היי,
נדרש ממני הרבה אומץ לרשום פה, גם אם זה באופן אנונימי. אולי כי זו פעם ראשונה שאני מציפה את הבעיה.
אני אפילו לא יודעת מה הבעיה.
החיים שלי טובים, האנשים שסביבי הם בית וחוץ מבטחים. יש לי אפילו מקום שאני בורחת אליו כל פעם שהשיגרה מרגישה קצת חונקת.
עבודה טובה, אני מוערכת ואין לי קושי משמעותי שעברתי או "שריטה".
אבל הרבה פעמים קורה שאני מרגישה פתאום מדוכאת. אבל מאוד מדוכאת.
מחשבות שליליות, נפש הרוסה, חיים שלמים שנראים כחסרי משמעות.
ברגעים האלה אני מנסה למצוא את הטוב וממשיכה לחיות כרגיל, אבל הרגש הזה מאוד מפחיד אותי. אני לא מבינה מאיפה הוא בא? פתאום רמת הלחץ עולה ואני נכנסת לחרדות ופחדים שבכלל לא תואמים את המציאות.
אני מתלבטת אם זה בכלל רלוונטי ללכת לטיפול? כל שאר ההודעות פה כל כך קשות והלב שלי איתם, להשוות את מה שיש לי אליהם מרגיש לי ילדותי ולא רלוונטי.
אבל אולי מספיק לטאטא מתחת לשטיח?
אני לא יודעת.
באמת שלא.
אשמח להכוונה, לפחות ראשונית, לאשש את זה שאני פשוט צריכה הדרכה ולא משתגעת.
תודה מראש!