שלום, אני בת 30 ובשנים האחרונות אני מוקפת באנשים שמתעסקים בשטויות בעיקר, יש מונח שנקרא brain rot ידוע כרקבון מוחי עקב צריכה יתרה ובזבוז זמן ברשתות החברתיות וכו..
נוצר מצב בו אני מוקפת באנשים שפשוט מתעסקים בשטויות, כל היום ברשתות, מגוללים ללא הרף, אין לי שום שיח אנטלקטואלי, שום גירוי אינטלקטואלי, כל הזמן דיבורים על שטויות שראו באינסטגרם וכו..
אני מרגישה בודדה והמצב הזה דיי מאוס עליי.
התרחקתי מכל אותם האנשים הללו ועכשיו נשארתי לבד אבל לפחות אני לא צריכה לסבול יותר רק בשביל לא להיות בודדה.
הייתי שמחה לקבל עצה, עכשיו שנשארתי ללא חברים כלל ובמובן מסויים הבטחון שלי ירד, איך ליצור חיים מלאים ולחיות ללא חיי חברה, איך לבנות את הבטחון שלי ולחיות את עולמי הפנימי ללא אישור חברתי.
כיום (כבר תקופה) הפן חברתי מת ורציתי לדעת אם להתעלות על הבדידות בלת ברירה?
איך להפוך את החסרון ליתרון, למשהו שיכול בסופו של דבר דווקא לעזור לי?