חיפוש תוכן באתר

גודל גופן  

רובי בן נון

שלום! שמי רוּבי – מטפלת ביחידים וזוגות למעלה מחמש עשרה שנה. אני עובדת בשיטה...

הצטרפות לאינדקס
אנשי מקצוע

פיגור שכלי - Mental Retardation

לוסי בת שש, אבל לפני השינה היא מקריאה סיפורים לאביה, סם. היא גם עוזרת לו לנהל מאבק מול רשויות הרווחה המנסות להעביר אותה למשפחה אומנת, מאחר וסם סובל מפיגור שכלי. דמותו של סם לקוחה מהסרט "קוראים לי סם", אך קשיי התפקוד היומיומיים בהם הוא נתקל מבטאים קשיים איתם מתמודדים רבים מאוכלוסיית המאובחנים כמפגרים: האדם הלוקה בפיגור שכלי יהיה מוגבל ביכולותיו השכליות, וביכולת ההסתגלות החברתית והתעסוקתית. המגבלה באינטליגנציה תבוא לידי ביטוי ביכולת תפיסה, הסקת מסקנות, חשיבה מופשטת ויכולות למידה, ותפגע גם במיומנויות ההסתגלות החברתית כמו: היכולת להבין מצבים חברתיים, להגיב כנדרש ולהביע וצרכים אישיים ועמדות. ככול שהלקות עמוקה נפגעת גם היכולת לעצמאות ולהשגחה עצמית.









תסמינים קליניים

ישנן רמות שונות של פיגור שכלי, המובחנות ע"פ עומק הליקויים והמגבלות, והגיל בו ניתן לאבחן את הפיגור כהפרעה.

  • פיגור קל: כ85% מהלוקים בפיגור מאובחנים כלוקים בפיגור קל (IQ של 50-70). בד"כ ילדים אלה יאובחנו בגיל בי"ס, אז יפריעו להסתגלותם קשיים בחשיבה, ביכולת ההפשטה ובתקשורת והתאמה חברתית. בחלק מהמקרים הילד יוכל, עם עזרה מתאימה, לפתח יכולות לימודיות ותעסוקתיות בסיסיות, אך עדיין יפגין ליקויים בתקשורת, הערכה עצמית נמוכה ונטייה לתלות באחרים. בסביבה תומכת יוכלו להשתלב חברתית ותעסוקתית.
  • פיגור בינוני: מקובל לאבחן בגיל צעיר יותר מאשר פיגור קל. מאופיין בהתפתחות איטית מהרגיל של מיומנויות תקשורת, כשמצב של בידוד חברתי בא לידי ביטוי במיוחד בשנות ביה"ס הראשונות. משום שהילד מודע לקשיים שלו הוא לרוב יחווה בדידות ותסכול. היכולות הלימודיות יכולות להיות מספקות עד לשלב אמצע ביה"ס היסודי, והתמודדות עם תעסוקה יכולה להיות מוצלחת בסביבה תומכת ומפקחת.
  • פיגור חמור עד עמוק: מאובחן עוד לפני הכניסה לבי"ס.מאופיין ביכולות דיבור דלות והתפתחות מוטורית לא מספקת. בהתבגרות היכולות השפתיות יכולות להשתפר, או שדרך תקשורת לא מילולית מתפתחת כדי לפצות על כך.זקוקים לטיפול,תמיכה והשגחה,אך יכולים, בעזרת שיטות התנהגותיות, לסגל לעצמם מיומנויות פשוטות ובסיסיות של טיפול-עצמי.

שכיחות ההפרעה

שכיחות ההפרעה מוערכת בכ- 1% מהאוכלוסייה, והיא נפוצה פי 1.5 בקרב גברים לעומת נשים.

הפרעות נלוות

אחוז גבוה מהלוקים בפיגור שכלי יסבלו מהפרעה נפשית נוספת (ההערכה היא בין שליש לשני שלישים). הלוקים בפיגור קל נוטים להפגין התנהגויות האופייניות להפרעת התנהגות, והלוקים בפיגור חמור הם בסיכון גבוה במיוחד ללקות בהפרעות על הספקטרום האוטיסטי, ונוטים להתנהגויות של פגיעה עצמית. בנוסף 2-3% מהלוקים בפיגור לוקים גם בסכיזופרניה, וכ- 50% יסבלו מהפרעת מצב רוח בשלב כלשהו בחייהם. הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות נפוצות גם הן.

גורמים להפרעה

בשנים האחרונות מתבססת ההבנה שרבות הן הסיבות לפיגור. חומרת הפיגור קשורה לחומרת הפגיעה במערכת העצבים המרכזית, וככול שהפיגור חמור כך קל יותר להצביע על סיבתו (עבור כ 75% מהלוקים בפיגור חמור ידועה סיבת הפיגור, לעומת 50% מהלוקים בפיגור קל).

  • הפרעות גנטיות ועיוותים כרומוזומליים: פגמים מולדים, הגורמים להפרעה קריטית בחילוף החומרים בגוף. ישנם סוגים רבים של פגמים גנטיים וכרומוזומליים, שגורמים לטעויות בבניה ובמטבוליזם של מבנים חיוניים. גורמים שאותרו כבעלי השפעה על ליקויים מסוג זה הם גיל מתקדם של האם או של האב וחשיפה לקרינת רנטגן. בחלק מהמקרים נגרמים ליקויים נוירולוגיים בנוסף לליקוי המנטאלי. דוגמאות לליקויים נפוצים מסוג זה:
  • תסמונת דאון: התגלתה ע"י לנגדון דאון ב 1866. הסיבה לתסמונת עדיין אינה ידועה, אך ידועים כיום העיוותים הכרומוזומליים שבבסיסה. הנפוץ מביניהם הוא טריסומיה 21 (או: טריזומיה אוטוזומלית). הטריזומיה היא שכפול של גן נוסף- במקום הזוג ה-21 של כרומוזומים  יש שלושה.
  • תסמונת  האיקס השביר: מוטציה בכרומוזום X , במה שמכונה "האתר השביר" של כרומוזומי המין (התסמונת גורמת לפיגור בינוני עד חמור , ויכולה גם לגרום לקשיים בקשב וריכוז, ליקוי למידה ואוטיזם). זכרים פגיעים יותר לסינדרום זה.
  • פנילקטנוריה (PKU): בתסמונת זו אין אפשרות לבצע מטבוליזם של חומצת אמינו חיונית הנקראת פנילאלאנין לחומר הנקרא פראטירוזין, בגלל העדר האנזים המתאים או חוסר פעילות שלו. אבחון מוקדם של התסמונת חשוב, משום שדיאטה דלה בפנילאלנין הוכיחה עצמה כמסייעת בשיפור הסימפטומים.
  • סיבוכי הריון, מחלות הוריות וקשיים בלידה: מצב בריאותי לקוי של האם מהווה סכנה להתפתחות תקינה של מערכת העצבים העוברית. ישנן מחלות הוריות שנמצאו כמהוות סיכון גבוה במיוחד להתפתחות פיגור אצל הילוד, כגון רובלה (אדמת), סיפיליס (עגבת) ווירוס הנקרא CMV (Cytomegalovirus). הסיכון לפגיעה עוברית יורד ככול שחומרת המחלה נמוכה, וככול שגיל ההיריון בזמן ההדבקה מתקדם. תת-תזונה עוברית גם היא יכולה להזיק להתפתחות מערכת העצבים, ויכולה לקרות כתוצאה מתת תזונה של האם, או אי-יעילות בתפקוד השליה. חשיפה לרעלים כמו אלכוהול או סמים מהסוג האופיאטי (כמו הרואין) מהווה אף היא סיכון לפיגור. קשיים בלידה כוללים: לידה מוקדמת, היפוקסיה (חוסר חמצן), דימום תוך מוחי, צהבת של הילוד, שיתוק מוחין או הידרוצפלוס.
  • מחלות ילדות: התפתחות הילד מושפעת לעיתים ממחלה, זיהום או טראומה. פגיעות ראש שונות (כתוצאה מתאונה למשל) מהוות סיכון, וכן דלקות שעלולות לפגוע במוח כגון דלקת מוח ויראלית או דלקת בקטריאלית של קרום המוח.
  • גורמים סוציו-תרבותיים: פיגור קל נפוץ יותר בקרב קבוצות שוליים תרבותיות והמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך. יתכן שהדבר קשור לחשיפה גבוהה יותר לגורמים פתוגניים (רעלנים וזיהומים), לטיפול רפואי ברמה נמוכה, תזונה לא מספקת של האם בזמן ההיריון או של הילוד בגיל הינקות, וכן אחוז גבוה יותר בשכבות אלה של הריונות בגיל הנעורים.

תהליך האבחון

תהליך האבחון הוא תהליך רב חשיבות לגבי הפרט, משפחתו, סביבתו הקרובה והחברה כולה. האבחון נערך ע"י צוות רב מקצועי, ובאמצעותו נקבע הסיוע שהאדם זקוק לו, והיקף הזכויות המגיעות לו. בישראל נחקק חוק מיוחד לשם כך: חוק הסעד (טיפול במפגרים) תשכ"ט-1969. חוק זה מגדיר את תהליך האבחון של מפגרים בישראל ואת זכויותיהם. לפי חוק זה, רק ועדות אבחון מיוחדת, שממנה שר הסעד בהתייעצות עם שר הבריאות, מוסמכת לקבוע שאדם מפגר בשכלו. בוועדה יושבים חמישה אנשי מקצוע מתחומים שונים: עובד סוציאלי, פסיכולוג, פסיכיאטר, רופא ומחנך, והם עורכים ראיונות ובדיקות עם האדם ועם האחראי עליו (הורה או אפוטרופוס).

טיפול

משזוהה פיגור שכלי יש לטפל בו במטרה לקצר את מהלך המחלה ולהפחית סיבוכים. חלק מהמחלות התורשתיות (כמו פניל-קטונוריה) ניתנות לטיפול מניעתי באמצעות דיאטה וטיפול הורמונאלי חלופי.

  • חינוך: מסגרות חינוכיות מיוחדות לילדים הלוקים בפיגור שכלי צריכות לכלול תוכנית לימודים רחבה, שמטרתה שיפור יכולת ההסתגלות ע"י אימון כישורי חיים ומיומנויות חברתיות, תקשורתיות ומילוליות.
  • טיפול התנהגותי: טיפול שמטרתו לעצב ולשפר התנהגויות חברתיות. עוזר להפחתת תוקפנות והתנהגות של הרס עצמי, ועושה שימוש גם בחיזוקים חיוביים להגברת התנהגויות מבוקשות.
  • טיפול קוגנטיבי ופסיכודינאמי: טיפול בשיטות קוגניטיביות אפשרי עם אנשים היכולים להתמיד ולעקוב אחר הוראות. הטיפול יתמקד ברכישת כלים וטכניקות להרפיה והרגעה עצמית, והפרכת אמונות שגויות. התערבות פסיכודינאמית יכולה לעזור בהפחתת חרדה, זעם ודיכאון, כשבד"כ דרושה התערבות טיפולית גם עם בני המשפחה, כדי להתאים את ציפיותיהם ודרישותיהם למצבו של המטופל.
  • חינוך המשפחה וטיפול משפחתי: כלי חשוב בטיפול הוא תמיכה בסביבה הקרובה של הלוקה בפיגור. חינוך המשפחה מתמקד בדרכים לעודד מסוגלות והערכה עצמית אצל האדם הלוקה בפיגור, ויחד עם זאת להתאים ציפיות ריאליות למצבו. הדרכת הורים מספקת גם הזדמנות לשיתוף בקשיים ולהבעת רגשות.
  • טיפול תרופתי: יעיל בטיפול בהפרעות הנלוות (ליתיום למשל נמצא יעיל בהפחתת התנהגויות אגרסיביות ופגיעה עצמית).

לקריאה נוספת

ביבליוגרפיה
  1. Kaplan H.I, Sadock B.J, Grebb J.A (1997) Synopsis of psychiatry, Behavioral sciences, Clinical Psychiatry, eighth edition.
  2. אפטר, א. הטב, י. ויצמן, א. טיאנו, ש. (1998), פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון- אוניברסיטת תל-אביב.
  3. א.רימרמן, מ.חובב, א.דבדבני, א.רמות (עורכים, תשנ"ח) נכות התפתחותית ופיגור שכלי בישראל הוצאת מאגנס, ירושלים.
מושגים קשורים
אוטיזם‏ , אילמות סלקטיבית‏ , הפרעת דיכאון אצל ילדים‏ , התעללות רגשית בילדים‏ , הפרעה בוויסות החושי מסוג רגישות יתר‏ , הפרעות התנהגות‏ , התעללות פיזית בילדים‏ , הפרעות אכילה של הילדות‏ , אבחון התפתחותי‏ , הפרעת דיכאון בינקות ובילדות המוקדמת (גיל 0-3)

ראה מטפלים בתחום

קלודיה קראוס
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

קלודיה קראוס
איזור בארץ: מרכז, תל אביב וגוש דן
שפה: צרפתית

אני פסיכולוגית קלינית לילדים עם נסיון מעשי רב ומגוון בתחום הטיפול בילדים ,...
לפרטים נוספים

יונה רימוני

יונה רימוני
איזור בארץ: מרכז, השפלה
שפה: עברית

הנני בעלת נסיון רב שנים בעבודה טיפולית בתחום המיני-חברתי במתבגרים ובוגרים בעלי...
לפרטים נוספים

מרגניתה קלוזנר
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

מרגניתה קלוזנר
איזור בארץ: ירושלים והסביבה
שפה: עברית, אנגלית

לפרטים נוספים

יוכי הראל
איש/ת המקצוע הציג/ה לאתר שדות תעודות המעידות על לימודים ו/או על הסמכה ע"י רישוי ממשלתי ו/או תעודות המעידות על הסמכה ע"י איגודים מקצועיים מתאימים בנוגע למקצועו/ה. ליתר פירוט ראה/י בתקנון במלואו

יוכי הראל
איזור בארץ: מרכז, תל אביב וגוש דן
שפה: עברית

אני עובדת כתרפיסטית באמנות כ20 שנה. עבודתי העיקרית הייתה במרכז טיפולי. למרכז...
לפרטים נוספים