררכי אשר מתאים במיוחד לסיווגן של אבחנות נפשיות שונות, ובפרט לסיווג הפרעות אישיות. סוגים אלו הינם ארגון האישיות הניורוטי, הגבולי והפסיכוטי.
ארגון האישיות הפסיכוטי מאופיין ברמת התפתחות נמוכה של המבנים הנפשיים, בהשוואה לארגון האישיות הנוירוטי או הגבולי. לפי קרנברג, קיים קשר בין ארגון אישיות זה ובין קושי לעבור בהצלחה משימות התפתחותיות במהלך החיים, כגון הפרדה בין העצמי לאחר או התגברות על פיצול. מבחינת אבחנתית, ארגון האישיות הפסיכוטי מקושר בעיקר לסוגים שונים של פסיכוזה ולסכיזופרניה.
בעוד ארגון האישיות הפסיכוטי מהווה חלק מהתיאוריה המבנית של קרנברג, קיימות התייחסויות שונות בספרות ובפרקטיקה למושג הפסיכוזה. באופן ספציפי, העיסוק במבנה הפסיכוטי נוכח בכתיבתו של ז'אק לאקאן, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי צרפתי. למרות הדמיון בשמות המושגים, מדובר במונחים נפרדים ובעלי הגדרות שונות וייחודיות לתיאורטיקן.
אצל לאקאן, המבנה הפסיכוטי הינו מבנה תת מודע, אשר מתייחס לאופן ולמידה בו האדם מייצג את עצמו דרך השפה ומצליח לכונן את עצמו כסובייקט. לפי לאקאן, הצלחה זו תלויה במידה רבה בקיומו של "שם האב", מונח אשר מייצג בהכללה את הייצוג הסימבולי של האב, נציג החוק.
לפי התיאוריה, שם האב נעדר במבנה הפסיכוטי. לכן, כאשר אדם בעל מבנה זה מגיע למצב בו הוא זקוק לשם האב כדי לנווט בסיטואציה, לדוגמה בהתמודדות עם סמכות, הורות או מוות, הוא חווה קריסה משום שאין לו במה להיתמך. מתוך כך, יכולים לעלות בין השאר סימפטומים כגון דלוזיות והלוצינציות שנחוות כאמיתיות, או חוויה בה המחשבות והתחושות של האדם אינן מאורגנות.
לפי הגישה המבנית, ישנם שלושה מאפיינים עיקריים אשר מאפשרים לזהות את רמת ארגון האישיות של אנשים שונים: בוחן מציאות, אינטגרציה של הזהות והשימוש במנגנוני הגנה. עבור כל אחת מהרמות, מתקיים ביטוי שונה של מאפיינים אלו, אשר משקף את דרגת ההתפתחות של המבנים הנפשיים. בארגון האישיות הפסיכוטי, התפתחותם מאפיינים אלו תהיה לרוב מאופיינת כך:
לצד שלושת הקריטריונים העיקריים, אשר מאפשרים את ההבחנה בין רמות ארגון האישיות בצורה הברורה ביותר, קיימים מאפיינים נוספים אשר משתנים בהופעתם בין הרמות. בין השאר, ישנה התייחסות גם לאינטגרציה של הסופר-אגו, אשר מכיל את ערכי המוסר המופנמים של האדם. בנוסף, קרנברג מתייחס גם למאפיינים של עמידות במצוקה ויכולת שליטה בדחפים.
בארגון האישיות הפסיכוטי, ניתן לראות העדר או קשיים משמעותיים באינטגרציה של הסופר אגו. במקרה כזה, ישנו קושי של האדם לווסת את פעולותיו על ידי אשמה אדפטיבית או ערכים אתיים מופנמים. לצד זאת, מופיעה פעמים רבות יכולת נמוכה להתמודד עם מצוקה ללא פיתוח תסמינים נוספים, לצד קושי שלא לפעול לפי הדחפים של האדם.
Kernberg, O. F. (1984). Severe Personality Disorders: Psychotherapeutic Strategies. New Haven, CT: Yale Universities Press
Kernberg, O. F. (1995). Object relations theory and clinical psychoanalysis. Jason Aronson
Kernberg, O. F., & Caligor, E. (2005). A psychoanalytic theory of personality disorders. Major theories of personality disorder, 2, 114-156
Vanheule, S. (2017). Conceptualizing and treating psychosis: A Lacanian perspective. British Journal of Psychotherapy, 33(3), 388-398
שלב המראה הוא שלב התפתחותי שתואר על ידי לאקאן בהתייחס לתקופה בה הילד מזדהה עם דימוי עצמי אחדותי שלו על אף שהוא עדיין חווה את עצמו באופן פרגמנטרי
קראו עודהינזרות היא אחד משלושת כללי היסוד עליהם מושתתת הפסיכואנליזה הפרוידיאנית. על הינזרות על פי פרויד וגלגוליה של ההינזרות בתקופתנו
קראו עודהעברת תאומות, המכונה גם העברת אלטר אגו, היא אחד משלושת סוגי ההעברה המרכזיים המתרחשים לפי קוהוט בטיפול. על המקורות להעברה זו בילדות ועל הופעתה בטיפול.
קראו עוד