תפריט נגישות

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י קרן שקד ב - 17/11/2019 21:28:48

    שלום,
    אני בת 14, ואני בכיתה ח
    אני מרגישה שאני פשוט שוקעת. אני מרגישה שאין לי יותר זהות. יש לי לחץ מאוד גדול בלימודים ואני פשוט מרגישה שאני עומדת להתפוצץ ובנוסף אני לא שלמה עם הגוף שלי ועם הבחירות שלי.
    תמיד הייתי ילדה עם עקרונות מאוד מוצקים, שתמיד יודעת מה לעשות ותמיד הכל הלך לי די בקלות.
    ובזמן האחרון אני פשוט מרגישה שהכל נהיה יותר ויותר קשה- עם זה בלימודים, עם זה לגבי הגוף שלי ועם זה בבחירות שאני עושה.
    אני פשוט לא יודעת מה לעשות. בא לי לבכות, או שבא לי לצעוק. לא בא לי לעשות כלום.
    אני גם מאוד פרפקציוניסטית ואני נורא נורא מודעת לעצמי ולפעמים בא לי פשוט להתנתק ולהיות יוצר רגועה ולשחרר מעצמי אבל אני פשוט לא מסוגלת.
    אני מרגישה גם רע, בגלל שאני לא מרגישה שיש לי זכות בכלל להתלונן כי ברוך השם יש לי הרבה חברות, יש לי משפחה טובה ואני גם די טובה בלימודים, אבל הכל פשוט קשה לי.
    אני מרגישה שאני מעמידה פנים שאני חזקה ואני בטוחה בעצמי ושום דבר לא מזיז לי אבל זה פשוט לא נכון.
    ואני תמיד הייתי די עצבנית אבל בזמן האחרון אני פשוט עצבנית מכל דבר קטן ואני מנסה לבלוע את זה אבל אני מרגישה שזה אוכל אותי.
    גל ההתבגרות כל כך קשה לי- כל החברות שלי כאלה מושלמות וחכמות ואני פשוט מרגישה לא שייכת

    תשובה: אני מרגישה שאני שוקעת
    נכתב ע"י יעל ימיני ב - 18/11/2019 16:49:35

    שלום קרן,


    נשמע שאת נושאת על עצמך משקל כבד, ושהניסיון להעמיד פנים ולהיראות כאילו הכל בסדר גובה ממך מחיר נפשי. גיל ההתבגרות הוא גיל מורכב, שיכול להיות לא פשוט, בו עולים לרוב רגשות חזקים שונים, בשילוב עם התמודדויות הקשורות בגיבוש זהות, בהתמודדויות חברתיות שונות וכן בהתמודדויות הקשורות בלימודים ובמשפחה. עיסוק בגוף ובשינויים שהגוף עובר גם הוא מאוד אופייני לגיל ההתבגרות ומאוד נפוץ שבני נוער (ובייחוד בנות נוער) יחוו קושי לקבל את השינויים שהגוף עובר (כמובן, שלרוב חוויה זו משתפרת עם הזמן).


    אני בטוחה שלמרות התפיסה שלך את החברות שלך כ״מושלמות״, גם הן (לפחות חלקן) עלולות לחוות קשיים דומים לשלך. בתרבות בה אנו חיים היום, נפוץ מאוד שבני נוער (ואפילו מבוגרים) מרגישים שהחיים של אחרים קלים או יפים יותר, בין השאר בגלל הדימויים שאינם מציאותיים אליהם אנחנו נחשפים ברשתות החברתיות וברשת בכלל. השאיפה (הבלתי אפשרית) לשלמות יכולה לגרום למתח נפשי גדול, ולכן לא פלא שאת חווה עצבנות. חשוב מאוד להבין שאת לא לבד, ובני נוער ואף מבוגרים רבים מרגישים כמוך. אני מציעה שכשלב ראשון, תנסי לשתף אדם שאת סומכת עליו. הזכרת שיש לך משפחה טובה, אז אולי יש דמות במשפחתך שתוכלי לחלוק איתה את רגשותיך. אם לא, אולי תוכלי לשתף חברה טובה. הרגשות שלך, גם אם הם קשים או חזקים מאוד, הם לגיטימיים, ומותר לחוות כעס, תסכול וקושי. אין טעם לנסות לדכא את החוויה שלך, מאחר והיא לגיטימית והניסיון להתנהג כאילו את לא מרגישה את מה שאת מרגישה עלול להחמיר את המצב. בנוסף לכך, תמיד יש אפשרות לפנות לטיפול פסיכולוגי, בו תוכלי לבטא את רגשותיך השונים ולעבד את החוויות שאת חווה וכן להתחיל להבין את המקורות למצוקה שאת חווה כרגע.


    כך או כך, חשוב לא להישאר לבד עם מה שאת מרגישה, ולהתחיל לשתף ולבקש תמיכה. זו ממש לא בושה, להיפך, לדעת להיעזר זה ביטוי לכוח. אין סיבה שתסבלי כל כך, ובטח לא לבד. באמצעות תמיכה מתאימה אני מאמינה שתוכלי לחוות הקלה ומקווה שתחזרי להרגיש טוב יותר.  


    בהצלחה,


    יעל 


    תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול במתבגרים איתם תוכלי להתייעץ ולבחון תחילת טיפול.

אנשי מקצוע ומכונים