שלום.אני אספר את הסיפור שלי בקצרה.
אני לומד הנדסת ביוטכנולוגיה משחכתי את התואר ל5 שנים ונשאר לי עוד סמסטר. החל מסוף השנה השניה התחלתי לשאול את עצמי מה המטרה בכל הדברים שמלמדים אותי, למה מלמדים אותי כמו רובוט ולא מלמדים אותי איך ליישם את הדברים אהלו בחיים האמיתיים אבל לא פרשתי כי הרגשתי שלא התנסתי מספיק כדי לפרוש וכי יש לי איזשהו נושא מחקר שהייתי רוצה לחקור.במהלך הלימודים די הסתגרתי עם עצמי הזנחתי את המשפחה את הבריאות וכל מה שהייתי עושה לפני הלימודים ועם הזמן התחושה של מה אני עושה פה ולמה המערכת הזו לא באמת מלמדת אותי כלום הלכה וגדלה .לצערי מי שהיתיעצתי איתו באותה תקופה לרב היו משפחה שכמובן כל פעם אמרה תסיים את התואר ואז תעשה מה שאתה רוצה. סחבתי את התחושה הזו עד עכשיו ועכשיו אני בסמסטר האחרון שלי. בשנה הזו קרו לי מספר דברים שהם: אני צריך לעבור ניתוח בברך ,לעשות טיפול שיניים שהזנחתי שיכול לעלות הרבה כסף, אישרו לי לעבוד על הנושא מחקר שרציתי לחקור ושהיה הסיבה שנשארתי בתואר אבל אני מרגיש שאני נשאב לדיכאונות ואין לי מוטיבציה לטפל באף אחד מהדברים האלו כי אני כל הזמן במחשבות של איך ננתי לעצמי לבזבז 4 שנים מהחיים שלי ולא למדתי כלום אלא עשיתי מה שאחרים אומרים ומה יהיה אחרי שאסיים. כרגע אני מרגיש שיש לי הרבה כעס על המערכת האוניברסיטאית ועל המשפחה ובאיזשהו מקום אני רוצה לצאת מהלימודים או לעשות הפסקה כדי להוכיח שאני מחליט על עצמי. כמו כן, השנה הזו די חופשית אבל בגלל שאני נמצא במערכת הזו זה מרגיש שזה מהווה איזשהו מחסום פסיכולוגי לטפל בבעיות שלי.
אני שוקל לעשות הפסקה של סמסטר כדי לסדר את הדברים אבל באיזשהו מקום אני מפחד ששנה הבא זאת תיהיה השנה השישית שלי בתואר ושאולי עדיף לסיים את הסמסטר הזה ואז כבר שנה הבא אני יהיה חופשי ועם אופציות אחרות.
אז אחרי החפריה אשמח מאוד ליעוץ או הכוונה למי אפשר לפנות.
תודה