תפריט נגישות
חיפוש

אלצהיימר

אלצהיימר

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

תוספי מזון, ויטמינים, פעילות גופנית, תזונה מאוזנת... אמצעים לשמירה על הבריאות הגופנית מעסיקים אותנו לא מעט בבגרותנו, אך בגילאים המבוגרים דווקא הבריאות הקוגניטיבית מהווה לא פעם מקור לדאגה. כ-1.5% מהאוכלוסיה בגילאי 59-65, ובין 16-25% מהקשישים מעל גיל 85 סובלים מדמנטיה- קבוצת הפרעות קוגניטיביות המאופיינת בקשיי חשיבה, התמצאות וזיכרון. מבין הפרעות אלו, מוכרת במיוחד הפרעת האלצהיימר, המביאה לפגיעה תפקודית משמעותית ומעמידה את בני משפחתו של החולה בפני התמודדות מורכבת.

מהי מחלת האלצהיימר?

ההפרעות הדמנטיות עשויות להיגרם עקב מגוון מצבים רפואיים ופגיעות פיסיולוגיות כשבץ מוחי, פגיעות ראש, אלכוהוליזם, מחלות זיהומיות ועוד. עם זאת, מחלת האלצהיימר היא הגורם המרכזי למרבית מקרי הדמנטיה. אלצהיימר היא מחלה נוירולוגית אשר במהלכה מתרחשים שינויים בכימיה, בעצבים ובתאי המוח.
"למחלת האלצהיימר ישנם ביטויים קוגניטיביים, נפשיים והתנהגותיים", אומר ד"ר אילן טל, פסיכיאטר ומנהל מרכז ד"ר טל. "הפגיעה הקוגניטיבית מתבטאת בירידה משמעותית ביכולות הזיכרון: תחילה, נפגע הזיכרון לטווח הקצר והחולה מתקשה לקלוט מידע חדש ולזכור מאורעות יומיומיים, אך זוכר היטב את מאורעות העבר. עם הזמן נפגע גם הזיכרון לטווח הארוך וגם השליטה בזכרונות העבר מתערערת. במקביל לפגיעה בזיכרון נפגעת גם יכולת ההתמצאות והחולה מתקשה להתמצא בזמן ובמקום ולזהות אנשים ומקומות אותם הוא אמור להכיר היטב. הפגיעה הקוגניטיבית מביאה פעמים רבות לניסיונות של החולה להשלים את פערי הזיכרון מדמיונו- בתגובה לשאלות על אירועים שהתרחשו בעבר הקרוב (מה אכלת אתמול? מי ביקר אותך היום בבוקר?) עשוי החולה לספק תשובות שגויות אשר ישמעו הגיוניות אך לא ישקפו את המציאות. בחלק מן המקרים מביאה הפגיעה בזיכרון גם להתפתחות דפוס חשיבה פרנואידי- החולה אינו זוכר, למשל, היכן הניח את חפציו ועל כן מאשים מטפלים ובני משפחה בגניבה או ניסיון לנצלו ולהונות אותו".
מלבד לקשיים הקוגניטיביים הנובעים ממחלת האלצהיימר מדגיש ד"ר טל גם את השפעותיה הנפשיות וההתנהגותיות. בחלק מן המקרים מלווה האלצהיימר בדיכאון, חרדה, חשיבה פרנואידית, בעיות שינה ונטייה מוגברת לרגזנות ועצבנות. גורמים אלו, בנוסף לפגיעה בזיכרון וההתמצאות עשויים להביא לבעיות התנהגות קשות כהתפרצויות אלימות מול גורמים הנתפסים כעוינים והתנהגות מינית בלתי הולמת.


גורמים וסימנים מקדימים

אלצהיימר היא מחלה נוירולוגית אשר אינה ניתנת למניעה. עם זאת, נמצא כי הגורם המרכזי המקטין את הסיכוי ללקות בה הוא רמת ההשכלה- אנשים אינטליגנטיים, משכילים וכאלו שעוסקים בפעילות מנטלית על בסיס קבוע נמצאים בסיכון מופחת ללקות בהפרעה. כמו כן, נמצא כי מצבים נפשיים כחרדה ודיכאון מאיצים את מהלך המחלה.
למרות שלא ניתן לרפא אלצהיימר, זיהוי מוקדם של המחלה יכול למנוע את ההתדרדרות. תשומת לב להופעת הסימנים המקדימים עשויה להיות חיונית ביותר גם מאחר ובחלק מן המקרים עשויים סימפטומים דמנטיים, כביכול, לנבוע ממצבים רפואיים ונפשיים כדיכאון קליני עמוק, גידול בראש וכן הלאה. איתור התסמינים מאפשר עריכת אבחון שיאפשר לבחור את הטיפול המתאים בהקדם האפשרי.
עמותת האלצהיימר האמריקאית הצביעה על מספר סימני אזהרה המצביעים על צורך בפנייה לאבחון:
קשיים ובלבול במילוי מטלות יומיומיות: מקרים חוזרים של חוסר תשומת לב, בלבול ושכחה בעת ביצוע מטלות יומיומיות בעבודה ובבית.
ירידה ביכולת השפתית: שכחת מילים חוזרת והחלפתן במילים לא מתאימות, דיבור לא קוהרנטי.
קשיי התמצאות: הפגנת בעיות התמצאות בזמן, מקום או אינטראקציות עם אנשים. קשיי ההתמצאות עשויים להתבטא באופן ישיר (שיכחת התאריך או חוסר זיהוי של אדם מוכר) או באופן עקיף כקושי להגיע למכולת השכונתית, הליכה לאיבוד באזור מוכר ועוד.
התנהגות מוזרה והנחת חפצים במקומות משונים: מוזרויות תפקודיות כהנחת חפצים במקומות משונים ולא מתאימים ולבוש ביזארי ולא תואם עשויים להוות סימן אזהרה.
שינויים אישיותיים והתנהגותיים קיצוניים: שינויים אישיותיים יוצאי דופן כעצבנות, חשדנות, בלבול ותוקפנות שלא אפיינו את אדם קודם לכן. כמו כן, עשויים להופיע שינויי מצב רוח קיצוניים אשר גם הם לא אפיינו את החולה בעבר.
אפתיות וחוסר יוזמה: פסיביות מוגזמת, חוסר מוטיבציה וצורך בהנעה חיצונית כדי לפעול.

טיפול והתמודדות עם אלצהיימר

בשלבים מתקדמים מביאה מחלת האלצהיימר לפגיעה תפקודית נרחבת אשר עשויה לסכן את החולה עצמו ואף את הסובבים אותו. "כך, למשל", מתאר ד"ר טל, "עשויים להתרחש מצבים בהם חולה אלצהיימר מסתובב שעות ברחובות מאחר ואינו מוצא את דרכו הביתה, לוקח מינוני תרופות מופרזים מאחר ואינו זוכר האם לקח תרופה או תוקף בן משפחה עקב חשדות מופרכים". מאחר ולא ניתן לרפא אלצהיימר, מצביע ד"ר טל על חשיבות התאמת הסביבה לצרכי החולה: "הטיפול בחולה אלצהיימר הוא אינטנסיבי מאוד מאחר ובשלבי המחלה המתקדמים יש צורך בהשגחה קבועה ובעזרה סיעודית. לכן, חשוב להיערך בהתאם באמצעות גיוס עובד זר, איתור מוסד טיפולי מתאים או היערכות להשקעת זמן רבה. מעבר לכך, כדאי לבנות סדר יום קבוע אשר יסייע לחולה בהתמצאות בזמנים- לאכול פחות או יותר בשעות קבועות, לצאת לטיול כל יום באותה השעה וכן הלאה. בנוסף, במהלך היום כדאי לפתוח את חלונות הבית ולאפשר כניסה של אור, אשר מסייע גם הוא בשמירה על תחושת הזמן".

מעבר להתאמת הסביבה, לדבריו של ד"ר טל מרבית הטיפול באלצהיימר נעשה באמצעות תרופות. חלק מן התרופות מכוונות למניעת או האטת ההתדרדרות הקוגניטיבית, בעוד שאחרות מיועדות לטיפול בסימפטומים הנפשיים-התנהגותיים הנלווים למחלה, כבעיות התנהגות, דיכאון וחרדה. "כמו כן", מוסיף ד"ר טל, "פעמים רבות גם משפחתו של החולה נזקקת להכוונה ותמיכה: פריצת האלצהיימר משנה פעמים רבות את ההתנהלות המשפחתית מאחר והילדים (הבוגרים) הופכים למטפלים במלוא מובן המילה. גם התנהגויות אלימות, תוקפנות וחשדנות מצד ההורה מוסיפים קושי רב לטיפול בו, ובמקביל מתעוררים לא פעם חששות של הילד כי גם הוא ילקה בזקנתו במחלה. במקרים אלו עשויה התערבות טיפולית קצרה לסייע בהתמודדות".



לקריאה נוספת

מרכז ד"ר טל: http://www.drtal.co.il/
קישורים באתר: הרמת המשקולות של המוח-אימון קוגניטיבי בגיל המבוגר, טיפול בהורים מזדקנים
עמותה לחולי דמנטיה, אלצהיימר ומחלות דומות בישראל: http://www.alz-il.net/
עמותת מלבב לטיפול בדמנציה לסוגיה ואלצהיימר: http://www.melabev.org/
אתר עמותת האלצהיימר (ארה"ב): http://www.alz.org/index.asp

תחומי מומחיות:
טיפול פסיכיאטרי

אנשי מקצוע בתחום

טיפול פסיכיאטרי

עוד מאמרים שיעניינו אותך