היי, אובחנתי עם הפרעת קשב וריכוז בגיל מאוחר. מסתבר שכל השנים מצאתי שיטות לעקוף את הקשיים הקשורים לבעיות הקשב.
בשנים האחרונות התחלתי להרגיש קושי נפשי ושאין לי את הכלים האמיתיים להתמודד עם תסמיני הקשב. הייתי בשלב שהבנתי שמה שאני צריכה זה ללכת לטיפול, הכיוון הוא טיפול התנהגותי שיתן לי כלים.
בשנה האחרונה(לפני המלחמה) איבדתי את הבן אדם שהוא הכל בשבילי, מרגישה חור בלב בכל רגע ואיתו באה תחושת הבדידות. בתקופת המילואים הרציפה הייתי מוקפת בעשייה ואנשים אז לא הרגשתי את זה, וכשחזרתי למרוץ החיים זה התעצם.
בנוסף אני מרגישה בדידות חברתית (הייתי הבן אדם הכי חברתי).
כעת אני רוצה ללכת לטיפול פסיכולוגי אבל בשילוב של שלושת המצבים שתיארתי אני לא יודעת לאיזה סוג טיפול ללכת. מצד אחד הטיפול ההתנהגותי יעזור לי במחנק שבחיי בעלי קשב וריכוז ומצד שני האובדן והבדידות מכאיבים.
יש סוג טיפול שמשלב בין כולם?
שלום שלומית.
את מתארת קשיים במספר אספקטים אשר אמנם משפיעים זה על זה, אך דורשים כל אחד מענה מסוג אחר. לכן, נדמה לי שבשלב הראשון כדאי לשלב בין טיפול פסיכולוגי פסיכודינמי שיסייע בעיבוד הקשיים הרגשיים וכך גם בהפחתת השפעתם, לבין אימון בתחום הפרעות הקשב. האימון יכול להציע כלים בסיסיים שישפרו את התפקוד ואת תחושת היכולת תך זמן קצר יחסית, ובפרט כאשר היבטים רגשיים אחרים יעובדו בטיפול. תוך כדי תנועה, תוכלי אולי לזהות איזה סוג עזרה מקצועית היא המתאימה לך ביות בשלב זה.
ליטל
.jpg)
