תפריט נגישות

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י איתמר ב - 07/02/2020 03:05:18

    היי לפני שאתחיל חשוב לי לציין שאני בן 23 ,והמאפיינים האלה (רציונלי, מחושב, רגיש) ביחס לאוכלוסיה אצלי הם מאוד חזקים.
    (אם קיים שגיאות כתיב / מטפורות לא מובנות אני מצטער על זה מראש).

    מגיל קטן לאף אחד לא היה אכפת ממני, הרגשתי כאילו נלווה ללא זכות דיבור, ובמהלך הבית ספר לא היה לי קשיים לימודיים, היה לי פוטנציאל רב אבל היה לי קשיים חברתיים, תמיד הרגשתי לא שייך. כאילו אם לא הייתי נוכח בכיתה אז לא היו שמים לב וכך גם בבית (חוסר אכפתיות והתייחסות).
    ילד רגיל, חסר יחודיות בכל צורה, וכאשר הגעתי לתיכון נלחמתי לבד בשביל לקבל את הבגרות וגם הבגרות עברתי על הקשקש, ובמהלך התיכון עברתי התעללויות מילוליות ופיזיות, כאשר הגעתי לצבא, רציתי שיעריכו אותי ויראו בי למשהו ולכן התגייסתי לקרבי והוכרתי כחייל בודד חריג, (חסר קשר עם האב והאם) . וגם בשירות סבלתי מקשיים חברתיים, לקראת סוף השירות הבנתי שעדין אין הערכה ואכפתיות מצד אף אחד וירד לי המוטיבציה ושיניתי תפקיד לתפקיד זוטר, כאשר סיימתי את הצבא רציתי להראות שאני שווה משהו וכן יצא ממני משהו למרות כל הקשיים, וחקרתי במשך זמן רב עד שהגעתי להחלטה שאני רוצה ללמוד מדעי המחשב. כאשר ניסיתי להתקבל לאוניברסיטה לתואר ראשון, ביצעתי מכינה ונכשלתי כמה פעמים למרות המאמץ הרב וההשקעה. אני לא אדם רע, אני בעל אופטימיות רבה אבל נשחקת לאט לאט, מרגיש שכל החיים נגדי. אף פעם לא הייתי בזוגיות למרות שניסיתי במשך המון שנים, ניסיתי ללמוד ונכשלתי למרות שהחיים באו ואומרים לו שאני חסר יכולת. אני מאמין שאולי הפנימי שלי מדהים אבל יחסית לנורמה אני נראה מבחינה חיצונית סביר, אני מגיל קטן עד היום סבלתי מקשיים חברתיים, כלכליים, רומנטים, בהשכלה. שהייתי ונשארתי לבד ללא הערכות או אכפתיות מצד הקרובים. מרגיש שאין לי כלום. הגעתי למצב שלא משנה מה יגידו לי בישביל לרומם את המוטיבציה / מצב רוח שלי אוטומטית ללא הבחנה אני לא יקשיב בגלל שאני נחשפתי להרבה כישלונות והחיים הקשים שעברתי חוויתי אותם על בשרי. ( כמו שלוקחים חתיכת ברזל, הרי ברזל הוא חזק.. מכה אחת לא יזיז לו, אבל מספר גדול של מכות ויתחיל ללהשפיע על הברזל). למרות כל ההישגים שהגעתי אליהם. הם בעיני לא שווים כלום. אני מתחיל להתפרק נפשית למרות שאני תמיד שמח ואופטימי. היום אני מרגיש תקוע מבחינה השכלתית וכלכלית. אני חסר כיוון, ללא שאיפות, מטרות ותשוקות.

    אני חושב לעבור ולהתחיל חיים חדשים במקום אחר. ( אולי אני נמצא על הסוס הלא נכון)

    לדעתך מה אפשר להסיק? מה אוכל לעשות?
    תודה.

    תשובה: התמודדות נפשית
    נכתב ע"י יעל ימיני ב - 07/02/2020 17:42:34

    שלום איתמר,


    נשמע שאתה מתמודד כבר שנים רבות עם קשיים בתחומים שונים, כאשר נשמע שיש לקשייך הרגשיים בסיס הקשור בסביבת הגדילה ובחוסר בדמויות הוריות תומכות ומכילות. משמע לשמוע שאתה מרגיש שלמרות הכל יש לך בסיס חזק. אני מבינה שהחוויות שחווית גרמו לך להרבה מצוקה ולתחושת ייאוש שהצטברה לאורך השנים. מאחר והמצב הינו מתמשך, אני לא בטוחה שמעבר למקום חדש יפתור את הכל. הייתי ממליצה דווקא להתחיל בטיפול נפשי מעמיק, בו תוכל לקבל תמיכה משמעותית ומסגרת מכילה, מתוכה ניתן יהיה להתחיל לעבד את חוויות הילדות וכן את החוויות האחרות לאורך חייך שגרמו לך למצוקה. אתה עדיין צעיר וכל החיים לפניך, אל תתייאש וחפש עזרה מתאימה. אינך צריך להישאר לבדך עם כל החוויות והתחושות הללו. 


    בהצלחה,


    יעל 


    תוכל לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול נפשי להתייעצות ובחינת טיפול

אנשי מקצוע ומכונים