תפריט נגישות
חיפוש

פורום פסיכולוגיה

  • נכתב ע"י רינת ב - 15/06/2018 15:19:57

    היי ליטל שבת שלום.
    כבר שבוע אני מסתובבת עם תחושה לא נעימה שברגע שגיליתי שלאבא שלי יש דמנציה זה מדכא אותי אני מרגישה שאני עסוקה במחשבה עליו כל הזמן אני כבר שבוע שוכבת במיטה ובוכה אני כן עוברת שינוי תרופתי אני כן אתחיל טיפול כך לפחות החלטתי לחלוטין טיפול אולי פסיכולוגי או משהו אחר אבל אני מרגישה שבלי סוף אני מתעסקת רק בזה אני לא יכולה לקבל את זה בשום אופן אני לא יכולה לעשות שום דבר אחר דיברתי עם הרופא והוא אמר שאין מה לעשות אני צריכה לקבל את זה ולהמשיך בשגרה אבל קשה לי עד כדי כך שאפילו יש לי קוצר נשימה מרוב דיכאון וחרדה בגלל אבא שלי לפני זה הייתי שמחה לגמרי היו לי חיים אחרים וטובים במיוחד זה קורה לי שאני מסתובבת עם המועקה הזאת כבר מיום חמישי שעבר כמה שיש לי תמיכה מכל מיני כיוונים מהמשפחה אני לא יכולה לקבל את זה עד שבסוף באתי לאבא שלי בכיתי ואמרתי לו שיש לו שהרופאה אמרה שיש לו דמנציה אבא שלי לא הבין ולא הרגיש טוב על מה שהרופאה אמרה לו וזה גם מעצבן אותי שהרופאה קובעת שיש לו דמנציה אני כל הזמן רבה עם אימא שלי היא עצבנית בלי סוף בבית לאשפוז בטח ובטח וגם לבתי חולים פסיכיאטרים אני לא רוצה ללכת יש לי פסיכיאטר פרטי אין לי כרגע עם מי להתייעץ לכן אני פונה אליך האנרגיה שלי נמוכה גם אני מרגישה חוסר חשק לעשות דברים איך אני יכולה להקל על עצמי ולקבל את מה שיש לאבא שלי ולהשלים עם זה? איך בכל זאת אני יכולה לחזור לשגרה? לחיים שמחים? הכוונה יותר לעזרה עצמית מאשר פסיכיאטרים בבתי חולים עם הרופאה אני כבר אדבר אבל אני צריכה להזמין תור ועד שיהיה לי תור היום יום שישי אני במצוקה ואין לי למי לפנות מה עושים? תודה ליטל

אנשי מקצוע ומכונים