שלום, עד לא מזמן הייתי חלק מצוות רפואי. כלומר בצד המטפל.
היום נמצאת במצב שנאלצת להיות בצד השני (ברור שכל מטפל הוא גם מטופל בכללי) אבל עצם העובדה שאצטרך כאשת מקצוע שמבינה דבר או שניים בטיפולים השונים ולהיות במקום שזקוק לעזרה.
עברתי הטרדה מינית לא מזמן שהותירה אותי עד חלשה, בוכייה, מגיבה בכעס על מצבים שאפשר היה להגיב אחרת. כלומר במודע מבינה הכל אבל בפועל מתנהגת ממש כמו אדם שנמצא במצוקה. הסובבים אותי רואים אותי כאדם עם כוח כי מסוגלת להביע כעס בצורה קולנית. אבל בפועל מבפנים מרגישה חולשה.
מעולם לא פגעו בי לא פיזית ולא מינית, לא חוויתי שום התעללות או חרם בילדות, המשפחה שלי בריאה ועוטפת.
אבל מאז הטרדה המינית שהייתה בתוך ביתי, תוך נגיעה באיבר מיני ובכלל בגופי ללא רשותי עשה אצלי משהו בתפיסה שלא יודעת איך להשתחרר מזה. פתחתי חרדה, לא מסוגלת לישון לבד במיטתי, לא מסוגלת להיות ליד עוד אנשים מבלי לוודא שאף אחד לא מתקרב אלי ולו קצת פיזית. ואיבדתי כל עניין בקשרים זוגיים.
ההשפעה כל כך גדולה שאני מודה שלא יודעת להתמודד עם זה.
אשמח לעזרה איך לצאת מהמצב הזה מבלי להיכנס לטיפול פסיכולוגי או טיפול אחר כי לצערי מתקשה לדבר על זה עם עוד מישהו פרט למשפחתי.