תפריט נגישות
Thank you! Your submission has been received!
Oops! Something went wrong while submitting the form.

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י אבחון אוטיזם בבגרות ב - 19/04/2024 00:08:57

    היי,
    אני בת 24, ולאחרונה נורא מטרידה אותי המחשבה שאולי אני על הספקטרום האוטיסטי.
    אני בטיפול כבר 3.5 שנים אצל פסיכולוגית קלינית. בהתחלה התמקדנו יותר בחרדה החברתית שלי, ובהמשך עברנו לדבר יותר גם על דברים מהעבר. עברתי טראומה מתמשכת בילדות והפסיכולוגית אומרת שיש לי cptsd. בנוסף אני מתמודדת גם עם skin picking שדי החמיר בתקופה האחרונה.
    הטיפול כן קידם אותי בהרבה מישורים בחיים שלי, עזר לי לפתח קשרים חברתיים במהלך הלימודים באוניברסיטה, ולעבד כל מיני דברים שקשורים לילדות ולמשפחה שלי. אני מרגישה מאוד מחוברת רגשית לפסיכולוגיה והיא מאוד משמעותית עבורי.

    אבל עדיין, אני הרבה פעמים מרגישה שאני שונה מאחרים. בתקופה האחרונה נורא מפחידה אותי המחשבה שאולי יש לי ליקוי אובייקטיבי במיומנויות חברתיות, כלומר שאולי החרדה החברתית שלי היא לא סתם פחד "בלי כיסוי"...
    אני מוצאת את עצמי כל הזמן מעלה כל מיני סיטואציות מהעבר, גם הקרוב וגם הרחוק (אפילו מהילדות המוקדמת) ומנתחת את ההתנהגות שלי בהן ואומרת לעצמי כמה שההתנהגות שלי לא היתה מותאמת חברתית - שהגבתי בצורה מוזרה, לא הייתי מספיק תקשורתית, ועוד..
    בנוסף יצא לי לאחרונה להיחשף לתוכן בנושא של אוטיזם אצל נשים, ולטענה שנשים על הספקטרום "טובות" יותר בהסתרת התסמינים ולכן הרבה פעמים לא מאובחנות או מאובחנות בצורה שגויה. וזה גרם לי להיכנס לחרדות שאולי גם אצלי זה בעצם המצב.

    לא העליתי את זה מול המטפלת בדיוק במילים האלה, אבל כן דיברתי כמה פעמים על ההרגשה שאני מוזרה שונה ואפילו "חייזרית". לרוב היא מתייחסת לזה בתור מחשבות שנובעות מהחרדה החברתית או מהטראומה שחוויתי.
    אבל איך אפשר באמת לדעת אם זה קושי שנובע מגורמים רגשיים, או שבאמת יש משהו נוירולוגי מאחוריו?
    האם באמת ההתנהגות שלי לא מותאמת חברתית, או שזו פשוט הטייה חשיבתית שגורמת לי "להעלות באוב" את כל הזיכרונות של החוויות החברתיות השליליות שחוויתי בשביל לחזק את האמונה השלילית שלי על עצמי?

    קצת מפחיד אותי לשאול אותה את זה בצורה ישירה, כי אני גם קצת מפחדת בתכלס לגלות שזה באמת נכון.
    ובנוסף אני תוהה האם בכלל יש תועלת בקבלת אבחנה כזו בגיל שלי? אולי הנזק יהיה גדול מהתועלת? אולי זה סתם יוריד לי עוד יותר את הביטחון והערך העצמי ויגרום לי לנסיגה חברתית..
    אבל עדיין יש לי כמו מחשבות טורדניות על הנושא הזה שלא מרפות. בשבועות האחרונים אני מרגישה שהמחשבות על הנושא הזה ממש מכניסות אותי לחרדות ומונעות ממני לתפקד ולהתרכז בתחומים אחרים של החיים.
    מה כדאי לעשות?

    תשובה: דריה
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 19/04/2024 10:07:21

    שלום דריה.


    ההכרה שלך בפחד מפני קבלת האבחנה היא בעיניי הדבר החשוב ביותר שכתבת, ומאחר ותיארת כמה רגיש הנושא, אני חושבת שלמרות הקושי, חשוב מאוד להעלות את הנושא בטיפול ולחשוב יותר על משמעותו עבורך. לקבלת אבחנה יכולות להיות השפעות שליליות וחיוביות- כל אדם שמקבל אבחנה פוגש אותה באופן אחר- וחשוב שיהיה מקום לעיבוד ודיון.


    לצד כל האמור, אני חושבת שבו זמנית חשוב לבדוק עם המטפלת מה את בעצם מחפשת. האם העניין הוא אכן האבחנה, או אולי הצורך בהרחבת שיטת הטיפול (טיפול תרופתי או טיפול קבוצתי, למשל), או התייחסות לחוויה של תקיעות מסוימת בטיפול.


    ליטל

אנשי מקצוע ומכונים

ד"ר עדן וייס שדה

ד"ר עדן וייס שדה

קרית אונו
ענת דפנא

ענת דפנא

רעננה
ג'ני גוטמן

ג'ני גוטמן

עין הוד
ליאת טייר

ליאת טייר

קרית טבעון
עליסה הראל

עליסה הראל

נס ציונה
הילה ברנר

הילה ברנר

תל אביב - יפו
טל יהודה

טל יהודה

רעננה
נועה ארנטל

נועה ארנטל

תל אביב - יפו