תפריט נגישות
חיפוש

Social Character - האישיות החברתית

הסטיגמה לפיה "פסיכולוג אומר שאמא ואבא אשמים בכל" התבססה בעקבות עבודתו של פרויד וממשיכיו, אשר הצביעו על חשיבותה המכרעת של ההורות לאופן בו מתפתחת האישיות. עם זאת, לאורך השנים צמחו תיאוריות פסיכולוגיות המדגישות גם את תפקיד החברה בעיצוב האישיות.

אריך פרום, סוציולוג, פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי, הסתכל על אישיות האדם כעל "אישיות חברתית". הוא טען שעל מנת להימנע מבידוד, מנסים בני האדם להידמות ככל האפשר לשבלונה חברתית מסויימת. הם נוטים לעצב את אישיותם בהתאם לצרכים החברתיים המוערכים בחברה בה הם חיים, ולכן טיפוס אישיות מסויים יהיה נפוץ יותר בחברה אחת ולא באחרת. פרום הגדיר 5 סוגים של אוריינטציה אישיותית, מתוכם רק אחת מייצגת פתרון בריא ומסתגל:
האישיות המקבלת: אלו אנשים המאמינים שמקור כל הדברים הטובים נמצא מחוץ להם. הם תלותיים ופאסיביים ומטרתם העיקרית בחיים היא להיות נאהבים ומקובלים. כאשר אדם נוטה בצורה קיצונית לאוריינטציה המקבלת, הוא עשוי להיות מאובחן כסובל מהפרעת אישיות תלותית.
האישיות הנצלנית: אלו אנשים אשר לוקחים דברים מאחרים משום שהם אינם מסוגלים לייצר דברים לעצמם. הם עושים שימוש במניפולציות כדי להשיג את שלהם, נוטים להיות מרוכזים בעצמם, שחצנים ואגרסיביים. כאשר אדם נוטה בצורה קיצונית לאוריינטציה הנצלנית, הוא עשוי להיות מאובחן כסובל מהפרעת אישיות אנטי-סוציאלית.
האישיות האוגרת: אלו אנשים קשוחים, חשדניים ועקשנים, הנוטים לצבור רכוש ולאגור אותו, ונלחמים על מנת שלא לחלק אותו עם אחרים. הם נוטים לחיות בעבר, מפחדים מהעתיד ואינם אוהבים חידושים. אישיות זו מקבילה לאישיות האוראלית אותה הגדיר פרויד. אדם אשר נוטה בקיצוניות לאוריינטציה הזו עשוי להיות מאובחן כסובל מהפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית.
האישיות השיווקית: זוהי אישיות חדשה יחסית, שהתפתחה בתקופה המודרנית במקביל לקפיטליזם. אלו אנשים המתייחסים אל עצמם כאל סחורה שיש לשווקה, הם מוכנים להציג כל אישיות במידה שתגביר את הצלחתם. הם נוטים להיות אופורטוניסטיים, חסרי טקט וחסרי אבחנה. במידה מסויימת, מקביל טיפוס האישיות הזה בקיצוניותו להפרעת האישיות הנרקיסיסטית.
האישיות היצרנית: אלו אנשים אותם ראה פרום כבעלי האישיות הבריאה והמסתגלת. הם יצירתיים, פתוחים לרעיונות, ספונטניים, מסוגלים לאהוב ומסורים לעצמם ולאחרים. הם משתמשים בכוחות העומדים לרשותם, ומצליחים לממש את הכישורים ואת היכולות שלהם ללא תלותיות או השפעה מוגזמת מאחרים.

לעיתים רחוקות נפגוש באדם המציג אוריינטציה אישיותית אחת בלבד, ורובנו מכילים שילוב כזה או אחר של כמה טיפוסי אישיות. כמו כן, בחברות מסויימת תהיה בולטות לאוריינטציה אישיותית מסויימת, בהתאם לערכים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים של אותה החברה. המטרה על פי פרום הינה להגיע למצב שבו האידיאל החברתי הינו האישיות היצרנית.


ביבליוגרפיה

ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה