בוחרים לבחור: מה גורם לנו ללכת או לא ללכת לקלפי?

צוות בטיפולנט

להצביע או לא להצביע? זאת השאלה!

אחוזי ההצבעה הנמוכים ברבות ממערכות הבחירות המקומיות והמדיניות העסיקו פסיכולוגים ומדענים פוליטיים אשר ניסו לזהות את הגורמים החברתיים והפסיכולוגיים המשפיעים על החלטתנו להצביע או להימנע מהצבעה בבחירות.

כיוון שהצבעה בבחירות עשויה להיות חוויה מייגעת הכוללת נסיעה, עמידה בתור ופגיעה בשגרת העבודה, תוך ידיעה ברורה שהשפעתו של הקול האישי על תוצאות הבחירות כמעט בלתי מורגשת, חלק מן הפסיכולוגים הציעו להגדיר את ההחלטה האינדיבידואלית לצאת להצביע כ"החלטה בלתי רציונלית". אז מה גורם לחלק מאיתנו להחליט אותה?

X+Y = קלפי

בפועל, קיימת שונות רבה בהרגלי ההצבעה של אנשים שונים - חלק מן האנשים נוטים להצביע בקביעות בכל מערכת בחירות, אחרים אינם נוהגים להצביע כלל וחלק מן האנשים יצביעו רק בחלק מן המקרים - אז מה משפיע על החלטתנו?

בשנות ה-50 פותחה נוסחה מתמטית לחישוב ההסתברות של אדם מסוים למימוש זכות ההצבעה. נוסחה זו התבססה על משתנים כמו מידת הרווח האישי לה מאמין האדם שיזכה בעקבות הצבעתו, עלות הליך ההצבעה האישי במונחים של זמן וכסף, תפיסת המידה בה עשוי קולו של האדם להשפיע על התוצאה הכללית ומידת הסיפוק הפסיכולוגית הנגרמת מההשתתפות בהצבעה.

נוסחה חדשה יותר מציעה כי ההחלטה האם להצביע או לא נובעת משילוב בין 3 גורמים:

1. מידת המוטיבציה להצביע - מוטיבציה נובעת מגורמים כמו העדפה משמעותית של אחד המועמדים, תפיסה של מחוייבות אישית ועוד.

2. היכולת להצביע - היכולת להצביע קשורה בנגישות ובהירות המידע על המועמדים ועל שיטת ההצבעה, וביכולת האישית לעבד ולהבין נתונים אלו.

3. הקושי הכרוך בהצבעה - היבט הקושי מתייחס לגורמים טכניים ופרקטיים כמו נגישות הקלפי.

• עדיף לקבל החלטה טובה היום,
  מאשר החלטה מושלמת מחר

  
• איך נעזור לעצמנו להפוך לאנשים
  שתמיד רצינו להיות?

  
• למה אנחנו משקרים ומתי
  כדאי לפנות לטיפול?

  

מי הולך להצביע?

מחקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה הפוליטית עסקו בגורמים הקשורים בהחלטה להצביע ומצאו כמה נתונים מעניינים:

# נתונים דמוגרפיים שנאספו לאורך שנים מצביעים על כך שעלייה ברמת ההשכלה וההכנסה הכספית, מגדילה את סיכוייו של האדם להצביע.

# מבוגרים נוטים להצביע יותר מאשר צעירים.

# אנשים החיים בערים מצביעים פחות מאשר אנשים החיים ביישובים כפריים.

# זוגות נשואים מצביעים יותר בהשוואה לרווקים, אך שיעור הגברים המצביעים זהה לשיעור הנשים המצביעות.

# גורמים אישיותיים ותכונות אופי נמצאו כקשורים בנטייה להצביע. כך למשל, אנשים סבלניים ואלו הנוטים לבטוח באחרים הם בעלי סבירות גבוהה יותר לממש את זכותם להצביע.

# מחקרים שנערכו בקרב תאומים שהופרדו בלידתם ובקרב אנשים אשר אומצו בילדותם מצביעים על כך שגנטיקה משחקת תפקיד משמעותי בבחירה להצביע. כך, בעוד שתפיסה פוליטית ספציפית מושפעת בעיקר מהסביבה המשפחתית-חברתית של האדם, הנטייה להצביע (או לא להצביע) מושפעת בעיקר מגורמים גנטיים-תורשתיים.

# גורמים חברתיים כמו סולודריות קבוצתית, חוויה של יכולת השפעה חברתית, תחושת מחוייבות אזרחית ולקיחת חלק פעיל בארגונים ופעילויות חברתיים מגבירים את הנטייה להצביע.

לצאת להצביע - אגוגיסטי או אלטרואיסטי?

סוגייה מעניינת אחרת הנוגעת להיבט האישיותי בהצבעה, היא המחלוקת לגבי קיומם של מניעים אגואיסטיים או אלטרואיסטיים בהחלטה להצביע. התומכים ב"תפיסה האגוצנטרית" רואים את הנטייה להצביע כנובעת מ"אשליית הבוחר", כלומר נטיית הבוחר להאמין כי במידה והוא יצביע, אנשים דומים לו יצביעו גם כן למועמד בו הוא עצמו תומך.

כמו כן, התומכים בתפיסה האגוצנטרית מציעים כי ההצבעה מחזקת את תחושת השייכות לקבוצה חברתית רחבה יותר ("אני מרגיש שייך לחברה הישראלית") ולכן היא למעשה נעשית למען רווחתו הרגשית האישית של הבוחר.

עם זאת, בהתייחס לעובדה שהצבעה היא התנהגות אשר רווחיה האישיים נמוכים לעומת העלויות שלה, חלק מן החוקרים תומכים ב"גישה האלטרואיסטית". מחקרים התומכים בגישה זו הצביעו על קיומו של קשר בין התנהגות אלטרואיסטית בניסוי לבין הנטייה להצביע בבחירות: אחוזי ההצבעה היו גבוהים משמעותית בקרב אנשים אשר בחרו להתחלק במענק כספי עם אחרים ביחס לאנשים אשר בחרו להשאיר את כל המענק לעצמם.

אז מה יכול לגרום לאנשים כן לצאת להצביע?

הפסיכולוגית החברתית ד"ר וונדי ווד מתייחסת לנטייה להצביע כאל הרגל או נורמה חברתית, ומחלקת את הבוחרים לשתי קבוצות: (1) בוחרים מתוך הרגל ו-(2) בוחרים ספציפיים לבחירות.

1. בוחרי הרגל: בוחרים מתוך הרגל הם בוחרים אשר יצביעו בכל מערכת בחירות ונטייתם להצביע מושפעת מ"רמזי הצבעה" כמו שיחות מקומיות על הנושא, פרסום וכן הלאה. אלו בוחרים אשר ילכו להצביע בכל מקרה, ולכן החלטתם להצביע אינה בהכרח תלוי במאמצי שכנוע של אחרים.

2. בוחרים ספציפיים: החלטתם של בוחרים ספיציפיים להצביע תעשה בדרך כלל מתוך הזדהות עם מועמד ספציפי או לחץ חברתי המופעל עליהם. בוחרים אלו מתגייסים לצאת להצביע במערכות בחירות מסוימות, ועשויים להחליט להצביע או שלא להצביע בהתאם לנסיבות או להשפעה חיצונית.

כיצד ניתן לגייס להצבעה?

בנוגע לקמפיינים לקראת בחירות וגיוס אנשים לצאת להצביע, מסתבר שישנו הבדל משמעותי בין שיטות פרסום שונות. בעוד שפניות טלפוניות נמצאו כבלתי יעילות בעליל (מי מאתנו לא קיבל SMS או טלפון בלתי מזוהה לפחות אחד בשבועות האחרונים ממפלגה זו או אחרת?). לעומת זאת, נמצא כי הדרך היעילה ביותר להגברת הנטייה להשתתף בבחירות היא באמצעות פנייה אישית (כן, כן, דפיקה אישית על כל דלת ודלת. כמה מבטיח, כך לא ישים). שיטה שיעילותה פחותה אך עדיין משמעותית היא פנייה בכתב הכוללת תזכורת על תאריך ההצבעה.

כמו כן, באופן מפתיע, מספר מחקרים הצביעו על כך שפרסום התוצאות המשוערות לפני הבחירות (סקרים, רבותיי, סקרים) גורם לחלק מן האנשים לוותר על ההצבעה מתוך תחושה שקולם לא ישנה את המצב לטוב או לרע.

מקורות