חיפוש

שיטת ימימה- 'הילד' שבכל אחד מאיתנו

שיטת ימימה- 'הילד' שבכל אחד מאיתנו

פורסם על ידי בת אל ויואנטי

לפני מספר שנים קיבלתי מתנה גדולה- ידע מהותי ש"שידרג" את איכות חיי. את הידע הזה רכשתי, לא באוניברסיטה ולא במוסדות חינוך אחרים, אלא ב"שיטת ימימה" או כפי שנקראת גם "לימוד חשיבה הכרתית". ימימה אביטל הייתה מורה רוחנית, אשר במהלך שיעוריה מסרה לתלמידיה טקסטים שנקראו "חלקים". אותם חלקים נרשמו על ידי תלמידיה ומועברים הלאה גם היום.

במאמר סוגריים אציין שקימות גם שמועות על השיטה, שהיא כמו "כת" או "זרם רוחני" ניו-אייג'י לסלבריטאים. אני מזמינה את הקורא לשים את כל אלו בצד ולהתבונן בנאמר כאן, כמו קונה בסופר: אינך מוכרח לאהוב את כל המוצרים, קח רק את אלו שטובים עבורך.

השפה המיוחדת של ימימה אינה מנסה 'לאמן' את השכל, ע"י סיסמאות ואמירות חיוביות. כולנו יודעים שכשהלב דואב שום "דיבור שכלי" לא עוזר לנו או מנחם אותנו. לפיכך, בשיטה זו ההבנות אינן שכליות כי אם רגשיות. הלימוד מקלף עוד ועוד שכבות, מתוך ניסיון להגיע אל ליבנו הסגור וליצור את מה שנקרא "בינת הלב".

את ההבנות הנלמדות והמתפתחות בהשראת השיטה אני מביאה אל תוך הקליניקה. המטופל לומד את השפה החדשה והמיטיבה של ימימה ומפתח הבנות עמוקות ואישיות משלו. המטופל לומד להסתכל על עצמו ועל העולם בדרך אחרת- באופן אוהד, מיטיב ומקבל. הראייה החדשה מביאה אותו לחיות חיים מלאים, אמיתיים ומספקים - גם כאשר המציאות החיצונית אינה רצויה ואיננה משתנה.

יש מספר מושגים עיקריים בשיטה ואגע בחלקם על קצה המזלג.

המושג המרכזי הוא: 'הילד' שיש בכל אחד מאיתנו. הילד מוגדר כרישומי הנפש השליליים מהילדות. כשימימה מדברת על הילד הזה היא לא מדברת על ילדות באופן כללי, כי יש חלקים בילדות שהם נפלאים ובונים ולא בהכרח פוגעים. במושג ילד היא מתייחסת באופן ספציפי לחוויות השליליות שהילד הזה חווה- חוויות שנצרבו בנפשו בצורת "אמונות".

כל אחד מאיתנו נושא בתוכו ילד לא מסופק- ילד כאוב שמאמין שהוא חסר ערך, לא רצוי, לא אהוב, פחות מהאחרים, חסר אונים, תלותי, נזקק ועוד. הילד הזה ממשיך ומלווה אותנו גם בחיינו הבוגרים. יש רגעים בהווה שהילד הזה עולה לתודעה, צועק ומעלה איתו כאב. רגעים אלו בהווה נקראים- 'עומס'.

אדגים זאת בעזרת מוטי (כל השמות במאמר בדויים). מוטי הוא מרצה בכיר באוניברסיטה, אך בכל פעם שהוא עולה לבמת הנאומים- עולה גם העומס. יכולנו לחשוב שמוטי עשוי להינות בהרצאה- להישיר מבט לעיניים המעריכות שבקהל, לשמוח על כך שהוזמן להרצות, לתת בשמחה את הידע שבאמתחתו ולהכיר את האנשים שמולו. במקום כל זאת, מוטי פוגש על הבמה את העומס - הילד שבתוכו עולה והוא מתחיל לחוש לחץ וחרדה. מוחו עסוק בשאלות- "האם יאהבו אותי? האם אני משעמם אותם? הנה, יש פה אחד שמפהק- הוא בטח משתעמם, ושניים הרגע צחקקו ביניהם (בטח עלי) והבחורה בשורה הראשונה- לעולם אינה מחייכת. היא ודאי מתחרטת שהגיעה בכלל"... כל אלו הן מחשבות של אותו ילד שמנסה לשכנע אותו שאינו רצוי.

דוגמא אחרת היא חגית שלוקחת את "הילדה" שלה איתה לדייטים. לא ילדה בשר ודם - אלא זו שבמוחה. כבר בשלב ההתארגנות, כשהיא מסרקת את שערה מול המראה, היא חושבת איך וודאי שוב לא תמצא חן בעיני הדייט התורן, והיא מחפשת רמזים לכך במציאות- "לקח לו הרי יומיים להתקשר אלי", "הטון שלו בטלפון נשמע קריר", "הוא אמר שיוכל להיפגש רק לשעה"...

שי פוגש את הילד שלו במיוחד לפני מבחנים. בלילה שלפני המבחן הילד שלו מתחיל ללחוש: "לא למדת מספיק, ואל תתפלא אם תיכשל בבחינה הזו, ובכלל- החומר הזה מתוחכם מידי בשבילך, אין סיכוי שתעבור את הקורס"..

כי ילדים, כמו ילדים, מאמינים בכל- גם בפיות ובמפלצות. ילד מאמין שאם הוריו התגרשו, זה בגלל שהוא היה תלמיד לא טוב, ואם אבא הרביץ, זה בגלל שהוא היה ילד רע, ואפילו- אם אימו נפטרה, אולי זה בגלל שהוא לא שמר עליה היטב. הזוי, נכון?!- אבל כך עובד מוח של ילדים.

כל שתיארתי עד כה, הוא הפוך או שונה מחלק אחר שבנו- 'הבוגר'. הבוגר רואה את המציאות כפי שהיא -בלי פרשנויות ובלי עיוותים. לא מוסיף ולא גורע. החלק הזה מסייע לנו לחיות ולתפקד באופן בריא. הבוגר קשור במושג 'מהות':

ימימה לימדה כי בכל אחד מאיתנו טמונה מהות- גרעין של טוב מולד שהוא קבוע, וודאי וניצחי בתוכנו. לעיתים אנשים נוטים להגיב בציניות לרעיונות אלו, אך כל אחד מאיתנו מכיר מחייו שלו, את אותם רגעי חסד בהם הייתה לו ודאות מלאה בטוב. ודאות שהוא טוב ושהעולם טוב. התחושה הזו נעלמת מאיתנו רוב הזמן, אבל מקורה באותה מהות אבסולוטית שאינה אובדת לעולם, אלא רק מסתתרת. מסתתרת מתחת לשכבות של חיים: הגנות, פחדים, חספוס, ציניות, כעסים ועוד - טכניקות עבודה שלמדנו כילדים, במטרה לשרוד בעולם.

הבוגר של מוטי בדוגמא שלעיל יגיד לו: "נכון, יש פה אדם שמפהק, וזה כל מה שזה אומר- שהוא מפהק. יתכן והוא עייף, מתוח, מצוברח. בכל מקרה, הפיהוק שלו אינו מעיד משהו שלילי על ההרצאה שלך". יותר מכך הבוגר יגיד: "גם אם יסתבר, שההרצאה לא הייתה מוצלחת במיוחד- אין זה מעיד דבר וחצי דבר על ערכך. אין ההרצאה מורידה את ערכך כשם שאין היא מעלה אותו. המהות הטובה תמיד קימת בך". כשהילד מפנה מקום לבוגר, מוטי עשוי אפילו לגייס מעט אמפתיה לאותו 'מפהק' ולשאול אם הוא חש בטוב.

הילד שלנו יכול לנהל את חיינו ולהשפיע עלינו יותר משנוכל להאמין. לפיכך עלינו להיות מספיק אמיצים כדי להכיר אותו וכדי לשפר את איכות חיינו.

במאמר זה אציג את שיטת ימימה כטכניקה יישומית בחדר הטיפולים. אדגים כיצד מתבוננת השיטה, באופן ייחודי וחדשני, בהפרעות ובקשיים של מטופלים, ואלו כלים היא מעניקה לריפוי ולטיפול, באמצעות שלושת השלבים של ימימה אביטל ז"ל: 1.זיהוי 2.הפרדה 3.קבלה. כמו כן, מוצגים מקרים מתוך הקליניקה, המדגימים את דרך העבודה- הן בשלב האיבחון והן בשלב הריפוי.

למאמר המלא לחץ כאן

על המטפלת-בת אל ויואנטי

בת אל ויואנטי היא עובדת סוציאלית קלינית. רח' לוינסקי, תל אביב 052-4478238

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכולוגי

עוד מאמרים שיעניינו אותך