תפריט נגישות
חיפוש

Fromm Erich - פרום אריך

אריך פרום, פסיכואנליטיקאי שזכה לפרסום בקרב הקהל הרחב עם ספרים רבי מכר כגון "מנוס מחופש" ו"אמנות האהבה", ראה את עצמו כאחד ממשיכי דרכו של זיגמונד פרויד, על אף שהתנגד לכמה מעקרונות יסוד של הפסיכואנליזה. הוא ושותפתו הקרובה לעבודה קארן הורני, נשאו מספר הרצאות שבהן העבירו ביקורת חריפה על היסודות השוביניסטיים בתורתו של פרויד. למרבה המבוכה, באחת מההרצאות הללו, הציגה הורני בפני הקהל את שותפה בתור "ד"ר פרויד"...

מעבר לשינויים שערך בתיאוריה הפסיכואנליטית, מוכר פרום בתור תיאורטיקן שתרם תרומה רבה הן לזרם ההומניסטי של הפסיכולוגיה והן לזרם הבינאישי.

רקע

אריך פרום (1900-1980) נולד בפרנקפורט שבגרמניה למשפחה יהודית אדוקה. הוא היה בנם היחיד של הוריו ובבגרותו תיאר את אביו כמרוחק ואמו כמגוננת יתר על המידה ואף טען שהיה "ילד נוירוטי". אמו רצתה שיהיה פסנתרן ומלחין מפורסם והתאכזבה עמוקות מבחירתו דווקא בלימודי תלמוד. שתי חוויות שעבר בנעוריו השפיעו במידה רבה על תפיסת עולמו ועל הגישה התיאורטית שפיתח כחוקר: האחת, התאבדותה המפתיעה בגיל 24 של חברת משפחה, אישה צעירה, כשרונית ומצליחה; והשנייה, מלחמת העולם הראשונה שפרצה כשהיה בן 14 ונמשכה עד לסיום לימודיו בגיל 18. פרום החל לתהות לגבי המניעים לבחירה הלא רציונליות של בני האדם במוות, ברוע ובהרס, והחליט כי יקדיש את חייו לחקור את הנושאים הללו. הוא למד סוציולוגיה תחת שרביטם של סוציולוגים גדולים כגון אלפרד וובר וקארל יאספרס, ובמקביל החל להתקרב לחוגים חסידיים וכן לתנועה המרקסיסטית שהתהוותה באותה התקופה באירופה.

בגיל 24 עבר פרום את האנליזה הראשונה שלו אצל הפסיכואנליטיקאית פרידה רייכמן, שהפכה מאוחר יותר לאשתו. בגיל 27 הוא החל את ההכשרה האנליטית המעשית שלו וב33 נפרד מאשתו ועזב לארה"ב, שם פתח קליניקה פרטית. בדומה לקארן הורני, הוא החל לבקר בחריפות את ההטיות השוביניסטיות בכתביו של זיגמונד פרויד, ועורר עליו את זעמם של אנליטיקאים רבים. בשנת 41' הוא הוציא את ספרו הראשון, "מנוס מחופש", שזכה להצלחה רבה. הספר, שפורסם בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ועל רקע עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ניסה להסביר את המשיכה של בני אדם למנהיגים חזקים ולתורות פשיסטיות באמצעות הצורך לברוח מנטל האחריות שבחירות האישית. ב1949 עבר פרום עם אשתו השניה למקסיקו, שם הוא ייסד את המכון המקסיקני לפסיכואנליזה. לאחר מותה של אשתו השנייה הוא התחתן בשלישית ב1953 ובשנות ה-50 וה-60 היה פעיל בזירה הציבורית כמתנגד חריף למלחמת וייטנאם, למירוץ הגרעין האמריקאי ולמלחמה הקרה. הוא המשיך לכתוב ורבים מספריו, כגון "אמנות האהבה", הפכו לרבי מכר בארה"ב ובעולם. בשנת 1980 נפטר פרום מהתקף לב בשוויץ.

גישה תיאורטית

פרום היה איש אשכולות: סוציולוג, פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי, שחיבוריו עסקו בנושאים הנוגעים לטבע האנושי ולמבנה החברה המודרנית במאה העשרים. הוא ניסה לקשר בין המבנה הנפשי למבנה החברתי ושם דגש מרכזי על האופן שבו החברה מעצבת את אישיותו של האדם ולהיפך. כחלק מאמונתו בקשר בין אישיות האדם לחברה ניסח פרום את המונח אישיות חברתית המתייחס לחמש אוריינטציות אישיותיות המתעצבות מתוך צורכו הבסיסי של האדם להיות חלק מהחברה בה הוא חי.

קבלתו של פרום את התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד היתה חלקית: הוא הסכים להגדרה של פרויד את מושג הנוירוזה, אבל חלק עליו לגבי אופן היווצרותה. בניגוד לפרויד, שקבע כי נוירוזה נוצרת כתוצאה מתסכולם והדחקתם של דחפים מיניים, האמין פרום שמקורה של הנוירוזה הוא בתסכול הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של האדם בידי החברה. בספרו "מנוס מחופש" הוא מתאר את האופן שבו השתחרר האדם המודרני מהשעבוד הפיסי שהיה מנת חלקם של אלו שחיו בתקופות קודמות, מהכבלים של השליטים הטוטליטריים, של הכנסייה ושל המעמדות הכלכליים. לכאורה, יכול כיום כל אדם להגשים את מלוא שאיפותיו במידה שהשכלתו, התמדתו, האומץ שלו והמזל שלו מאפשרים לו. אך באופן פרדוקסלי, ההשתחררות מהכבלים הפוליטיים, הכלכליים, החברתיים והדתיים הובילה דווקא לתחושות עמוקות של בדידות, ניכור וחוסר ביטחון. אנשים נהיו מסוגרים ומבודדים יותר, הם לא מצליחים ליהנות מהחופש ולכן בוחרים לברוח ממנו. הבריחה מהחופש מתבצעת דרך התמזגות עם דמויות חזקות ובעלות סמכות (כגון הנהירה ההמונית אחרי הפאשיזם באירופה בשנות ה-30 וה-40), דרך תוקפנות כלפי הסביבה או באמצעות התאמה מוחלטת לציפיותיהם ולדרישותיהם של אחרים.
לקריאה נוספת: מנוס מחופש

צרכי האדם

בדומה לפסיכולוג ההומניסט אברהם מאסלו, טען פרום שההסתכלות של פרויד על ההתנהגות האנושית כמורכבת מדחפים של מין ותוקפנות בלבד הינה חסרה, והגדיר מספר צרכים פסיכולוגיים המניעים את האדם. צרכים אלו הינם ייחודיים לאדם, ומקורם פסיכולוגי וחברתי. על מנת לתפקד היטב ברמה האישית והחברתית, זקוק האדם לסיפוק מסויים של כל אחד מהצרכים הללו:

הצורך בשייכות ובקרבה: בא לידי ביטוי במסירות, באהבה ובדאגה לזולת. פרום כינה את האהבה הנובעת מהצורך הזה כ"אהבה יצרנית" (productive love). דוגמא לאהבה יצרנית הינה אהבת אם: האם אוהבת את ילדיה ללא תנאי, ובמקביל ממשיכה לשמור על ייחודיותה ועל נפרדותה.

הצורך בהתעלות רוחנית: מטבע הקיום, חש האדם קטן ביחס לגודלו ולעוצמתו של העולם. כדי להתגבר על תחושת האפסות הזו, צריך האדם להיות אקטיבי ויצירתי בעיצוב חייו. באמצעות יצרנות (של רעיונות, אמנות, ילדים ועוד) מתעלה האדם מעל לטבע הפאסיבי שלו ומעניק לעצמו תחושה של משמעות לחיים.

הצורך בשורשים: זהו הצורך להרגיש חלק מהעולם ומהסביבה, והוא בא לידי ביטוי בחיפושו של האדם אחר תחושה של יציבות וקביעות.

הצורך בזהות: זהו הצורך לחוש זהות עצמאית המופרדת מהאחר, צורך המתעצם בחברה המודרנית, שמעודדת ניכור ואלמוניות.

הצורך במסגרת התמצאות ובמסירות: זהו הצורך של האדם במסגרת ערכים אובייקטיבית שתכוון את התנהגותו ואת אופן ההסתכלות שלו על העולם. מסגרת הערכים הזו יכולה להיות דת, אמונה פוליטית כלשהי, עשייה חברתית וכו'.
להשוואה: פירמידת הצרכים של אברהם מאסלו.

טיפול על פי פרום

אריך פרום האמין שהכלי העיקרי לשינוי בטיפול אינו הפרשנות, אלא מה שכינה "הבנה אינטואיטיבית" מצד המטפל בנוגע לתמצית הקשיים והקונפליקטים של המטופל. על המטפל מוטלת האחריות להעביר למטופל את אותה ההבנה שהוא מגיע אליה, לעיתים אף באמצעים דידקטיים המתעלמים מהתנגדויותיו של המטופל.


ביבליוגרפיה

ביטמן, א. ואחרים (1992). אישיות: תיאוריה ומחקר. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

מיטשל, ס. א., ובלאק, מ. ג. (2006). פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המודרנית. תל-אביב: תולעת ספרים.

פרום, א. (1958). מנוס מחופש. תל-אביב: דביר.

Burston, D. (1991). The Legacy of Erich Fromm. Cambridge, Massachusetts: Harvard Universities Press.

Fromm, E. (1994). The Erich Fromm Reader. New-Jersey: Humanities Press.

אנשי מקצוע בתחום

פסיכותרפיה