לא פעם כונו הדיכאון והפרעות החרדה "השפעת של המאה ה-21". ואכן, הפרעות חרדה ודיכאון הן ההפרעות השכיחות ביותר באוכלוסיה, ומביאות לסבל נפשי ולפגיעה משמעותית בתפקודם של ילדים, בני נוער ומבוגרים. שכיחותם הגבוהה של הדיכאון והפרעות החרדה הביאה בעשורים האחרונים להתפתחותן של מגוון שיטות טיפול  המביאות להקלה ושיפור משמעותיים.

חרדה ודיכאון הם שמות כוללים לקבוצת הפרעות שונות הנובעות ממגוון גורמים ביולוגיים ופסיכו-סוציאליים. קיימת חפיפה בין קבוצת הפרעות החרדה להפרעות מקבוצת הדיכאון, כך שרבים מהלוקים בחרדה יסבלו גם מרמה כזאת או אחרת של דיכאון.

בקבוצת הפרעות חרדה נכללים התקפי פאניקה, פוביות, הפרעה אובססיבית-קומפוליבית, הפרעת חרדה מוכללת, הפרעה פוסט טראומטית וחרדה חברתית. במסגרת ההפרעות הדיכאוניות, השייכות לקבוצת הפרעות המצב רוח, נכללים הדיכאון הקליני, דיסטימיה (דכדוך מתמשך) ודיכאון אחרי לידה.

גישות רבות מציעות היום טיפולים לדיכאון וחרדה, כאשר בחלק מן המקרים מומלץ לשלב בין הטיפולים להשגת התוצאה האפקטיבית ביותר בזמן הקצר ביותר.

 

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי: הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא שיטת טיפול קצרת מועד וממוקדת אשר מציעה טיפול בסימפטומים הדיכאוניים/חרדתיים באמצעות שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות בלתי יעילים. במסגרת הטיפול רוכש המטופל כלי ומיומנויות לשליטה בדפוסי חשיבה אוטומטיים ושגויים העומדים בבסיס הסמפטומים ("לאף אחד לא יהיה אכפת אם אמות", "הביצועים שלי חייבים להיות מושלמים") ובהתנהגויות המגבילות הנלוות להם (הימנעות מאירועים חברתיים, התבודדות). אופי ומוקדי הטיפול מותאמים, כמובן, לאופיים הספציפי של הקשיים: טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון עשוי להתמקד בהעלאת הערך העצמי, טיפול בפוביה יתמקד בחשיפה הדרגתית למושא הפחד וטיפול בפוסט טראומה יקנה בין האר מיומנויות להתמודדות עם פלשבקים והימנעות מסיטואציות המזכירות את הטראומה.
• פסיכותרפיה: טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול יעיל המביא להקלה מהירה יחסית בסימפטומים, אך לעיתים מתקיים דפוס נרחב וממושך יותר ל קשיים, המצריך עבודה טיפולית מעמיקה יותר. טיפול בדיכאון או חרדה המבוסס על שיחות מאפשר למטופל לבחון לעומק את גרמי הקושי, דפוסי יחסים והתנהגות ואירועי עבר במטרה לרדת לשורש הבעיה. נפגעות תקיפה מינית, למשל עשויות להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי להתמודדות עם הסימפטומים הפוסט טראומטיים, אך להזדקק גם לטיפול מקיף שיסייע לה בשיקום האמון, יצירת מערכות יחסים עם גברים, התמודדות עם תחושת האשמה ועוד.
• טיפול תרופתי: בעשורים האחרונים התפתח הטיפול התרופתי בדיכאון וחרדה וכיום מדובר בטיפול בטוח אשר כמעט ואינו מלווה בתופעות לוואי. הטיפול התרופתי יעיל במקרים של מצוקה או פגיעה תפקודית קשה וכאשר טיפולים פסיכולוגיים בלבד אינם מהווים מענה מספק. במקרים רבים שילוב בין טיפול נפשי לטיפול תרופתי הם המביאים לתוצאות משמעותיות בזמן הקצר ביותר.
• טיפולים זוגיים ומשפחתיים: דיכאון וחרדה משפיעים לא רק על הסובל מהם אלא גם על בני משפחתו המתקשים לסייע לו ופעמים רבות נאלצים להתאם את אורח חייהם לקשייו (הורים לילד חרד שאינם יכולים לצאת לבילוי, זוגיות המתפוררת עקב דיכאון של אחד מבני הזוג). בהתאם, פעמים רבות מלווה הטיפול הפרטני בדיכאון וחרד בטיפולים משפחתיים וזוגיים או הדרכות הורים. אלו משמעותיים במיוחד כאשר הסובל מדיכאון או חרדה הוא ילד/מתבגר, אך משפרים ותורמים גם כאשר מדובר במטופלים בוגרים.  

טיפולים נוספים: פסיכותרפיה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול תרופתי הן שיטות הטיפול המרכזיות והנפוצות בדיכאון ובחרדה, אך מלבדן קיימות התערבויות טיפוליות נוספות ויעילות. טיפול יעיל לדיכאון קשה הוא פנייה לאשפוז המאפשר טיפול אינטנסיבי, וטיפול בנזעי חשמל (ECT). כמו כן, קיימות מגוון תרפיות המיועדות להפרעות ספציפיות כטיפול בין אישי בדיכאון הממוקד בשיפור יחסים בין אישיים, שיטות טיפול ייחודיות לפוסט טראומה (חשיפה ממושכת, מעבר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי) וטיפולים קבוצתיים המסייעים בהתמודדות עם חרדה חברתית.