תפריט נגישות
חיפוש

Acrophobia - פחד גבהים

גליה בת ה-15 לא יוצאת לטיולים שנתיים מתוך פחד שתיפול מאחד הצוקים בדרך ורוני, איש עסקים מצליח, עושה הכל כדי להמנע מנסיעות עבודה לחו"ל ומקביעת פגישות עבודה במשרדים הממוקמים בקומות גבוהות. שניהם, כמו רבים מהאנשים המתמודדים עם פחד גבהים חשים כי הוא משבש את חייהם אך מתקשים להתגבר עליו. כיצד מתפתח פחד גבהים וכיצד ניתן להתגבר עליו?

פחד גבהים- מאפיינים וגורמים


פחד גבהים, או בשמו המקצועי אקרופוביה, הוא פוביה ספיציפית אשר מתבטאת בפחד מוגזם ממוקומות גבוהים אשר מביא להמנעות ממקומות אלו או למצוקה עזה במהלך השהות בהם. פחד גבהים הוא הפרעת חרדה נפוצה: 1 מ-20 איש סובלים מההפרעה בדרגות חומרה שונות, כאשר אצל רבים מהסובלים ממנה, פחד גבהים יבוא לידי ביטוי בעיקר במעליות, טיסות, גשרים וקומות גבוהות.

שכיחותו של פחד גבהים באוכלוסיה אינה מפתיעה לאור תפקידו ההישרדותי-אבולוציוני של הפחד מפני מקומות גבוהים: ההבנה האוטומטית לפיה מקום גבוה מסוכן עבורינו חיונית להישרדות, וכבר תינוקות צעירים אשר מתחילים לזחול יודעים להיזהר מגבהים באופן איטואיטיבי. אך מדוע אצל חלק מהאנשים פחד גבהים מופיע בעוצמה אשר מביאה דווקא לפגיעה בתפקוד?

מחקרים אשר בחנו את הגורמים להתפתחות פחד גבהים הסיקו כי מרבית הסובלים ממנו לא חוו אירוע טראומטי כנפילה אשר בעקבותיו התפתח הפחד. לעומת זאת, חשיפה סבירה למקומות גבוהים בגילאי הינקות בהם התינוק מתחיל לרכוש מיומנויות מוטוריות מאפשרת לתינוק לרכוש ביטחון בסיסי ביכולתו להתמודד עם מקומות גבוהים מבלי להפגע.

גורם משמעותי נוסף בהיווצרות פחד גבהים הוא התהליך הקוגניטיבי. מחקרים הציעו כי אנשים עם פחד גבהים נוטים לפרש באופן מוגזם וקטסטרופלי את התחושות הגופניות המינוריות אך הבלתי נעימות אשר מרביתינו חווים במקומות גבוהים: אנשים עם פחד גבהים מפרשים תחושות אלו כעדות לכך שדבר מה נוראי עומד להתרחש וכך מלבים את הפחד, מתחילים להמנע ממקומות גבוהים אשר מקושרים לחוויה הבלתי נעימה ומבססים מעגל שלילי של פחד גבהים.

פחד גבהים: שיטות טיפול

המודל הטיפולי הבסיסי למצבי פחד גבהים מבוסס על העובדה כי חרדה אשר מתעוררת בתגובה לגירוי שאינו מהווה סכנה ממשית שוככת לאחר פרק זמן קצר. כאשר מתעוררת חרדה והאדם מאפשר לעצמו להתמודד עמה ולחוות את ירידתה ההדרגתית, עם הזמן מתבססת ההבנה שהגירוי מעורר החרדה אינו מסוכן באמת. אנשים עם פחד גבהים אינם מאפשרים לעצמם להישאר במצב החרדה: הם יעלו במדרגות במקום במעלית או יוותרו על מקום עבודה במשרד הממוקדם בקומה גבוהה וכך ימנעו מעצמם את האפשרות לחוות את החרדה פוחתת באופן הדרגתי.

בהתאם לתפיסה זו, גישות טיפול שונות למצבי פחד גבהים מבוססות על הקניית מיומנויות הרגעה עצמית ושליטה בפחד ולאחר מכן- חשיפה הדרגתית למקומות גבוהים יותר ויותר. כאשר המטופל נחשף למצבים מעוררי החרדה לאחר שרכש טכניקות הרגעה עצמית, מיומנויות לנטרול קוגניציות בלתי רציונליות ("אם יש לי קצת סחרחורת- אני בטוח נופל") ובלווית המטפל או דמויות מרגיעות אחרות- מתחזקת תחושת השליטה והיכולת והמטופל זוכה לחוויה חיובית של הימצאות במקומות גבוהים. שיטות החשיפה העצמית משתנות בהתאם לצרכי המטופל: בחלק מהמקרים המטפל מתרגל עם המטופל הימצאות במקומות גבוהים ממשיים, בחלקם המטפל והמטופל נעזרים בדמיון מודרך של מקומות גבוהים ובחלק מהמקרים נעשה שימוש במכשירי הדמיה אשר מדמים מקומות גבוהים או סיטואציות (טיסה, עלייה במעלית) ומאפשרים למטופל לחוות באופן חי מאוד את המצב מעורר הפחד- כהכנה להתמודדות ממשי עימו.

טכניקות החשיפה העצמית נמצאו כיעילות ביותר ובמקרים רבים ניתן להביא לשיפור משמעותי במסגרת טיפול קצר מועד (8-16 פגישות). עם זאת, בחלק מהמקרים פחד גבהים מהווה ביטוי לקשיים ורגשות מעמיקים יותר כצורך מוגבר בשליטה או, במקרה של ילדים ומתבגרים, כדרך ביטוי למצוקה או צורך בחיזוק הקשר עם דמויות משמעותיות בחייהם. במקרים אלו מומלץ לטפל בסימפטום במודלים המותאמים למצבי פחד גבהים, אך עם השיפור הסימפטומטי- להרחיב את הטיפול לעבודה על גורמי העומק המשמעותיים יותר. 

למאמרים בתחום טיפול בחרדות

למידע על טיפול בחרדות בחיפה , טיפול בחרדות במרכז , טיפול בחרדות בצפון , טיפול בחרדות בירושלים , טיפול בחרדות בתל אביב


ביבליוגרפיה

The use of virtual reality in acrophobia research and treatment. Coelho, Carlos M.; Waters, Allison M.; Hine, Trevor J.; Wallis, Guy. Journal of Anxiety Disorders, Vol 23(5), Jun 2009, 563-574.

תחומי מומחיות:
חרדה

אנשי מקצוע בתחום

חרדה