אני מתלבטת אם להתחיל טיפול בפריזמה (פלואוקסטין) לנער בן 13, בהמלצת הפסיכיאטרית המטפלת בו.
הסיבה היא קשיים חברתיים משמעותיים, התפרצויות זעם, ותגובות רגשיות קשות אבחנה בעיות הסתגלות (בעקבות טראומה שחווה בילדות).
אשמח לשמוע מניסיון אישי של הורים אחרים:
האם הילדים שלכם קיבלו פריזמה או תרופה דומה בגיל ההתבגרות?
איך זה השפיע על מצב הרוח, החוסן החברתי וההתנהגות?
אילו תופעות לוואי חוויתם בתחילת הדרך, אם בכלל?
אני מאוד מתלבטת ומרגישה אחריות כבדה על ההחלטה, ולכן כל שיתוף אישי יעזור לי להבין את התמונה בצורה טובה יותר.
