כאשר אנחנו חווים חרדה בעוצמה גבוהה ולעיתים קרובות, באופן הפוגע משמעותית באיכות החיים שלנו, כדאי לשקול פנייה לאיש מקצוע מוסמך לצורך הערכה וטיפול בחרדה. בעמוד הנוכחי, תוכלו לקרוא מתי כדאי לפנות לטיפול, ועל השיטות המרכזיות לטיפול בחרדה.
כולנו חווים פחד מפעם לפעם; כשהולכים ברחוב חשוך כל רעש יכול לגרום לנו ללכת מהר יותר, בתגובה לנביחות של כלב אנחנו עשויים לקפוץ אחורה ורכב שנוסע במהירות בכביש יכול לגרום לנו להתרחק במהירות משפת המדרכה. לרוב מצבים אלו מלווים בתחושות גופניות, כמו עלייה בקצב הלב, נשימה מהירה ועוד. תגובות אלו, ורבות הדומות להן, הן תגובות טבעיות והישרדותיות של פחד, דרכן גופינו מזהיר אותנו מפני סכנה מתקרבת וגורם לנו להיערך להתמודדות עימה: לקרוא לעזרה, לברוח או להתכונן לתקיפה. אבל מה קורה כאשר תגובות הפחד מתעוררות כתוצאה מכשכוש זנב של טרייר חביב, עלייה למטוס או לפני העברת מצגת בעבודה?
מתי כדאי לטפל בחרדה?
במצבים אלו, בהן תגובת פחד מציאותית לחלוטין מתעוררת במצבים בהם לא קיימת סכנה ממשית, אנחנו חווים חרדה. חרדה, כמו פחד, היא תגובה נורמלית וטבעית. היא יכולה להתעורר לקראת מבחן, דייט ראשון או פגישה בעבודה, והיא מהווה איתות חשוב שלא פעם עוזר לנו להגיע מוכנים יותר.
עם זאת, במצבים בהם החרדה מוגזמת, היא עשויה לגרום לנו למצוקה ולפגוע בתפקוד. אם נחזור למבחן, במידה ותגובת החרדה מתעוררת בזמן המבחן ואנחנו קופאים או חווים "בלאק-אאוט", הסיכויים שנצליח להביא את היכולות שלנו לידי ביטוי קטנות בהרבה.
הפרעות חרדה הן למעשה קבוצה מגוונת של מצבים נפשיים, נפוצים יחסית, הכרוכים בחוויה של דאגה ופחד מופרזים. בקבוצה נכללות הפרעות כמו התקפי פאניקה, פוביות, הפרעות פוסט טראומטיות, חרדה חברתית, התנהגות אובססיבית-כפייתית ודאגנות כרונית. כאשר אנחנו חווים חרדה בעוצמה גבוהה ולעיתים קרובות, באופן הפוגע משמעותית באיכות החיים שלנו, כדאי לשקול פנייה לאיש מקצוע מוסמך לצורך הערכה וטיפול.
איך מטפלים בהפרעת חרדה?
כיום, טיפול בחרדה ניתן באמצעות שלוש שיטות מרכזיות: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול דינמי וטיפול תרופתי:
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי - CBT
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו טיפול קצר מועד (בדרך כלל בין 12-30 פגישות), הממוקד בסימפטומים החרדתיים, במטרה להביא להפחתה בעוצמה ובתכיפות שלהם. על פי הגישה, חרדה היא תוצר של הפנמת דפוסי חשיבה והתנהגות אשר מעוררים חרדה ומקבעים אותה. בהתאם, הטיפול יתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה הבלתי יעילים, לצד חיזוק יכולתו של המטופל להתעמת באופן ישיר עם אותן סיטואציות המעוררות בו חרדה.
טיפול CBT בחרדה מורכב ממספר שלבים, הכוללים ניסוח מטרה ברורה, מיפוי והבנת המצב הקיים, לימוד על מאפייני החרדה (חינוך פסיכולוגי או פסיכו-אדוקציה) ותרגול כלים קוגניטיביים והתנהגותיים במטרה לשנות אותו. המטפל לוקח לרוב עמדה אקטיבית בטיפול, וניתנים שיעורי בית להמשך עבודה בין הפגישות. הטיפול מתמקד לרוב בשני היבטים מרכזיים:
1. שינוי דפוסי חשיבה – במהלך הטיפול יזוהו דפוסי חשיבה בלתי יעילים, הבנת הקשר בינם לבין הרגשות המתעוררים וההתנהגות הנובעת מהן (פעמים רבות הימנעות במקרה של חרדה), והחלפתן בדפוסים מועילים יותר.
המטרה אינה להכחיד את המחשבות הלא יעילות התורמות לחרדה, אלא לסגל נקודת מבט חקרנית יותר, המאפשרת לבדוק האם קיימות אפשרויות נוספות בתוך הסיטואציה. למשל, אדם הסובל מחרדה מכלבים עשוי להחזיק במחשבה שכל הכלבים מסוכנים. במהלך הטיפול הוא יוזמן לאתגר את המחשבה הזו, ולבדוק האם כך באמת הניסיון מלמד אותו – האם היו כלבים לא מסוכנים בחייו? האם כל כלב שהוא פוגש או שמישהו פוגש אכן מסוכן?
2. חשיפה הדרגתית לגורם החרדה – מרכיב משמעותי בCBT הוא ההתנסות בשטח, באמצעות חשיפה הדרגתית. במהלך הטיפול בונים "מדרג חשיפות", כאשר בתחילה המטופל נחשף לסיטואציות המעוררות מעט חרדה, ובהדרגה נחשף לסיטואציות יותר ויותר מאיימות. כך, למשל, במסגרת טיפול בפחד ממעליות, המטופל ייחשף לשהות במעלית דרך דמיון מודרך, לאחר מכן דרך שהייה במקומות קטנים וסגורים, בשלב הבא דרך עלייה במעלית לקומה הראשונה עם המטפל, דרך עלייה במעלית שקופה וכן הלאה.לצד שני היבטים אלה ישולבו בטיפול אסטרטגיות לשליטה וויסות של החרדה ולהעלאת סף הסבילות אליה (כמו מיינדפולנס או תרגולי נשימות, למשל).
טיפול דינמי – Psychodynamic Psychotherapy
טיפול דינמי הוא שם כולל למגוון שיטות טיפוליות שהתפתחו מתוך הפסיכואנליזה הקלאסית לאורך השנים. פסיכותרפיה דינמית בנויה על ההנחה שנפש האדם כוללת רבדים לא מודעים, אשר משפיעים על ההתנהגות בדרכים רבות, ושיש לחקור את המקורות ההיסטוריים של קשייו הנוכחיים של האדם. לפיכך, מרכיב מרכזי בהצלחה בטיפול הינו היכולת של המטופל להכיר בדחפים הלא מודעים שלו, ובמנגנוני ההגנה בהם הוא נעזר כדי להתמודד עם החרדות שדחפים אלו עשויים לעורר.
פסיכותרפיה פסיכודינמית היא לרוב ארוכה יותר בהשוואה לCBT, אך קיימות גם גישות טיפוליות דינמיות קצרות מועד. המפגש הטיפולי מכוון להרחבת מודעותו העצמית של המטופל, תוך התמקדות באלמנטים מרכזיים כמו עיבוד חוויות מן העבר, חקירה של מערכות יחסים משמעותיות והתנסות בקשר בין-אישי ורגשי עם המטפל.
טיפול בחרדה באמצעות טיפול דינמי מתייחס לחרדה כסימפטום לרגשות, קונפליקטים ונושאים בלתי מודעים אשר מנסים לפרוץ אל המודעות דרך הסימפטום החרדתי. בהתאם, הטיפול לא יתמקד ישירות בהכחדת הסימפטומים, אלא יסייע למטופל להבין את הגורמים העומדים בבסיסם. על ידי העלאת גורמים אלו למודעות, מתן תמיכה ובניית אסטרטגיות התמודדות, תחול פעמים רבות הפחתה משמעותית בסימפטומים החרדתיים.
טיפול תרופתי בחרדה
לעיתים עוצמת החרדה גדולה כל כך, שמומלץ לפנות לייעוץ פסיכיאטרי והתחלת טיפול תרופתי, אשר יכול לספק הקלה משמעותית בזמן מצוקה ולאפשר חזרה לתפקוד. מעבר לכך, לצד גורמים קוגניטיביים, רגשיים וסביבתיים, חרדות מתעוררות על רקע גורמים גנטיים וחוסר איזון במערכות הנוירו-כימיות המוחיות האחראיות על היבטים רגשיים שונים. בהתאם, טיפול בחרדה באמצעות תרופות נוגדות חרדה עשוי להשיב את האיזון למערכות נוירו-כימיות אלו ולווסת את העוררות הגופנית הנגרמת במצבי חרדה. בין התרופות המקובלות לחרדה נמצאות תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים ותרופות לטיפול בדיכאון.
באיזו גישה כדאי לי לבחור?
ההפרדה בין גישות הטיפול בחרדה מקלה על הבנת ההבדלים ביניהן אך היא מלאכותית במידה רבה. זאת, מאחר ומטפלים רבים מזהים את היתרונות והחסרונות הטמונים בכל אחת מהגישות ועל כן בוחרים להשתמש באסטרטגיות טיפוליות שונות, בהתאם למצב המטופל. כך, למשל, מטופל שפונה לטיפול עקב התקפי פאניקה קשים המגבילים את חייו באופן משמעותי יכול להיתרם מטיפול ממוקד בסימפטומים החרדתיים, ולאחר שהם פוחתים, יוכל להתפנות ולזהות כי התקפי הפאניקה קשורים בחווית חוסר האונים וחוסר האמון בעצמו אשר התפתחה לאחר גירושיו.
כמו כן, לעיתים נדרש טיפול תרופתי שיקל בעוצמת הסימפטומים, כדי בכלל להתחיל תהליך פסיכותרפיה כזה או אחר. פעמים רבות הטיפול הפסיכולוגי נעשה במקביל לטיפול תרופתי, כאשר השילוב בין שני סוגי הטיפולים מאפשר להביא להקלה מהירה יחסית ולאחר מכן לבסס אסטרטגיות התמודדות ועיבוד החוויות הרגשיות. תהליך אבחון והערכה בידי איש מקצוע יסייע בהתאמת הטיפול המתאים לבעיה ולאדם.
מקורות
אליצור, א., טיאנו, ש., מוניץ, ח. ונוימן, מ. (2003). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, תל אביב: הוצאת דיונון, מהדורה רביעית.
Sadock, B. J., Kaplan, H. I., & Sadock, V. A. (2007). Kaplan and Sadock's synopsis of psychiatry: Behavioral sciences/clinical psychiatry. Lippincott Williams & Wilkins
Wolfe, E. (2005). Understanding and treating anxiety disorders: An integrative approach to healing the wounded self (pp. 157-189). Washington, DC, US: American Psychological Association, x, 301 pp
