למה המטפלים לא מתייחסים אל המטופלים באופן פנומנולוגי? להסתכל אל המטופל רק כאל שק של התנגדויות ושיחזורים , זה לפספס את האדם את המסר ואת ייחודותו של האדם , האדם הוא לא רק צרכים פורדיאיניים , אלא יותר מכך , האדם הוא מורכב , והוא יחודי , מן תחושה שהמטפלים מאוהבים בתאוריה , כי התאוריה נותנת להם סוג של סדר, סוג של שליטה , ומהווה עבורם סוג של אלגנטיות או יעילות , אך להסתכל אל המטופל רק דרך משקפי תאוריה , זה לפספס את כל המסר ואת ואת כל ייחודותו של האדם , זה להכניס את האדם לתבנית מתוך ראיה מצומצמת שמפספסת את כל האדם ועל הדרך את הטיפול . ולכן אני חושבת שהפסיכולגיה צריכה לצאת מהתבנית המצומצמת שלה ולהגדיל ראש ולראות את האדם באופן פנומנולוגי ולצאת מהפסיכולוגיה אל כיוון הפילוסופיה ששואלת שאלות פתוחות ולא מכניסה לתוך תבניות רדודות .
שלום לך.
כיום קיים מגוון רחב ביותר של גישות ושיטות פסיכולוגיות אשר מציעות דגשים שונים להבנת המבנה הנפשי וחוויותיו של המטופל.
לצד זאת, הפסיכולוגיה העכשווית נוטה ברובה להקדיש תשומת לב רבה לחוויה האישית, הסובייקטיבית והייחודית.
בהתאם, הטכניקה הטיפולית שמה בדרך כלל דגש רב בדיוק על ההיבטים שציינת כחשובים לך.
לאור זאת, במידה וכתבת מתוך התנסות שאינה מיטיבה במפגש הטיפולי, אני מציעה לשתף את המטפל/ת בתחושות במידה והטיפול עדיין מתקיים או, במידה ותפני לטיפול אחר בהמשך, לחפש מטפלת אשר נוצר איתה שיח התואם את צרכייך והעדפותייך.
חשוב לזכור שמעבר לגישה התיאורטית, תמיד מדובר בסופו של דבר במפגש בין בני אדם אשר יכולה להיות ביניהם התאמה טובה יותר או פחות, ושבחלק מהמקרים ההתאמה והמענה לצרכים נבנים תוך כדי תנועה, מתוך קשב ודיוק שהולכים ומתחדדים עם הזמן.
החיפוש אחר המטפל המתאים יכול לקחת לפעמים זמן, אך בסופו של דבר ההתאמה נמצאת, וניתן ליצור שיח אפקטיבי ונוגע.
ליטל
