שלום רב
ביתי, בת 11 סובלת מחרדות שמשפיעות על איכות החיים.
היא ישנה עם אחותה הגדולה. אם אחותה לא נכנסת איתה לחדר בלילה באותה השעה היא מפחדת ללכת לישון לבדה. מפחדת להתקלח לבד.
כששאלתי ממה היא מפחדת, היא ענתה שמפחדת שאנשים ייכנסו מהחלון. היא רציונלית מבינה שזה בלתי אפשרי, מה גם שהבית מסורג ובקומה גבוהה, אבל אומרת שלא יכולה להוציא לעצמה את המחשבות מהראש.
בנוסף מפחדת מדמויות מפחידות שראתה באחד הסרטונים שרצים ברשת.
שוב, היא מבינה שזו דמות דמיונית, ועדיין..
אציין כי לא היתה פריצה או משהו דומה שעורר את הפחד.
אני מבינה שכדאי להתחיל טיפול, הייתי שמחה לשמוע איזה סוג טיפול יהיה האפקטיבי ביותר למצב, גם מבחינת מהירות ההשפעה, כי איכות חייה מתחילה להיפגם.
ואם יש עיצה טובה לנסות להתמודד עד שנמצא איש מקצוע מתאים ונתחיל, אשמח לשמוע. תודה רבה
שלום מירב.
חרדה מהווה בדרך כלל ביטוי של גורמים ותכנים נפשיים לא מודעים אשר מביאים עצמם לידי ביטוי דרך סימפטומים ולכן, ולאור הירידה באיכות החיים שאת מתארת, אכן כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי. שני כיווני הטיפול שיכולים לסייע הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי אשר מציע טכניקות התמודדות ממוקדות לנטרול החרדה וטיפול דינמי אשר מציע מענה מקיף ומעמיק יותר לקשיים שבבסיס הסימפטומים. באופן כללי, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מתאים כאשר ישנה מוטיבציה גבוהה לטיפול וכאשר הקושי הוא נקודתי וממוקד בבעיית החרדה. במידה והחרדות מופיעות על רקע של קשיים נרחבים יותר (למשל בהיבטים של דימוי עצמי, יחסים חברתיים, מצב רוח ירוד וכד'), ו/או כאשר הילד עצמו מדווח על מצוקה וסבל נפשי, מוטב לפנות לטיפול דינמי אשר מציע מענה להיבטים נפשיים רחבים יותר. מעבר לכך, מציעה לקרא על סוגי הטיפולים ולנסות להרגיש מי מהם מתאים יותרלסגנון ולצרכים של ביתך.
ליטל
תוכלי למצוא כאן רשימת מטפלים שמתמחים בטיפול בילדים להתייעצות ובחינת טיפול
.jpg)
