נרקולפסיה היא הפרעה נוירולוגית המתבטאת בהתקפי שינה בלתי צפויים ובלתי נשלטים. אנשים המתמודדים עם נרקולפסיה עשויים להירדם באופן פתאומי, גם כאשר הם בעיצומה של פעילות מסוימת. בנוסף, נרקולפסיה מלווה בתחושת עייפות לאורך היום, בהפרעות בשינה, בחולשת שרירים פתאומית ובמצבים דמויי-חלום המופיעים בשלב שבין ערות לשינה. נרקולפסיה קשורה במעבר מהיר מהרגיל ממצב ערות למצב של שינה עמוקה (REM, ״שנת חלום״), תוך דילוג על שלבי ההירדמות המוקדמים יותר. מצב זה מוביל להירדמות פתאומית ול-״פלישה״ של שנת החלום למציאות. ההפרעה יכולה להתגלות בכול גיל, אך לרוב היא מתגלה לפני גיל 30, בד"כ בגיל ההתבגרות. ידוע שיש מקור גנטי להפרעה ושמדובר ע"פ רוב בנטייה משפחתית ללקות בה. לאחרונה, עם חקר הסמן הגנטי להפרעה, התגלתה קרבה בינו ובין מחלות אוטואימוניות, וכיום נבדקת הסברה שקיים קשר בין נרקולפסיה ובין כשל חיסוני כלשהו.
שכיחות
שכיחות ההפרעה משתנה במקומות שונים בעולם. לפי משרד הבריאות האמריקני, השכיחות בארה״ב נאמדת בכ-0.5%. קיים הבדל בין קבוצות אתניות שונות בנשיאת הסמן הגנטי המסוים לנרקולפסיה, ונראה שבקרב יהודים הגן קיים בשכיחות נמוכה. ביפן לעומת זאת נמצא השיעור הגבוה ביותר של נרקולפטים בעולם.
אבחנה על פי ה-DSM
אבחון נרקולפסיה מתבצע במעבדת שינה, באמצעות בדיקת EEG ובדיקה פוליסומנוגרפית, הבודקת מדדים פיזיולוגיים רבים בזמן השינה.
לפי ה-DSM, נרקולפסיה תאובחן כאשר מתקיימים שני הקריטריונים הבאים:
א. התקפים נשנים של צורך בלתי נשלט לישון, הירדמות פתאומית או נמנום, אשר חוזרים כמה פעמים במהלך אותו יום. התקפים אלו חייבים להתקיים לפחות שלוש פעמים בשבוע לאורך שלושה חודשים.
ב. קיומו של לפחות אחד מהתנאים הבאים:
1. התקפים של קטפלקסיה – אובדן טונוס שרירים, אשר חוזרים לפחות מספר פעמים בחודש.
2. מחסור בהיפוקרטין – חלבון הקשור לדפוסי תיאבון ושינה.
3. בבדיקת שינה נמצאים דפוסים יחודיים של REM (שלב בשינה אשר מתאפיין בתנועות עיניים מהירות, אשר מתאפיין בתנועות עיניים מהירות,אשר שונה מהרגיל בקרב חולי נרקולפסיה)
הטיפול בנרקולפסיה
הטיפול בנרקולפסיה הוא תרופתי, אין כיום תרופה אשר פותרת את התופעה, אך נעשה שימוש בתרופות מעוררות על מנת להקל על תחושת הישנוניות. הטיפול הוא כרוני ומלווה את האדם כל חייו, אך הוא מצליח לייצב את מצבו ולאפשר לו לתפקד בצורה טובה ולחיות חיים פעילים.
ביבליוגרפיה
פ. לביא (1993), עולמה הקסום של השינה , הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד
פ. לביא, י.דגן (1987) המימד הפסיכולוגי בהפרעות שינה, מתוך "שיחות" כרך 1, חוברת 3, יוני 87'.
Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1997) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition
American Psychiatric Association, (2013), DSM-V:Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 4th Edition.
