תפריט נגישות
חיפוש

מריחואנה בגיל ההתבגרות- מה זה עושה למוח?

מריחואנה בגיל ההתבגרות- מה זה עושה למוח?

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

תרגום כתבתה של Kirsten Weir

בשנים האחרונות הדיון בלגליזציה של השימוש במריחואנה בכלל ושל מריחואנה רפואית בפרט זוכה לתשומת לב רבה. לצד רווחי השימוש הרפואיים הנלווים לשימוש במריחואנה במקרים מסוימים (למשל, הקלה על כאבים כרוניים עזים ובחילות בעקבות כימותרפיה) ולמרות מגבלות הגיל על השימוש במריחואנה, גובר החשש שהלגליזציה תקל על בני נוער להשיג ולהשתמש במריחואנה.
ישנן שאלות פתוחות רבות בנוגע להשפעת השימוש במריחואנה, אך ממצאים מחקריים לא מעטים כבר מצביעים על כך ששימוש קבוע במריחואנה בגיל צעיר פוגע בהתפתחות המוח בשנים בהם הוא עדיין נמצא בעיצומם של תהליכי התפתחות חיוניים. מרבית המחקרים עסקו במשתמשים "כבדים", כך שעדיין לא ברור האם ישנה כמות מריחואנה בטוחה לשימוש בגילאים אלו. כמו כן, לא ברור האם נזקי השימוש במריחואנה קבועים או ניתנים לשיקום.

מוח בהתפתחות

לצד השפעותיה הפיסיולוגיות מריחואנה מהווה, כידוע לנו, גם סם פסיכואקטיבי (סם שהשימוש בו מלווה בשינויים תודעתיים) עקב רכיב ה- THC שבו. בטווח הקצר, הנמשך בין שעות לימים, שימוש במריחואנה מביא לפגיעה בפונקציות קוגניטיביות כקשב, זיכרון, למידה וקבלת החלטות.
שימוש רב במריחואנה בגיל ההתבגרות נמצא קשור במחקרים לתפקוד ירוד בבית הספר, סיכון גבוה לנשירה, אבטלה ורמה נמוכה של סיפוק מהחיים. עם זאת, לא ברור האם המריחואנה היא אכן האשמה המרכזית בהיבטים אלו, וחוקרים העלו את האפשרות שגורמים כהשפעת בני הגיל, מצוקה רגשית ונטייה להתנהגות בעייתית אחראיים הן לשימוש במריחואנה והן לבעיות החיים שתוארו. רק מחקרים מועטים עסקו בהשפעות ארוכות הטווח של השימוש במריחואנה, אך מחקר שפורסם לאחרונה בניו-זילנד מצביע על תוצאות מטרידות. במסגרת המחקר הנבדקים נשאלו על השימוש שלהם במריחואנה בגילאים 18,21,26,32 ו-38, ועברו מבחנים נוירו-פסיכולוגיים הן בגיל 13 והן בגיל 38. תוצאות האבחון של הנבדקים שהשתמשו באופן קבוע במריחואנה הצביעו על ירידה במנת המשכל, לעתים עד כדי 6 נקודות IQ.

ישנן מספר סיבות להניח כי מתבגרים פגיעים במיוחד לשימוש במריחואנה. המוח ממשיך להתפתח עד אמצע שנות ה-20, כאשר במהלך ההתפתחות הנוירולוגית הוא רגיש במיוחד לנזקים הנגרמים על ידי שימוש בסמים. קליפת המוח הקדמית- האזור האחראי על תכנון, שיפוט, קבלת החלטות והיבטים אישיותיים- הוא אחד האזורים האחרונים המסיימים להתפתח, ובמובן זה השימוש במריחואנה מסכן את ההתפתחות המוחית הנוגעת להיבטים אלו.

מוחות משתנים

מספר מחקרים מספקים עדויות לשינויים מוחיים מבניים ותפקודיים המתרחשים אצל מתבגרים ובוגרים צעירים בעקבות שימוש קבוע במריחואנה, ונותרים קבועים גם חודש לאחר השימוש. כך, לדוגמה, נמצא כי אצל משתמשים כבדים אשר עישנו לפחות חמישה מתוך שבעה ימים לפני הבדיקה, ודיווחו על למעלה מ-2,500 פעמים של עישון לאורך חייהם- נמצא נזק לחומר הלבן של המוח אשר מסייע לתקשורת בין נוירונים. שינויים אלו בחומר הלבן קושרו לרמות גבוהות של אימפולסיביות, ובפרט בקרב נבדקים שהתחילו לעשן מריחואנה לפני גיל 16.

במחקר שבחן את השפעת תחילת גיל השימוש במריחואנה נמצא כי נבדקים אשר התחילו לעשן לפני גיל 16 השיגו תוצאות נמוכות פי שתיים מנבדקים שהתחילו לעשן אחרי גיל 16 במבחנים אשר התבססו על פונקציות ניהוליות כתכנון, גמישות, חשיבה מופשטת ודיכוי תגובות בלתי מתאימות. כמו כן, נמצא כי כמבוגרים, אנשים שהחלו לעשן אחרי גיל 16 עישנו בממוצע 12 פעמים בשבוע ו-6 גרם של מריחואנה, בעוד שאלו שהחלו לעשן לפני גיל 16 עישנו בממוצע 25 פעמים בשבוע שהצטברו לכדי 15 גרם מריחואנה בשבוע.

שאלות פתוחות

למרות ממצאים מטרידים אלו, הדיון בהשפעת השימוש במריחואנה על מוחם של מתבגרים טרם הגיע לכדי מיצוי: מספר מחקרים אשר בחנו את השפעות המריחואנה על תפקודים מוחיים לא הצליחו לספק תוצאות המעידות על השפעות אלו. חוקרים שניסו לשחזר את תוצאות המחקרים שהצביעו על השפעת המריחואנה, למשל, טענו כי כאשר נטרלו את השפעת השימוש באלכוהול של הנבדקים, לא ניתן היה להצביע על השפעות מוחיות ברורות של המריחואנה. מצד שני, חוקרים אלו ביססו את טענותיהם בעיקר על ממצאים שנאספו מנבדקים גברים, כאשר יש הטוענים כי נשים רגישות יותר להשפעות של מריחואנה במהלך גיל ההתבגרות. גם מחקרים אשר ניסו לבחון את הקשר בין שימוש במריחואנה בגיל ההתבגרות לבין דיכאון וסימפטומים פסיכוטיים הניבו תוצאות שונות וסותרות שאינן מאפשרות להגיע למסקנה חד משמעית.

שאלות פתוחות נוספות נוגעות למידת ההשפעה של שימוש קל במריחואנה בגיל ההתבגרות, ולאפשרות של המוח להשתקם בבגרות, לאחר מספר שנים של שימוש במריחואנה בגיל ההתבגרות. לא פשוט להשיב על שאלות אלו מאחר ועוצמת החומר הפעיל במריחואנה גדלה בצורה משמעותית ביותר בשנים האחרונות, ושינוי זה מקשה על בחינת ההשפעות.

שאלה נוספת נוגעת, כמובן, לשאלה כיצד לפעול לאור הנתונים המבלבלים. מחקרים שבחנו את השפעת הלגליזציה של שימוש במריחואנה לא מצאו עלייה או שינוי בכמות השימוש של מתבגרים במריחואנה לאחר העברת חוקים המתירים שימוש במריחואנה או במריחואנה רפואית. עם זאת, נמצא כי במדינות שהעבירו חוקים אלו השימוש במריחואנה בקרב מתבגרים היה גבוה באופן יחסי מלכתחילה, עובדה המעלה את האפשרות שגישה מתירנית לשימוש במריחואנה, ולאו דווקא הגברה של נגישותה, היא הגורם לעלייה בשימוש בסם. בהתאם, נמצא במחקרים כי ירידה בתפיסת המריחואנה כמסוכנת הביאה לעליי בשימוש בה תוך זמן קצר, וכי באופן כללי מריחואנה נתפסת כיום כפחות מסוכנת מכפי שנתפסה לפני כעשר שנים.

ממצא מדאיג נוסף נוגע לכך שמריחואנה נוטה להיות ממכרת יותר עבור צעירים: בעוד שכ-9% מהמבוגרים שהשתמשו בקנאביס מתמכרים לשימוש בו, אחוז המתמכרים לשימוש בקנביס בקרב בני נוער עומד על 17%.

תחומי מומחיות:
התמכרויות

אנשי מקצוע בתחום

התמכרויות

עוד מאמרים שיעניינו אותך