תפריט נגישות

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י לליטל מפיצי ב - 25/01/2024 11:52:37

    ליטל כואב לי נורא נורא נורא
    אתמול הייתי אצל הפסיכיאטרית
    היא העלתה לי את הלמיקטל ל50 בנוסף לסרקןואל
    היא אמרה שבנוסף לבורדרליין ולפיטיאסדי יש לי מאניה דפרסיה
    האמת לא משנה לי הגדרות
    אני כאובה נורא
    ואין לי סיבה
    הכל טוב בבית הזוגיות מהממת כולם אוהבים אותי בחברה אני אהובה ורצויה וכיפית ומלאת הומור
    ואז כשאני לבד מתחילות החבטות והכאב המשוגע מתפוצץ לי בלב
    כבר שבוע שאני נלחמת לא לפגוע בעצמי
    והיום עשיתי את זה
    כתבתי לפסיכו בבוקר שאני חייבת עזרה והיא לא ענתה לי
    אני כועסת עליה היא היחידה שיודעת מהמצב שלי
    כולם חושבים שהכל טוב בגלל המאניה
    אני שחקנית 10
    אף אחד לא מדמיין שהבית שלי לא נקי שהכלים משבת עוד בכיור
    שיש לי ערמות כביסה לא מקופלת
    שאני במיטה עד שצריך לקחת את הילדים
    שכואב לי נורא
    אני מפחדת להכנס שוב ללופ של פגיעה עצמית.
    אבל זה משחרר לי את הכאב
    זה עוזר לי לבכות
    אני כועסת על הפסיכו שלי שלא ענתה לי כשהייתי צכה אותה
    כואב לי
    ככ כואב לי
    לעזעזל
    אני לא מאמינה שלפני שבוע או שבועיים הייתי בהיי מטורף ואושר
    חשבתי שזהו זה מאחוריי
    ושוב נפלתי
    תעזרי לי ליטל.

    תשובה: לליטל מפיצי
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 29/01/2024 09:05:44

    שלום לך.


    אני מצטערת לשמוע על הכאב והקושי הרב שאת חווה.


    המעבר ממאניה והיי למצב ה"רגיל" או הדכאוני הוא אכן מעבר לא פשוט, ומכאיב עוד יותר, אולי, ברגעים בהם את חשה שאין לך תמיכה מספיק הדוקה ועוטפת במעבר הזה. לצד זאת, אני רוצה להזכיר לך שהקושי היה צפוי- את עצמך חזית אותו- והוא חלק מהוויתור על הרגשה טובה אך כוזבת והרסנית. כלומר, הוא חלק מהדרך למצב בריא, חי ואמיתי יותר. לכן, נסי להזכיר לעצמך שרק עוד קצת, והדברים יתייצבו, ועם ההתייצבות תבוא גם רגיעה.


    ליטל

אנשי מקצוע ומכונים