תפריט נגישות
חיפוש

כיצד תוכלו להקל על מתבגרים בעת מלחמה

כיצד תוכלו להקל על מתבגרים בעת מלחמה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

איך משפיעה מלחמה על בני נוער? איך להבין תגובות מוגברות של חרדה או לחלופין- אדישות מוחלטת וחוסר היענות לנהלי הבטיחות הבסיסיים? ובעיקר- איך לעזור למתבגרים חרדים (כולל אלו שמכחישים את החרדה) וכיצד להקל על חווית המלחמה? כל המידע על תגובות והתמודדות של מתבגרים במהלך המלחמה.

"מי בכלל מפחד?!": תגובות של מתבגרים למצבי מלחמה

השפעתם הפסיכולוגית של אירועי חיים שונים, וביניהם גם של מלחמות, תלויה במגוון גורמים נסיבתיים, אישיותיים, סביבתיים והתפתחותיים: איננו מופתעים מכך שילד בן 5 אשר חי ביישוב בדרום מגיב באופן שונה מילד החי בחיפה ואינו נמצא תחת איום של טילים, ושנער מתבגר החי במשפחה עמוסת קשיים וקונפליקטים מגיב באופן שונה מאדם בוגר.
גורמים הקשורים במידת החשיפה של המתבגר למלחמה (מקום מגורים, התנסויות קודמות, חשיפה ישירה לפציעות או נזק), במידת התמיכה הסביבתית לה הוא זוכה ובהיבטים אישיותיים ספציפיים (עד כמה הוא חרד בדרך כלל? עד כמה הוא חווה את עצמו כבעל יכולת שליטה והשפעה על חייו?) משפיעים על תגובת המתבגר למצב. על רקע גורמים אלו ובדומה לילדים ובוגרים, חלק גדול מהמתבגרים יתמודדו היטב עם המצב וחלקם יגיבו בחרדה, מצב רוח ירוד, עצבנות, חוסר שקט, בעיות פסיכוסומאטיות, קשיי שינה ודריכות מוגברת.

לצד תגובות אלו, לחווית המלחמה במהלך גיל ההתבגרות יש משמעות ייחודית. בגיל ההתבגרות יכולותיהם הקוגניטיביות של המתבגרים כבר מפותחות כמעט כמו אלו של מבוגרים, כך שבניגוד לילדים צעירים, הם מבינים היטב את משמעות הסיכון ואת משמעות האפשרות להיהרג. בהתאם, הסברים ו"הרגעות" אשר מקלים מאוד על ילדים צעירים ("יש לנו חיילים חזקים ששומרים עלינו") אינם רלוונטיים עוד עבור מתבגרים, כך שרמת החרדה שלהם עשויה להיות גבוהה יותר. לצד זאת, חשוב לזכור כי מתבגרים מצויים בתקופה של ביסוס עצמאות ואוטונומיה אשר אליה נלווית פעמים רבות נטייה להכחיש תחושות של כסכנה, תלות וחוסר אונים. בהתאם, חלק מהמתבגרים עשויים להגיב למצב הסכנה והאיום דווקא באדישות מופגנת, זלזול בנהלי הבטיחות ואף הגברת הנטייה להתנהגויות המסכנות אותם.

בשורה התחתונה, ניתן לומר כי מתבגרים עשויים להגיב רגשית למצב בהתאם לנסיבות החיצוניות, מבנה אישיותם והשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים. על רקע השילוב בין גורמים אלו, חלק מהמתבגרים החווים קושי רגשי בעקבות המצב הביטחוני עשויים להפגין את קשייהם באופן גלוי ואילו אחרים עשויים להסוות אותם.

איך לעזור למתבגרים בתקופת מלחמה?

איזון בין עצמאות להגנה: מאחר ואחת המשימות ההתפתחותיות איתן המתבגר מתמודד היא איזון בין קרבה לעצמאות, נסו לאפשר לו גם בתקופה זו להיות עצמאי במידת האפשר, ובו זמנית למלא את תפקידכם כהורים ולהקפיד על כך שאינו מסכן את עצמו.
סייעו בשמירה על פעילות חברתית: כפי שאתם בוודאי יודעים , בני גילו של המתבגר הם כרגע מרכז עולמו וגורם התפתחותי משמעותי בחייו. לכן, עודדו את המתבגר להמשיך להיפגש עם בני גילו וסייעו לו במתן טרמפים, עידוד להזמנת חברים אליו וכן הלאה.
שמרו על שגרת חובות ותחומי אחריות: למרות הפיתוי, גם אם המתבגר מגיב בחרדה או בקושי- זה לא הזמן להנחות והקלות. דרישה ברורה להמשך התפקוד בבית, סיוע לאחים צעירים והקפדה על תחומי האחריות הסטנדרטיים מעבירים מסר של אמון ביכולותיו וכוחותיו של המתבגר להתמודד ולתפקד גם במצב מאתגר.
הגבלת הצפייה בטלוויזיה: המצב המתוח, לצד צמצום פעילויותיו החברתיות השגרתיות של המתבגר עקב המצב, מהוות עבור חלק מהמתבגרים כר פורה לצפייה אינסופית בחדשות אשר מלווה לא פעם בעלייה ברמת החרדה. במקרים אלו, כדאי להגביל את הצפייה בטלוויזיה.
לגיטימציה לחשוב, לגיטימציה להרגיש: דברו באופן פתוח (אך לא מציף) על המצב ותנו מקום לדעות פוליטיות, התלבטויות ובעיקר- לטווח רחב של רגשות אשר מתעוררים סביב המצב. הקפידו לא לחסום ביטויים רגשיים של כעס, פחד, אכזבה ותסכול, סייעו למתבגר לדבר על רגשותיו והוו מודל חיובי במובן של יכולת תקשורת רגשית ויכולת להביע דעות פוליטיות שונות ומגוונות.
שימו לב, דיבור עקיף: המתבגר מרבה לדבר על החרדות של חבריו ושל אחיו הצעירים? ייתכן שהוא מנסה לדבר על רגשות שהוא מתקשה "לקחת עליהם בעלות" ולחוות אותם כשייכים לו. במקרים אלו חשוב לשים לב שמתחת לציניות, ללגלוג ולחוסר העניין שהמתבגר יביע כלפי "אלו שמפחדים" יש לא מעט חרדה ואי שקט, ולכן חשוב להשתמש בדבריו כפלטפורמה לשיחה על הרגשות המתעוררים.

תחומי מומחיות:
הדרכת הורים

אנשי מקצוע בתחום

הדרכת הורים

עוד מאמרים שיעניינו אותך