תפריט נגישות
חיפוש

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י הי ב - 02/08/2020 07:51:41

    מפריע לי שפונים אלי
    בהערות שחוזרות על עצמן
    מפריע לי שעושים דווקא. במיוחד אנשים
    שאני חייב לראות אותם והם לא נעימים לי כמו שכנים או חברים למסגרת מסויימת
    עם אנשים שיודעים לתת מרחב מחיה אין לי בעיה או עיניין מיוחד
    אנשים שיותר מידי מנסים לתפוס את תשומת ליבי בלי שאהיה ער לכך
    אני מסתבך איתם
    עם אנשים חדשים אין לי כבר בעיה כי למדתי כבר לשמור מרחק
    מהמלכודות הרגשיות או הנפשיות האלה
    אבל עם אנשים שהיתה בעיה איתם בעבר זה לא נגמר צריך לעבוד קשה כדי להרחיק אותם
    כאילו צריך להיכנס למצב של עימות או מלחמה
    והם מחפשים את המקום הפגוע לכאורה
    ולשם נטפלים
    ובשבילי זה קצת כמו מגנט שמושך אותי לסיטואציה עם האנשים האלה
    (וקשה לי מבחינה פנימית להתעלם מרגשות האלה כעס מצוקה שיעזבו אותי לנפשי
    אני לא באמת רוצה שינטשו אותי)
    וגורם לי חולשה מסוימת
    למרות שהם יודעים שאני לא רוצה שהם יתקרבו אלי
    והם בכל זאת מתקרבים כמו צבועים בטבע שמתאספים ביחד כדי לטרוף איזו חיה מחוץ לעדר שלה
    ואני לא מבין למה הם עושים את זה
    זה באמת עד כדי כך נמוך?
    אני לא מוכן להצטרף אליהם
    מה שנקרא אם אתה לא יכול לנצח אותם תצטרף אליהם
    ואני בעיקר לא רוצה להצטרף לדפוקים כאלה
    מה שכן כבר כמעט הצלחתי לנצח את כל אלה
    בלי להרגיש דחייה חברתית
    נראה לי שכבר הרוב התייאשו
    איך יוצאים מזה?
    הייתי רוצה שלא יהיה לי אכפת מהם בכלל


    תשובה: מה שאני לא רוצה
    נכתב ע"י ליטל פלג ב - 03/08/2020 18:05:41

    שלום לך.


    נשמע מדבריך שאתה נע בין "רסיסים" של אכפתיות או עניין באנשים אחרים והקשרים איתם, לבין תחושה שכל התקרבות היא מלכודת מסוכנת, מקום בו תפגע בדרכים שונות. אני מתארת לעצמי כמה לא קל לשאת שתי מגמות סותרות כאלו, אשר מתקשות להתיישב זו עם זו ולכן אולי דוחקות לעמדה של ניתוק וחוסר אכפתיות. אני יכולה רק לתאר לעצמי שהתחושות שאתה חווה, לצד הקושי הכרוך בהן, הן חלק מתהליך ותנועה נפשית ולכן, מציעה להמשיך ולהביא אותן לטיפול שלך, לתת להן מילים ומשמעות ולאט לאט לאפשר לעצמך צמיחה של אפשרויות נפשיות ובין אישיות חדשות.


    ליטל

אנשי מקצוע ומכונים