תפריט נגישות
חיפוש

DBT

DBT, או טיפול דיאלקטי התנהגותי, הוא מודל טיפולי המיועד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, ונמצא יעיל גם לטיפול בהפרעות התנהגות ובהתנהגויות של פגיעה עצמית ואובדנות.

אנשי מקצוע בתחום DBT

<<  לרשימה המלאה

מאמרים בתחום DBT

DBT
טיפול באישיות גבולית- חלק א'
DBT
טיפול באישיות גבולית- חלק ב'
טיפול באישיות גבולית- חלק ב'
DBT
טיפול דיאלקטי התנהגותי לטיפול בהפרעות אכילה
טיפול דיאלקטי התנהגותי לטיפול בהפרעות אכילה

הפרעת אישיות גבולית נחשבת להפרעה מורכבת לטיפול: יעילותם של טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים הממוקדים בהתמודדות עם סימפטומים נקודתיים (דיכאון, חרדה) מוגבלת עקב קשייהם הרגשיים והבין אישיים העמוקים של המתמודדים עם ההפרעה. טיפולים באוריינטציה פסיכודינמית מספקים מענה לפן הרגשי אך לא תמיד מצליחים להביא לשינוי מהיר דיו בדפוסי ההתנהגות ההרסניים המאפיינים את המתמודדים עם ההפרעה (למשל, התנהגויות אימפולסיביות, פגיעה עצמית, כניסה למערכות יחסים הרסניות). DBT פותח על רקע זה, במטרה לתת מענה מקיף יותר לקשייהם של המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית.

DBT הוא מודל המבוסס על עקרונות קוגניטיביים התנהגותיים אך מאגד גם עקרונות פסיכודינמיים ובודהיסטיים. במוקד הגישה של DBT עומדת תפיסה של הפרעת האישיות הגבולית כהפרעה הנובעת משילוב בין גורמים ביולוגיים ופסיכו-סוציאליים. על פי המודל, הפרעת אישיות גבולית היא תוצר של בעיה במערכת הוויסות הרגשי: הילד מגיע לעולם עם נטייה מסוימת לחוסר וויסות רגשי, וכאשר נטייה זו חוברת לחיים בסביבה בלתי מתקפת רגשית, הסיכוי להיווצרות הפרעת אישיות גבולית גדל. כך, כאשר ילד עם נטייה לחוסר ויסות רגשי גדל להורים אשר אינם משקפים באופן מדויק ואמפתי את רגשותיו אלא מבטלים אותם, מגיבים אליהם בביקורתיות או מגיבים אליהם באופן בלתי יציב והפכפך- חלה פגיעה ביכולתו של הילד לזהות את רגשותיו, להתמודד איתם ולווסת אותם. ילד כזה יגדל להיות אדם אשר אינו מסוגל לשאת רגשות ולווסת מצוקה, ופונה לאסטרטגיות וויסות עצמי בלתי מסתגלות שביניהן פגיעה עצמית, התמכרות לחומרים, תלותיות במערכות יחסים וכן הלאה.

בהתאם להנחות מוצא אלו, DBT פותח כמודל טיפולי מקיף אשר מבוסס על שילוב בין טיפול פסיכודינמי אשר יאפשר עיבוד של רגשות וחוויות בעבר ובהווה, לבין התערבות טיפולית של הקניית כישורים פסיכו-סוציאליים. הקניית הכישורים הפסיכו-סוציאליים אורכת כשנה, יכולה להתקיים במסגרת פרטנית או קבוצתית ומכוונת לרכישת טכניקות ומיומנויות רגשיות ובין אישיות אשר יאפשרו למטופל לווסת טוב יותר את רגשותיו, לשאת מצוקה באופן אדפטיבי יותר ולנהל מערכות יחסים יציבות.

DBT מתמקד בהקניה של ארבע מערכות כישורים פסיכוסוציאליים:

כישורי שימת לב: מערכת כישורים זו ממוקדת ביצירת עמדה המאזנת בין החוויה הרגשית לבין תגובה הגיונית. במסגרת הקניית כישורים אלו, המטופל לומד להיות במגע ולחזק את מודעותו לרגשותיו ולחוויתו הפנימית, אך בו זמנית לזהות מתי החוויה הפנימית גורמת לו לחשוב או לפעול באופנים בלתי רציונליים. לדוגמה, במסגרת DBT המטופל יכול ללמוד להיות רגיש יותר לזיהוי המצבים בהם מתעורר בו עלבון וזעם אך בו זמנית להיות מסוגל להזכיר לעצמו כי הוא נוטה להיות "נפיץ" במצבים אלו, ולרסן את התנהגותו.

כישורי יעילות בין אישית: אחד המאפיינים הבולטים של בעלי האישיות הגבולית הוא הקושי בניהול מערכות יחסים יציבות ומספקות. בהתאם, חלק מהכישורים הנרכשים באמצעות DBT הם כישורים המכוונים לשיפור התפקוד החברתי והבין אישי. בין היתר, מטופלים רוכשים אסטרטגיות ניהול קונפליקטים, מחזקים את יכולות האסרטיביות, משפרים את נכונותם לשאת תסכולים וכן הלאה. כישורים אלו מסייעים לשימור מערכות יחסים (במקום "לפוצץ" אותן ברגע של קושי או תסכול), לקבלת החלטות בריאות יותר בזוגיות (למשל, בחירה בבני זוג מתאימים וחיוביים) ולהתנהלות אדפטיבית יותר בסיטואציות בין אישיות יומיומיות (נזיפה מהבוס, איחור של בן זוג, הקנטה של חברה).

כישורי ויסות רגשי: עקב הקושי המשמעותי ביכולת הוויסות הרגשי, היבט מרכזי של DBT הוא הקניית מיומנויות להתמודדות עם רגשות שונים. המטופלים רוכשים יכולות לזיהוי רגשותיהם וחיבור שלהם לאירועים או חוויות, ומחזקים את יכולתם להגיב באופן אדפטיבי יותר בעת ההתמודדות עם רגשות אלו.

כישורי סובלנות למצוקה: כישורי סובלנות למצוקה מבוססים על הטכניקות והמיומנויות שנרכשו במסגרת הקניית הכישורים הקודמים, ומכוונים להרחבת יכולתו של המטופל להתמודד גם עם חוויות רגשיות בלתי נעימות. כך, למשל, מטופלים יכולים ללמוד טכניקות של הרגעה עצמית, מדיטציה, פנייה לחבר וכן הלאה, אשר יחליפו אסטרטגיות בלתי אדפטיביות לוויסות עצמי כמו שימוש בסמים, פגיעה עצמית ואלימות.